אחרי 20 שנה של כאבי פרקים - מאירה יכולה לחייך
מאירה פלשטיין, מורה ויועצת בתיכון, סבלה רוב חייה הבוגרים מדלקת פרקים קשה. היה קשה לה ללכת, ובלילה היא בכתה מכאב. יום אחד הציע לה הראומטולוג לנסות תרופות ביולוגיות - וחייה השתנו: "זה כמו הסיפורים על ישו, שבא אדם על קביים ויוצא בריא"
"את לא יודעת מה יכאב לך מחר"
"המחלה היא בכל הגוף. את לא יודעת מה יכאב לך מחר", משחזרת פלשטיין, "הקרסוליים, הברכיים, כתף ימין". פלשטיין, שעבדה כמורה וכיועצת בתיכון, המשיכה ללמד גם כשבקושי יכלה ללכת.
"בקושי צעדתי", היא נזכרת, "בקושי הלכתי אז במסדרונות. היו לי כאבים בכתפיים. בכיתי בלילה מרוב כאבים, ולקחתי המון משככי כאבים. היום אני לא מבינה איך המשכתי לעבוד בכל הזמן".
"בבית הרשיתי לעצמי הרבה מאד עזרה. היתה לי עוזרת שלוש פעמים בשבוע, כי הייתי צריכה גם עזרה בסידור הבית", היא מספרת, "פעם הכבל של הטלפון היה מנותק והייתי צריכה להכניס אותו לקיר. זה היה משהו שלא יכולתי לעשות. פתחתי את הדלת ובחדר המדרגות היה בחור. כשביקשתי ממנו עזרה בשביל זה, הוא הסתכל עליי מבועת".
פלשטיין עם השחקנית ג'יין סימור, ביום מודעות למחלה (באדיבות ניאופרם ישראל)
כימיקלים ותיאטרון
לאורך השנים טופלה פלשטיין בתרופה כימית, אך הכאבים לא פחתו. "היתה לי מחלה מאד סוערת. קיוויתי שאצליח להמשיך את החיים שלי בלי כיסא גלגלים, והיו תקופות שחשבתי שלא תהיה לי ברירה אלא ללכת על קביים". במהלך השנים עברה מאירה גם ניתוח מסובך להחלפת מפרק הכתף, לאחר שהמחלה שחקה את כולו.
למרות המחלה, יסדה פלשטיין בשנים האחרונות תיאטרון חינוכי בשם "תיאטרון מפגשים"; לדבריה, "התיאטרון נתן לי סיבה לקום בבוקר והחזיק אותי בתקופות הקשות".
ביום אחד, אחרי יותר מעשר שנים של סבל, הציע הראומטולוג המטפל לפלשטיין לנסות רמיקייד - אחת משלוש אחת התרופות הביולוגיות המשווקות בישראל. "אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול", היא מספרת. "הלכתי לקבל את העירוי הראשון אחרי שהייתי עם בן הזוג שלי לכמה ימים בנופש באמירים, ולא יכלתי אפילו לרדת שלוש מדרגות כדי לראות נוף מקסים".
"כמו הסיפורים על ישו"
"יצאתי מהטיפול ברגל - ובלי שום כאבים. וזהו - זה היה ואיננו. נגמרו הכאבים לגמרי. זה כמו הסיפורים על ישו, שבא אדם על קביים ויוצא בריא. היו לי שלוש שנים נהדרות. פעם בכמה שבועות היייתי בא לקבל את העירוי וזהו. באותה תקופה התחלתי גם לעשות פילאטיס ולצעוד".
אלא שלאחר כשנתיים וחצי, התרופה הפסיקה להשפיע. "זה היה מחריד", נזכרת פלשטיין, "תוך כמה שעות הייתי במצב הרבה יותר גרוע מאשר בהתקפה הראשונה. ממש לא יכולתי לזוז. אם הייתי מתיישבת לראות טלוויזיה, הייתי מודיעה לבן הזוג שלי שיהיה בהיכון. לא הצלחתי לשבת באוטו. הייתי ממש סיעודית".
אז קיבלה פלשטיין המלצה להשתמש בתרופה הביולוגית אנברל - ובמהירות חזרה לחיים חופשיים מכאב. "אני אופטימית מטבעי. הייתי בטוחה שמשהו יעזור, שאלוהים לא ישאיר אתי עם כאב כזה. לא יכולתי להגיד לעצמי שאני אחיה עם זה".
לדבריה, "בשנים האחרונות יש הרגשה שאפשר ממש להיפטר מהמחלה. היום, למשל, אני בטוחה שלא הייתי מגיעה למצב של צורך בניתוח החלפת מפרק בכתף. אני מודה לאלוהים שאני חיה בתקופה של התפתחות מדעית מדהימה. התרופות הביולוגיות הן מאד מדוייקות".
פלשטיין וסימור באירוע מודעות למחלה (באדיבות חברת ניאופרם ישראל)
מחלה כואבת - ויקרה
ד"ר נועם חרץ, ראומטולוג מומחה בקופת חולים מאוחדת, מסביר: "התרופות הביולוגיות הן הרולס רויס של הטיפול בדלקות מפרקים. עד לפיתוחן לא היו מספיק 'כלי נשק' נגד דלקות מפרקים. זו פריצת דרך של עשר השנים האחרונות. התרופה ניתנת בהזרקה או באינפוזיה ואנשים קצת נרתעים בהתחלה, אבל כשהם רואים שזה מציל אותם הם ילכו עם ההמלצה הזו באש ובמים. לא כל החולים מגיבים לתרופות, אבל אצל כ-50% המחלה כמעט נעלמת כל עוד נוטלים את הטיפול".
בנוסף ציין כי אחת מתופעות הלוואי של התרופות היא התפתחות של זיהומים נסתרים ובהם שחפת.
בישראל משווקות שלוש תרופות ביולוגיות: אנברל, יומירה ורמיקייד. הן נמצאות בסל התרופות עבור מי שאינו מגיב לתרופות כימיות.
בסקירה של קבוצת "קוקריין", נמצא כי הטיפול בתרופות ביולוגיות יעל יותר והסיכוי להשיג בו שיפור תפקודי של למעלה מ-50% - גדול פי 3.3, בהשוואה לתרופות כימיות או לפלסבו. עם זאת, החוקרים מצאו שכיחות גבוהה יותר של הפסקת טיפול בתרופות הביולוגיות, בשל תופעות לוואי.
בסקירה נמצא כי לתרופה אנברל היה יתרון מסוים על פני שאר התרופות הביולוגיות. היעילות, שנמדדה כמספר חולים שיש לטפל בהם כדי להשיג שיפור בחולה אחד, היתה גבוה יותר באנברל. באנברל עמד מדד זה על שלושה חולים לעומת ארבעה ליומירה וחמישה לרמיקייד.
בנוסף, שיעורי הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי היו נמוכות יותר באנברל לעומת יומירה ורמיקייד. בסופו של דבר, מסקנת החוקרים היתה ששלושת התרופות יעילות לטיפול.
דלקות הפרקים תוקפת כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה. זו מחלה ששכיחה יותר אצל נשים מאצל גברים ומופיעה גם אצל נשים צעירות יחסית. בין שליש למחצית מהחולים נאלצים לפרוש מהעבודה לאחר עשר שנות מחלה. ההערכה היא כי עלות הטיפול באירופה בחולה בדלקת מפרקים עומדת על 21 אלף דולר למטופל לשנה.
הכותבת היתה אורחת חברת ניאופארם ישראל בכנס מחלות דלקתיות במדריד
לפנייה לכתב/ת 
