טום קרוז, לטיפולך!

יש שחקנים שניתן להתווכח על נחיצותם בעולם, ויש שחקנים - או ליתר דיוק, שחקנית - שעד כמה שהיינו סבלניים אליה בטלוויזיה לאורך שנים, התעקשותה להמשיך ולרדוף אותנו גם על המסך הגדול עוברת כל גבול. קייטי הולמס היקרה, הגיע הזמן לוותר. ממילא שמענו את הבשורות על תינוק שני בדרך, אז למה שלא תשתמשי בשתי הבעות הפנים שלך כדי להפחיד את הילדים שאת וטום מגדלים לתפארת במקום להטריד את שלוותנו?

הגברת בת ה-31 מוכרת לרובנו מ"דוסון קריק", אותה סדרה שהפציעה ב-1998 ובה בני נוער מגולמים על ידי בני 25, במקרה הטוב. חייבים להודות, רבים מאיתנו עקבו בשקיקה אחרי מלמולי המודעות העצמית של דוסון וחבריו. הרגשנו ממש שהם ממש מתבגרים יחד איתנו, עד שהם הלכו לקולג', ואנחנו - לצבא.

הולמס ב"דוסון קריק". לא הצליחה להיפטר מג'ואי פוטר

כבר שם נחשפו ניצני הניג'וס של הולמס, שגילמה את ג'ואי פוטר, הנערה המתוסכלת תמידית כי היא לא מצליחה לבחור אם ללכת על הבחור עם המצח הגבוה מדי שחושב שהוא סטיבן שפילברג, או על הבחור החמוד שמשחק אותה ילד רע אבל בפועל הוא סוג של כלכלב מאוהב.

הולמס מעולם לא הצליחה להתעלות מעל אותו תפקיד, וכשלה במשימה להרוג את ג'ואי פוטר ולברוא את קייטי הולמס כשחקנית ראויה. זה קרה, קורה ויקרה לרבים וטובים בקרב גיבוריהן של סדרות מצליחות, רק שבמקרה הנ"ל קשה להתאבל על האובדן הגדול: לא בטוח שהיה שם כישרון כלשהו מלכתחילה.

היא חמודה, זה נכון. גם הפרצוף העקום שהיא עושה כשהיא מחייכת, והפרצוף העקום שהיא עושה כשהיא זועפת - שבעצם זהה לחיוך שלה, פרט לעובדה שהיא מעקמת את הפה לצד השני - הם משהו שניתן לחבב לעונה אחת, שתיים, אפילו שלוש. אבל די, עד כאן.

פצעי בגרות

הקריירה שלה נעה בין ניסיון מתיש לשבור את תדמית המתבגרת הממורמרת לבין כניעה מוחלטת לטייפ-קאסט שהתיישב עליה. היא הגיחה ב"סופת הקרח", סרט שהציג כמה צעירים שגדלו יפה מאז כמו אלייז'ה ווד וטובי מקגווייר - אבל להולמס הסרט הזה שימש כתחנה ראשונה במסלול המהיר להתבגרות קולנועית כושלת.

קרוז והולמס. תישארו בבית, מה רע? (צילום: Gettyimages imagebank)

בזמן ש"דוסון קריק" עדיין סחטה דמעות מצופיה הסחוטים רגשית, הולמס ניסתה להפשיר את הקריירה הקולנועית שלה עם סרטים על מתבגרות קלילות ובועטות, דמויות שפרצופה דורש הבעיטה יתאים להן. בסרטים כמו "גו" המצוין מ-1999 או "ללמד את גברת טינגל" מאותה שנה, היא ניסתה לשבור את דמות הילדה הטובה. גו'אי - סליחה, קייטי - לוקחת סמים, נרטבת בגשם ומרביצה למורים! איזו ורסטיליות מופלאה.

הניסיון הזה הגיע לשיאו ב-2002 עם "היעלמות מחשידה" בו היא מגלמת דמות של - זהירות ספוילר, אבל בלאו הכי זה לא סרט שראוי לצפיה - רוצחת. כן, ג'ואי נטשה את הנחל הקטן ליד הבית של דוסון ועכשיו היא רוצחת אנשים שמשאירים אותה מאחור. חבל שגם כשהיא עושה את זה, היא נשארת משעממת במקרה הטוב ומעצבנת במקרה הרע. פלא שהדמויות הגבריות בסרט מעדיפות למות ולא לחיות לצידה?

היא המשיכה ב"תא טלפון" לצידו של קולין פארל, ומשם ל"בלש המזמר" בתפקיד האחות מילס שמטפלת במחלת העור האיומה של רוברט דאוני ג'וניור. מאותו סרט כושל (ובצדק, יש מיני-סדרות שאסור לגעת בהן) הוא הצליח להשתקם ולפרוח. היא – לא ממש.

"תודה שעישנתם". מפריעה דרך המיטה

ב"תודה שעישנתם" המבריק מ-2005 היא עושה את מה שהיא יודעת הכי טוב: להציק לגיבור ולהפריע לו להצחיק אותנו, רק שהפעם היא עושה זאת דרך המיטה. יש שם סקס, או לפחות אמור להיות שם משהו חושני מצידה. אבל היא לא עובדת על אף אחד - היא אולי אמורה להיות עיתונאית חוקרת, אבל חוץ מלהכניס את הגיבור למיטה ולבלבל לו את המוח - אופי של ממש אין לה, גם כאן.

גם באטמן לא הצליח להציל

השיא הגיע כשגילמה את האישה שלצד באטמן ב"באטמן מתחיל" מ-2005. כשהאחים נולן לקחו את המושכות מג'ואל שומאכר (שגנב אותן מטים ברטון), סוף סוף השיבו לעצמם העיבודים הקולנועיים לקומיקס המצוין את הכבוד שאבד בעקבות ההתעללות הקולנועית של שומאכר בגיבור המחופש.

המייק-אובר והחזרה למקורות כללו ליהוק מחדש ומוצדק לרוב הדמויות. גם לכריסטיאן בייל יש הבעות פנים עקומות ועגומות - אבל בעוד נדמה כאילו הוא נולד לחרחר בקול נמוך וצרוד, במקרה של הולמס לא ממש ברור למה היא נמצאת שם בתור רייצ'ל דוז. זה טוב שהאחים נולן החליטו שבאטמן צריך מישהי שהיא יותר מפרצוף בלונדיני ויפה לצידו, אבל הולמס לא היתה פיתרון מוצלח. האביר האפל האפיל עליה, הדחליל גנב את ההצגה, ואפילו אלפרד המשרת עורר יותר עניין.

"באטמן מתחיל". הדמות נשארה, השחקנית לא

ההוכחה הניצחת לחוסר התאמתה של הולמס (שם בפרט ועל מסכי הקולנוע בכלל): היא פחות או יותר הדמות היחידה שלוהקה מחדש בסרט ההמשך. אם

עד כה הורגלנו שבסדרות סרטים עם גיבור גברי ומרשים הוא נשאר והדמויות הנשיות מתחלפות, כאן קרה ההיפך - הדמות נשארה, אבל המשחק החדגוני של הולמס נעלם כלא היה.

אז נכון, אולי חלקנו פשוט מרירים כיוון שטום קרוז עזב את ניקול קידמן ועבר אליה, ולא ברור איך אפשר לסלוח למי שמוכנה לחיות עם קרוז, על שלל פטפוטי הסיינטולוגיה שלו והדילוגים מעל ספות אצל אופרה ווינפרי. מצד שני, אולי הם ראויים זה לזו. הרי בינינו, גם הוא כבר מזמן לא במיטבו.