במקום הרביעי במזרימי הביוב: תושבי סביון

תושבי סביון מדורגים במקום הרביעי והמפוקפק ברשימת עשרת היישובים המזהמים ביותר את הסביבה בביוב גולמי. כך עולה מנתונים של עמותת "אדם טבע ודין", שמתפרסמים הבוקר (ד') בדו"ח שנתי המכונה "דו"ח העוני הסביבתי". השנה עוסק הדו"ח במצב הביוב בישראל.

בסביון, אומרים בעמותה, מוזרמים מדי שנה למעלה מ-775 אלף מ"ק שפכים בשנה לבורות ספיגה, במקום למכון טיהור שפכים כמקובל במדינות מתוקנות. קשה אולי למצוא קווי דמיון רבים בין מצבם של תושבי סביון למצבם של יישובים בדואים בנגב, אך בתחום השפכים כמעט ואין הבדל. כמו בסביון גם ביישוב לקיה משתמשים בשיטה זו של בורות ספיגה, אליהם מוזרמים מדי שנה כ-730 אלף מ"ק שפכים.

ביוב זורם ללא טיפול בטייבה (צילום: עידו ארז)

הזרמת שפכים לנחל באזור עין שמר (צילום: עידו ארז)

אך תושבי סביון ולקיה אינם לבד. מנתוני העמותה עולה עוד כי בשנת 2010 יותר מחצי מיליון ישראלים עדיין אינם מחוברים למערכת ביוב מרכזית ושפכיהם נספגים בקרקע, זורמים לנחלים ומזהמים את הסביבה. התוצאה אינה רק פגיעה קשה בטבע וסיכון של מי התהום אלא גם גרימת מטרדי ריח קשים - עד כדי בעיות בריאות - לתושבים המתגוררים בסמוך לקווי המוצא של השפכים לשטח.

עוד ביוב שמזהם את הסביבה:

• הסוף לזיהום? בסיסי צה"ל יחוברו למערכת הביוב
• תקלת הביוב: באור יהודה ידעו ולא טיפלו
• כך נראה הנחל המזוהם בישראל
• כמה יפה ככה מסריח: הזיהום בנחל קדרון
• השמורה הפכה ל"עמק הביוב והפסולת"
  

150 יישובים בלי פתרון לטיפול בביוב

במקום הראשון ברשימה, ממוקמת עיר הבירה ירושלים שהשכונות המזרחיות בה (יהודיות וערביות) מזרימות שפכים גולמיים לערוצו של נחל קדרון במדבר יהודה. בעמותה מציינים כי רשימה זו מהווה רק חלק קטן מ-150 יישובים שבהן אין פתרון לטיפול בביוב, והשפכים שלהם מוזרמים לסביבה דרך בורות ספיגה או מערות איסוף לנחלים. שפכים אלו מזהמים נכון להיום כ-800 ק"מ של נחלים, בהם נחלים מרכזיים דוגמת נחל חדרה והירקון.

במקרה של נחל הירקון, מדובר בדוגמא טובה למצבים שבהם למרות קיומו של מכון טיהור שפכים, ממשיכה הסביבה לסבול מזיהום ונזק. בכל שנה מוזרמים לירקון כ-8.7 מיליון מ"ק קולחין שמקורם במכון טיהור השפכים של כפר סבא-הוד השרון. מטרת ההזרמה המקורית של שפכי המכון לנחל היתה אמורה להיות שיפור איכות מי הנחל, שכן מים אלה נחשבים כחלק "מהקצאת המים לנחל".

עם זאת, בעמותה טוענים כי בשל איכות הטיפול הירודה בשפכים (טיפול ברמת האיכות השניה - שיניוני - במקום טיפול ברמת האיכות הטובה ביותר - שלישונית - י.ד), הרי שהזרמת השפכים גורמת בפועל להרעה באיכות המים בנחל. בעמותה מציינים כי עד היום, למרות שנים רבות שחלפו מאז נדרש המכון לבצע פעולות בנושא, טרם הוקמה מערכת לטיפול שלישוני בקולחים.

המצב במכון טיהור השפכים מורגש לא רק במימיו של הירקון, גם תושביהם של לא מעט שכונות בהוד השרון חשים את המחיר, בחלקם כמעט על בסיס יומי. מזה זמן רב הם מתלוננים על מפגעי ריח קשים - במיוחד בחודשי הקיץ - אך הפתרון מתעכב.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: הבעיות הסביבתיות שמקורם במט"ש כפ"ס הוד השרון ושמצוינים בדו"ח מוכרות היטב למשרד להגנת הסביבה. באחרונה, עובר המט"ש שדרוג משמעותי שכולל שיפור איכות הטיפול בשפכים כך שלנחל ירקון יוזרמו קולחין באיכות שלישונית וכמו כן, מותקנים בו מערכות שימנעו את מטרדי הריח. פרוייקט זה צפוי להסתיים בעוד כחודשיים. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לעקוב אחר שדרוג המט"ש, במטרה להבטיח מתן מענה כולל לבעיות אלה".

מרשות המים נמסר בתגובה: "רוב רובו של הביוב הגולמי הוצא מהנחלים ולכן הם אינם תעלות ביוב פתוחות. מנתוני הרשות רק 2.7 אחוזים מהשפכים מוזרמים באופן גולמי לנחלים.

"אכן כחצי מיליון נפשות עדיין לא חוברו למערכות טיפול – אך זה אומר שהשאר כן.

"אכן נותרו ישובים רבים ללא מערכות ביוב מוסדרות – אך רובן המכריע ישובים כפריים קטנים באזורים לא רגישים ולכן השפעתם על משק המים מועטה. למרות האמור, גם בהם אנו מקדמים הקמת תשתיות. עבור הישובים המופרטים שצוינו – ברובם יש תוכניות לפתרון ובחלקן התשתיות בהקמה".