שתף קטע נבחר
 

זכרונות מדודה מרתה

קוקי סוסה גאה להיות האחיין של מרסדס סוסה, שטיפחה אותו והזמינה אותו להופיע איתה. עכשיו, בביקורו השלישי בארץ, הוא מספר על העצות שנתנה לו, המאבק להצליח בזכות והגעגועים

קוקי סוסה הוא אולי "האחיין של" מרסדס סוסה הגדולה, אבל הזמר המצוין עם הקול המרטיט ראוי לתשומת לב בזכות עצמו. השבוע הוא נחת אצלנו בפעם השלישית. לראשונה הגיע ביוני 2008, למופע משותף עם הזמרת ליאורה ובאוקטובר אותה שנה, הזמינה אותו דודתו להצטרף למופע האחרון שלה אצלנו. הפעם הוא מגיע לשלושה מופעי יחיד שיתקיימו ב-12 במרץ בגן יבנה, ב-13 בקרית ביאליק ובבאר שבע ב-17 בחודש. 

 

באתר הרשמי שלו לא מודגשת הקירבה המשפחתית ושמה של הדודה מוזכר בו בפרופיל נמוך. עם זאת, בראיון איתו הוא שמח להשתפך בזיכרונות מרגשים על 'דודה מרתה', שלרגעים גרמו לברק לח בעיניו, עוד לפני שנורתה השאלה הראשונה.

 

מסתבר שהזמרת הפופולרית, שהתפרסמה בעולם בשמה הרשמי, מרסדס איידה סוסה, כונתה בלידתה מרתה על ידי אמה. אביה, שלא אהב את השם, העדיף "מרסדס". לדברי קוקי סוסה, "סבתי הכועסת פסקה 'לא משנה - אנחנו נקרא לה מרתה בכל זאת', וכך היה".


קוקי ומרסדס סוסה במופע האחרון בישראל (צילום: מרב יודילוביץ') 

 

את מילות השיר החדש "קנטורה דל פויבלו" כתב סוסה כשהמתין בבית החולים, יחד עם כל בני ביתו, ליד הדודה האהובה עד שבאה הבשורה המרה על מותה. חמישה חודשים עברו מאז וקוקי שרוי בעיצומו של אבלו הפרטי, מתלבט בינו לבין עצמו מהו ההומאז' הראוי להנצחתה. צעד אחד עשה בכל זאת השבוע, כאשר הופיע בפני תלמידי בית הספר התיכון "אלדד" בנתניה, בו לומדים כבר שנים על פועלה של "זמרת העם", וכן נכח בטקס חנוכת יער שנטע הקק"ל לזכרה.

 

"בשבילי לחזור לכאן זאת חוויה מרגשת ומפעימה. התרשמתי מאוד לטובה מהרגישות של הישראלים, שקולטים את השירים גם בלי להבין את המילים", הוא אומר, את המצב בישראל אני לא מכיר מספיק, אבל אני מבחוץ חולם שתמצאו את האיזון שיאפשר לכם לחיות בשלום. בעצם, לא כל כך מבחוץ, כי יש לי פה חברים וקרובי משפחה והיום אני מחובר לישראל בקשרי אהבה".

 

מוזיקה במקום אדריכלות

קוקי עלה על הבמה לראשונה בגיל 16. "אם הפכתי לזמר זה בזכות מרסדס, שהזמינה אותי לשיר יחד איתה בפסטיבל קוסקין 85' (הפסטיבל החשוב ביותר בתחום בארגנטינה – א"ו). זמן קצר אחרי שחזרה לארגנטינה מהגלות, נפגשנו בבית סבתא שלי, ושם היא גילתה שאני שר. מאוד שימח אותה שמישהו מהדור הצעיר הולך בעקבותיה.


קוקי סוסה בהופעה. "אל תבקש מהקהל ללוות אותך במחיאות כפיים"

 

"למחרת, היא שאלה אותי למה לא שרתי בקוסקין. עניתי לה, בתמימות, שזה החלום שלי ושמתישהו אגיע לשם. ואז היא אמרה לי 'בוא לשיר איתי'. אותו פסטיבל שינה לי את החיים. שנה לאחר מכן עברתי לבואנוס איירס ועזבתי את לימודי האדריכלות אחרי שלוש שנים". מאז, קוקי השיק תשעה אלבומים. העשירי ייצא השנה.

 

איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך?

 

"אני לא אוהב תוויות. אני, שבא ממחוז צפוני, שם לב שבארגנטינה, בוליביה, פרו וצ'ילה שרים את אותם המקצבים. מבחינתי זו מוזיקה פופולרית מאמריקה הלטינית".

 

"דודה מרתה מאוד כיבדה אותי מבחינת אמנותית, אבל לאורך השנים נתנה לי מספר עצות. 'אל תבקש מהאנשים שיתלוו אליך במחיאות כפיים. תן להם לעשות זאת מיוזמתם', אמרה לי כאשר נכחה לראשונה במופע שלי. מרסדס עודדה אותי להמשיך להלחין והכניסה לאלבומה 'קנטורה 2' את השיר שלי 'במקום שהאספלט הסתיים' וב-'Corazon Libre', את השיר ', 'Pais' ואף הזמינה אותי לשיר אותו איתה. היא תמיד הבהירה שהיא לא עושה זאת מפני שאני האחיין, אלא מפני שהמוזיקה שלי שווה, כי היא היתה כנה ולא היתה עושה זאת רק כדי לעזור לי. תמיד הודיתי לה על כך".

 

"עוד עצה שנתנה לי הייתה ללמוד פיתוח קול. היא עצמה עשתה זאת במשך כארבעים שנה, עד כחצי שנה לפני לכתה. תמיד היא אמרה שצריך ללמוד עוד".


מרסדס סוסה ולוצ'יאנו פברוטי. שי של אמפנדס (צילום: AP)

 

לדברי סוסה, למרות ההצלחה העצומה, תמיד כרסם בדודתו הספק שמא לא הצליחה להגיע לאנשים מן היישוב. "פעם, כשחזרתי מסיבוב הופעות בעיר אוסואייה בדרום ארגנטינה, סיפרתי לה שהאנשים מסרו לה ד"ש. היא שאלה אותי, בענווה כנה, 'מה, הם זוכרים אותי?!'".

 

"אני גאה בשם המשפחה שלי, ותמיד רציתי לשאת אותו בכבוד, לא לנצל אותו. מה גם שזה לא היה עוזר. יכולתי לתלות על צווארי שלט ענק עם הכתובת, 'אני האחיין של מרסדס סוסה', אבל על הבמה הייתי צריך להוכיח את עצמי".

 

"לפני שנים התפרסם ראיון איתי בעיתון 'קלרין' הפופולרי, בו דיברתי עליה בתור 'מרסדס', במטרה שהקוראים יבינו במי מדובר. כאשר היא קראה את הכתבה היא כעסה עליי, על כך שלא כיניתי אותה 'דודה מרתה' ואמרה לי, 'מה קורה לך, הרמת את האף?'."

 

פברוטי והאמפנדס

במקביל לקריירה האמנותית, עבד סוסה מספר שנים במפעל משפחתי קטן לאמפנדס אליו דודה מרתה שלחה תמיד לקוחות. כאשר לוצ'אנו פברוטי הדגול הגיע לביקור בבואנוס איירס, היא ביקשה מאחיה, אביו של קוקי, שיביא לו אמפנדס כשי ממנה. העניין התפרסם בעיתון ובאותו ערב השתרך תור ארוך בפתח החנות. בהזדמנות אחרת החליטה לכבד את 3,000 האנשים שבאו למופע שלה באולם 'לונה פארק' בשני אמפנדס מהמפעל המשפחתי הזעיר, מה שהיווה מטלה לא פשוטה עבורו.

 

למה אתה הכי מתגעגע ממנה?

 

"אני מתגעגע לדודה שלי. לפעמים מצלצל הטלפון ואני חושב, לשבריר שנייה, שאולי זאת היא".

 

היא לא היתה מודעת למה שהיא עוררה אצל האנשים?

 

"היא לא ממש היתה מודעות, או אולי היא לא רצתה לקלוט זאת, כי אף פעם לא רצתה להיות כוכבת. היא רצתה להיות זמרת ולהגיע לאנשים דרך השירים שהיא שרה. בשיחות שקיימנו כשנתיים-שלוש לפני לכתה, היא נהגה לומר שלא הצליחה להגיע אל העם ושלעומת זה, הזמר הורסיו גואראני כן הצליח.

 

"היא תמיד מאוד כיבדה את העם שלה. כחודש אחרי שהופיעה ב'לינקולן סנטר' בניו יורק היא קיימה מופע זהה באולם במחוז סנטיאגו דל אסטרו (הצפוני והעני – א"ו). זה מדבר על הבן אדם הגדול שהיה בתוך האמנית הגדולה.

 

"אם שואלים אותי אם הייתי רוצה להידמות לה, אז כן, בהיבט הזה של האנושיות שלה. אחרי מותה, קלטנו שהיא היתה כמו קרובת משפחה של כולם. היו כאלה שראו בה אם, אחרים סבתא או אחות. היא הצליחה לחדור ללבם של האנשים. ברגעים האחרונים האנשים לא התעניינו בה כאמנית, אלא כאדם."

 

מסתמן באופק דור שלישי של זמרים לבית סוסה?

 

"הילדים שלי עדיין קטנים, אבל הבת שלי אומרת שהיא תהיה 'קנטורה', זמרת. אם ירצו, אעזור להם בכל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים