כולם קיטרו וסבלו - ואל על ביטלה את ה"בייסיק"
לאחר 7 חודשים הודיעה חברת התעופה על חיסול מחלקת הבייסיק שהציעה כרטיסים מוזלים, ללא ארוחות וללא שירות במטוס, כפי שפורסם ב"ממון" של "ידיעות אחרונות". הדיילים, סוכני הנסיעות והמומחים מסכימים: הישראלים אוהבים "הכל כלול", אי אפשר לתת להם שירות חלקי
"לאחר שלושה חודשים של פיילוט, החליטה אל על שלא להמשיך בתוכנית, בשל אי-כדאיות כלכלית ושירותית". במלים אלה הכריזה השבוע חברת אל על על כישלונה של מחלקת ה"בייסיק" בטיסותיה.
למעשה, הניסוי נמשך 7 חודשים ולא שלושה, כפי שאל על טוענת, שכן הוא החל בקו לרומא כבר ביולי 2009. במסגרת מחלקת ה"בייסיק", ניתן היה לשלם על כרטיסי טיסה מוזלים במחלקת תיירים, ולשלם בנפרד על ארוחות, צ'ק-אין, העלאת מזוודה, בחירת מושב ואוזניות. ביום שני הודיעה החברה כי "ממשאלים שערכה אל על עלה בוודאות כי נוסעי החברה מעדיפים לשלם מחיר קבוע וליהנות ממכלול השירותים בטיסה".
סוכן נסיעות אמר אתמול כי למחלקת הבייסיק לא היה כל סיכוי מלכתחילה. לדבריו, הישראלים לא מוכנים לקבל את העובדה שנוסע בשורה לידם מקבל פריט מזון אחד יותר מהם. "נוסעים לא שמו לב למגבלות, וכאשר הגיעו לנמל והתבקשו לשלם אקסטרות, השתוללו", אמר הסוכן. "בלבול הראש שנגרם לחברה ולדיילים היה ענק, והיה ברור שיפסיקו עם זה מהר מאוד".
"כאילו גנבנו את הכרטיסים"
אחת מנוסעות אל על שטסה במחלקת הבייסיק סיפרה כי מדובר בחוויה לא קלה. "הטיסה לפריז עלתה לי 420 דולר, במקום 650 דולר, וזה היה הדבר הטוב היחיד", סיפרה נטע מתל אביב. "את אי-הנעימות פגשנו כבר בדלפק הצ'ק-אין. הדיילת שאלה בקולניות אם שילמנו על הצ'ק-אין, 10 דולר לכל כיוון, ובדקה את הנושא עם המפקחת.
"זה נתן לנו הרגשה לא נוחה, כאילו גנבנו את הכרטיסים. בנוסף, היא החליפה לנו את המקומות בטיסה, לאחר שסוכנת הנסיעות כבר הקצתה לנו מקומות. 'אתם לא יכולים לשבת בשורות של 650 דולר', היא נזפה בנו. 'לא שילמתם מחיר מלא, אז מה אתן רוצות?' בטיסה עצמה, בזמן חלוקת האוכל, הדיילים בכלל לא ניגשו אלינו. זה לא כל כך הפריע לנו כי ידענו על כך מראש והתארגנו עם סנדוויצ'ים מבית הקפה בטרמינל.
"הרגשה לא נוחה". נוסעים לקראת הטיסה (צילום אילוסטרציה: רויטרס)
"קטע לא נעים היה כאשר התחילו הסרטים, והדיילת שחילקה את האוזניות דילגה עלינו. כששאלנו אם אפשר לקבל אוזניות, היא אמרה שזה עולה 2 אירו. הופתענו כי לא אמרו לנו את זה לפני הטיסה".
"כאב ראש גדול"
הדיילים הם שספגו את הריקושטים ממחלקת ה"בייסיק" של אל על. אחד מהם סיפר כי המחלקה הזו הייתה "כאב ראש גדול". לדבריו, רק חלק קטן מהנוסעים במחלקה זו הבינו מה מגיע להם ומה לא. "כל הזמן שאלו שאלות, וחלקם אף טען בקול שלא הבינו שאין אוכל בעת שקנו את הכרטיס. מאוד לא נעים להגיש ארוחה מלאה לנוסעים בשורה 25 כאשר שורה מאחור לא מקבלים דבר", סיפר.
הדייל אמר כי הוא וחבריו חיכו לרגע שבו יבטלו את המחלקה החדשה. "היה לנו ברור שזה יקרה כי גם הדיילים הבכירים, הכלכלים, וגם הטייסים הביעו את דעתם השלילית על הרעיון", הוסיף.
לסוציולוגים יש הסבר ברור מדוע רעיון הבייסיק נכשל. ד"ר דריה מעוז, ראש החוג לניהול תיירות במרכז האקדמי באור יהודה, אמרה כי ישראלים אוהבים את הרעיון של "הכל כלול" ולא אוהבים לשלם בנפרד בעבור שירותים.
"הישראלים גם ידועים כמי שאינם רוצים להיתפס בעיני עצמם כפראיירים. לא מול תיירים ולא מול ישראלים, אלה שקנו את הכרטיסים הזולים ואלה שקנו את היקרים יותר בטח חישבנו בכל מהלך הטיסה מה אלה לא קיבלו ומה אלה כן קיבלו תמורת מחיר הכרטיס", אמרה מעוז.
לדבריה, הישראלים חסכנים. "הם מחפשים דילים, אבל ברגע שמתעורר אצלם החשד שמישהו לידם קיבל משהו יותר מהם, בעיקר כשהוא ממש איתם באותו מטוס, זה מטריף אותם. לכן הרעיון הזה של מחלקה ללא שירותים כלשהם אלא בתשלום מיוחד נדונה לכישלון", אמרה.
המבצעים הרגו את ה"בייסיק" - דעה / דני שדה
לפחות בהתחלה נראה כי הניסוי שביצעה אל על במשך כמה חודשים התקבל בברכה על ידי ציבור הנוסעים, שבחרו לטוס בלי אוכל, בלי מזוודות, בלי הושבה מיוחדת ובמחיר נמוך, לפעמים משמעותית, מהטיסה הזולה ביותר שהוצעה במקביל במחלקת תיירים עם שירות מלא.
סקרים שנעשו עם תחילת הניסוי בקרב נוסעי הבייסיק הצביעו על שביעות רצון. אבל סקרים מאוחרים יותר גילו כי המוצר מאבד גובה, או פשוט צונח, גם מבחינת הציבור וגם מבחינת חברת התעופה. מבחינת אל על, מה שטוב בתקופת חורף, שבה המטוסים אינם מלאים, אינו תקף בתקופה הקרובה: פסח, אביב ואחר כך חודשי הקיץ, שבהם כמעט כל מושב פנוי מתמלא בסופו של דבר על ידי נוסעים שמשלמים מחיר מלא.
לנוסעים התברר כי ככל שחברת אל על קיימה יותר-ויותר מבצעים של הרגע האחרון, מבצעים לרוכשים מראש ומבצעים נקודתיים לתאריכים מסוימים, כך המוצר של הבייסיק נהיה פחות כדאי. היו תקופות שבהן מחירי הבייסיק ללא שירות היו כמעט זהים לאלה של מחירים שאנשים שילמו בעבור שירות מלא בטיסה. היו גם מקרים, שבשל תחשיב לא נכון, מחיר כרטיס עם שירות מלא היה נמוך יותר, בגלל מבצע נקודתי, ממחיר שמישהו שילם בעבור כרטיס בייסיק.
נוסף על כך, נוסעים בבייסיק חשו לפעמים לא בנוח כשנאלצו להביט בנוסעים אחרים שבדיוק היו באמצע ארוחת הבוקר וזכו לשירותים נוספים שאנשי הבייסיק לא קיבלו. המסקנה המתבקשת מהניסוי הזה, שהחל בהצלחה ונגמר בכישלון, היא שאת ה"לו-קוסט" צריכים להשאיר לחברות כמו איזיג'ט, שעוסקות בהעברת נוסעים מנקודה לנקודה. לעומת זאת, חברת תעופה סדירה צריכה להתרכז במתן שירות מלא לנוסעיה, כי השירות, ולא רק המחיר, הוא שמבדל חברה אחת מחברה אחרת.