רכבת ישראל: לכל תלונה הסבר

כבר שנים אחדות שרכבת ישראל מתמודדת עם בעיית השירות לציבור, הנובעת כנראה מהצמיחה האדירה במספר הנוסעים. תלונות על שירות לקוי מתקבלות במערכת ynet מדי יום, אך לאחרונה נראה כי הבעיות גדלות. לפניכם מקבץ של מספר תלונות אותן מכירים כל נוסעי הרכבת. לכל אחת מהן מצורפת התייחסות רשמית של רכבת ישראל.

הרכבת מציגה: קווי ג'יברשי

אם נסעתם בתקופה האחרונה ברכבת ישראל, פגשתם ללא ספק את התקלה הבאה. הכיתוב הדיגיטלי על קרונות הרכבת, זה האמור לציין את יעדה, כולל שילוב בלתי מוסבר וחסר אפשרות פיענוח של אותיות לטיניות וסימנים שונים. אם תוסיפו לכך את האיחורים התכופים של רכבת ישראל, תבינו כי המשמעות המיידית היא שבמקרים רבים אין כל אפשרות לדעת האם הרכבת הנכנסת לרציף היא זו לה אתם ממתינים, או אחרת.

הפתרון אחד: לנסות ולברר עם הנוסעים הנמצאים כבר בקרונות, אם זו אכן הרכבת לה אתם מצפים. היה וקיבלתם אישור, ואתם נכנסים ומתיישבים בנחת בקרון, צפויה לכם הפתעה נוספת. גם הכיתוב בתוך הקרונות מג'וברש לחלוטין. אם מסיבה כלשהי לא שמעתם את הכרוז, ואתם לא מכירים את מסלול הרכבת הספציפית, אתם בהחלט מבולבלים. מתלונות של נוסעים הובהר לנו כי מדובר בתקלה הנמשכת כבר מספר ימים, והמחבלת בכיתוב הדיגיטלי ברכבות הדו-קומתיות (דאבל-דק). האותיות העבריות נעלמות שם, ובמקום מופיע כיתוב  חסר פשר.

תגובת הרכבת: מקורה של התקלה הוא בהתאמות שנעשו במערכת הכיתוב של רכבות הדאבל-דק, כדי להתאים את התוכנה גם לרכבות החדשות מתוצרת סימנס. אבל התברר שהסינכרון לא ממש עבד ברכבות הקומתיים, וגם ברכבות של סימנס היתה בעיה אך היא תוקנה. לדברי הרכבת, המפעיל הגרמני אשר אחראי על הכריזה, פועל על-מנת לנסות ולתקן את הבעיה, ולהערכתו הליקוי יתוקן בימים הקרובים. בכל מקרה, כך מוסיפים ברכבת, מערכת הכריזה עובדת כראוי, הבעיה היא רק בכיתוב, ופקחי הרכבת מסייעים לנוסעים לזהות את הרכבת הנכונה.

ואנחנו אומרים: כמו בלא מעט מקרים בעבר, בהם ביצעה הרכבת רכישות תמורת הון עתק, רק כדי לגלות שמדובר ברכש מוטעה, גם הפעם לא מצאה הרכבת לנכון לבדוק את הנושא לפני הכנסתו לפעילות, ולא לגלות את הבעיה אחרי. מעבר לכך, טענת הרכבת לאחריות המפעיל הגרמני תמוהה. הרכבת היא זו מעניקה שירות לנוסע ומקבלת בתמורה תשלום, לא מפעיל גרמני עלום.

תעלו, תרדו, ותעלו שוב

יום ג', השעה 16:07. הרכבת שאמורה הייתה לצאת מתחנת עזריאלי בתל אביב לכיוון תחנת ירקונים בפתח תקווה, בוששה לבוא. לאחר המתנה מרגיזה וללא כל הסבר, התבקשו לפתע הנוסעים הממתינים על הרציף לעלות לרכבת אחרת. לאחר תחנה אחת התבקשו הנוסעים לירקונים לרדת שוב, ולעבור לרכבת נוספת. המהומה היתה רבה. אנשים מבוגרים רצו כדי שלא לאחר ולהפסיד את הרכבת, שנסעה בעצם לכיוון השני.

הנוסעים המאושרים שהצליחו בכל זאת לתפוס את הרכבת, התיישבו במקומותיהם ונאנחו לרווחה, תוך שהם ממתינים לתחנה אליה קיוו להגיע. אלא שהמסע לא הסתיים. בעת שהגיעה לתחנת בני ברק, נעצרה הרכבת לחלוטין ולא נעה עוד. הנוסעים המבולבלים ניסו נואשות להבין מה קורה, ורק לאחר זמן מה הובהר להם כי מדובר ב"מבדק רכבות". לאחר מספר דקות של אי בהירות, התבקשו כל הנוסעים לרדת מהרכבת "עקב תקלה". כך קרה ששעה לאחר שיצאו את תחנת עזריאלי בדרכם לפתח תקווה, הגיעו הנוסעים לתחנת בני ברק. ממתינים לרכבת הבאה שתובילם, כנראה, למחוז חפצם.

תגובת הרכבת: כתוצאה מתקלת מסוט מורכבת באזור תל-אביב, סיימו חלק מהרכבות בקו תל-אביב הוד השרון את נסיעתן בתחנת בני ברק, והנוסעים הועברו לרכבות אחרות.

ואנחנו שואלים: כיצד קשורה תקלת המסוט לטרטור שצריכים היו הנוסעים לעבור בדרכם עד לתחנת בני ברק?

רוצים לראות נוף? תתאפקו

אחד מנוסעי הרכבת הקבועים התלונן לאחרונה על כיסוי חלונות הרכבת בפרסומות. "מדובר במהלך מחושב וערמומי", כתב ל-ynet. לדבריו, החלון אינו מכוסה במלואו, אלא דווקא פס רחב בתחתיתו ומול עיני הנוסעים, ברוחב של 15-20 ס"מ. רחב מספיק כדי לכסות את הנוף הנשקף מהחלון, ומפריע מהותית לחווית הנסיעה, לאותם בני מזל שכן מצליחים לתפוס מקום בקרונות ולשבת". לטענתו, מדובר ברכבות הקומותיים ובקרונועים מדגם IC3, מה שמסביר מדוע קשה מאוד לעלות על רכבת ולא להיתקל בתופעה.

"נוסעים רבים פשוט מקלפים את מדבקת הפרסומת מהחלון, כדי לנסות וליהנות מהנסיעה והנוף הנשקף. מדובר בפעולה מאוד לא מתחשבת מצד ההנהלה", הוא ממשיך. "גם כך הנסיעות ברכבת יקרות יותר, השירות דרוש שיפור מהותי וגם היחס של עובדי הרכבת. לפחות שהנוף יישאר זמין לנוסעים, ולא מוסתר בתחבולות שונות ומשונות. "לשם הבהרה" הוא מסיים, "אני לא מתנגד לפרסום, אך הוא צריך להתנהל בהגינות ולא על חשבון הנוסעים".

תגובת הרכבת: הפירסום על חלונות הרכבת מכסה 25% מהחלון בלבד, ומאפשר שימוש בחלון לצורך צפייה בנוף מחד, תוך שימוש כפלטפורמה פרסומית מאידך. לרכבת ישראל הגיעו רק פניות בודדות בנושא זה, במהלך השנה בה נעשה הפירסום בדרך זו.

ואנחנו אומרים: מדוע לא לעשות שימוש בחלקו העליון של החלון, להותיר כך את הנוף חשוף לגמרי לעיני הנוסעים, ועדיין להשתמש בקרונות הרכבת כ"פלטפורמה פרסומית"?