קדחת נסיעות

רוברט בליי - ברכבת

שֶׁלֶג קַל יָרַד.

פַּסֵּי מְכוֹנִית כֵּהִים מְגִיחִים וְנָעִים מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

אֲנִי לוֹטֵשׁ אֶת מַבָּטִי אֶל חַלּוֹן הָרַכֶּבֶת הַמְסֻמָּן בַּאֲבָק רַךְ.

הִתְעוֹרַרְתִּי בְּמִיזוּלָה, מוֹנְטָנָה, מְאֻשָּׁר לְגַמְרֵי.

קארל סנדברג - פנסילבניה

הָיֹה הָיִיתִי בְּפֶּנְסִילְבֵנְיָה,

בְּעִמְקִי מוֹנוֹנְגְּלָה וְהוִקִינְג.

בְּבֹקֶר שַׁבָּת

רָאִיתִי אֶת מִשְׁטֶרֶת הָרוֹכְבִים עוֹבֶרֶת,

רָאִיתִי יְלָדִים מְשַׂחֲקִים בְּגֻלּוֹת.

הָאָבִיב וְהַגְּבָעוֹת צָחֲקוּ.

לְאֹרֶךְ רֶכֶס אַפַּלַצְ'יָה,

רָאִיתִי זְרוֹעוֹת פְּלָדָה עוֹבְדוֹת בְּפֶחָם וּבַרְזֶל,

וְרָאִיתִי אֶת הַפָּנִים הַלְּבָנוֹת כְּגוֹן הַכְּרוּבִית

שֶׁל נְשֵׁי כּוֹרִים הַמְחַכּוֹת לְשׁוּב הַגְּבָרִים הַבָּיְתָה מֵעֲבוֹדַת הַיּוֹם.

עַל-פְּנֵי הָאֲבָק וְכִפּוֹת פְּסֹלֶת-הַפֶּחָם בִּשְׁקֹעַ הַשֶּׁמֶשׁ.

סנדברג. זרועות פלדה ברכס אפלצ'יה

ריטה דאב - השכם בבוקר בכביש חיפה-תל-אביב

הַחוֹף יָרֹק כִּכְרוּב וְרֵיחוֹ נוֹדֵף.

בִּצָּה שֶׁנֻקְּזָה מַצְמִיחָה הֲדָרִים

וַאֲשָׁלִים, מַן לַקַּדְמוֹנִים

שֶׁנָּפְשָׁם כָּלְתָה לְנִסִּים.

עַכְשָׁו בֵּית-חֲרֹשֶׁת לִנְיָר וּ"צְמִיגֵי אַלְיַאנְס"

מְעָרִים אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם הַרְחֵק יוֹתֵר לַיָּם.

בְצַד הַכְּבִישׁ שְׁנִי נְעָרִים עַרְבִיִּים

גּוֹרְרִים שַׁחַף בִּכְנָפָיו

וְהַלְאָה מִשָּׁם סוּס שָׂרוּעַ בַּשָּׂדֶה וּבִטְנוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה

גִּלְשׁוֹן צוֹלֵל מֵעֲלֵינוּ, דּוּמָם,

וּמִתְנוֹצֵץ בְּהִסְתּוֹבְבוֹ. צְרִיכִים הֲיִינוּ לַעֲצֹר

אַךְ אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לִנְסֹעַ.

ויליאם מתיוז - נוף מרהיב-עין

מִן הַצָּרָב וְהָעֹנִי, מִן הַכַּמּוֹן וְהַשֶּׁפַע

שֶׁל מִישׁוֹרֵי הֹדּוּ, הָאֲבָק מִצְטַבֵּר וְהַנְּבָגִים נִקְהֲלִים.

אֲבָקָה, חֲרָקִים חַיִּים אוֹ מְיֻבְּשֵׁי קְלִפָּה,

מֵאַחַת מִבֵּין ט"וּ לְשׁוֹנוֹת הֹדּוּ הָרִשְׁמִיּוֹת לַחֲבֶרְתָּהּ-

כָּל אִלֶּה נִשָּׂאִים בְּזִרְמִי חֹם לְעֵבֶר שְׁמֵי

הַשֶּׁלֶג שֶׁל הַהִימַלָּיָה, שָׁם כֹּה קַר עַד כִּי חֻמּוֹ

שֶׁל חֲרָק מֵת -רְבָב אַחֲרוֹן שֶׁלּוֹ, כְּגַחֶלֶת אֲפֹרָה

שֶׁל נִוּוּן-דַּי בּוֹ לַחֲרֹךְ בְּעַד קְלִפַּת הַשֶּׁלֶג שֶׁכָּמוֹהָ

עַכְבִישׁ-שִׁרְיוֹן הַיּוֹדֵעַ כֵּיצַד לַחֲטֹף

אֶת הַשְּׁאֵרִיּוֹת בְּלִי לַעֲקֹר אֶת הַשּׁוּלַיִם

בְּגֹבַהּ שֶׁל שִׁשָּׁה-עֲשָׂר אֶלֶף רֶגֶל, שָׁם בּוֹעֵר הַצֹּפֶן הַגֶּנֶטִי כְּמַבְעֵר

קָטָן בְּכָל גּוּף וְגוּף, בְּכָל אֶחָד מִטַּפִּילָיו שֶׁל הֶעָתִיד.

הודו של מתיוז (צילום: AFP)

ג'יימס רייט - מחוץ לפארגו, צפון דקוטה

לְאֹרֶךְ גּוּפָתוֹ הַשְּׂרוּעָה שֶׁל קְרוֹן-הַמָּשָׂא שֶׁל חֶבְרַת "גְּרֵייט נוֹרְתֶ'רְן" שָׁיָּרַד מֵהַפַּסִּים,

אֲנִי מַצִּית לְאִטִּי גַּפְרוּר וּמְרִימוֹ לְאִטִּי.

אִין רוּחַ.

חוֹצִים כָּל הַדֶּרֶךְ עַד כִּתְפֵיהֶם

בְּצֵל מִגְדַּל-תַּחְמִיץ.

הַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת בִּטְרִיקָה, אִישׁ עִם פָּנַס-כִּיס

קוֹרֵא לְעֶבְרִי עֶרֶב טוֹב.

אֲנִי מְהַנְהֵן בְּכָתְבִי עֶרֶב טוֹב, בּוֹדֵד

וְחוֹלֶה גַּעְגּוּעִים הַבָּיְתָה.

ויליאם סְטֶפוֹרְד - פעם בשנות הארבעים

לַיְלָה אֶחָד בְּמוֹנְטָנָה הֲיִינוּ לְבַדֵּנוּ

בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה. הַדָּבָר אֵרַע בַּחֹרֶף, לַיְלָה

גָּדוֹל, הַרְחֵק מִן הַכּוֹכָבִים. לָקַחְנוּ טְרֶמְפּ,

אִשְׁתִּי וַאֲנִי, וְיָצָאנוּ מֵהָרֶכֶב בִּצֹּמֶת

כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת. עֲיֵפִים, רוֹעֲדִים מִקֹּר-אַךְ

אַמִּיצִים-הוֹסַפְנוּ לְהִתְנַהֵל בַּדֶּרֶךְ. אֵלֶּה, אָמַרְנוּ,

חַיֵּינוּ, עַיִן צוֹפָה בָּנוּ מִגָּבֹהַ, וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה לָנוּ

לָלֶכֶת בַּאֲשֶׁר נֹאבֶה. אָמַרְנוּ ׁשֶׁיּוֹם אֶחָד נַחֲזֹר

כְּשֶׁנִּתְעַשֵּׁר. נַעֲזֹב אֶת הַשְּׁאָר וְנִמְצָא

לַיְלָה כָּזֶה, נִתֵּן בַּעֲבוּרוֹ אֶת אֲשֶׁר נִתֵּן,

וְיִהְיֶה נְתִיבֵנוּ אָרֹךְ כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, וּבִלְבַד שֶׁשּׁוֹב נְאֻשָּׁר כָּכָה.

וו.ס. מרווין - מסע בגשם

אֲנִי מֵקִיץ בַּאֲפֵלָה וְנִזְכָּר

שֶׁזֶּה הַבֹּקֶר אֲשֶׁר בּוֹ חַיָּב אֲנִי לְהַתְחִיל

לְבַדִּי בַּמַּסָּע

אֲנִי שׁוֹכֵב וּמַקְשִׁיב בַּשָּׁעָה הַשְּׁחוֹרָה

בְּטֶרֶם שַׁחַר וְאַתְּ עוֹדֵךְ

יְשֵׁנָה לְצִדִּי וּמִסְבִיבֵנוּ

הָעֵצִים מְלֵאֵי לַיְלָה גּוֹחֲנִים

מְהֻסִּים בַּחֲלוֹמָם הַנּוֹשְׂאֵנוּ

אֶל עַל יְשֵׁנִים וְעִרִים אוֹ אָז אֲנִי שׁוֹמֵעַ

טִפּוֹת נוֹשְׁרוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ לְתוֹךְ

הֶעָלִים הַּסּוּמִים וַאִנִי

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָתַי הִתְחִילוּ אַךְ

תֵּיכֶף וּמִיָּד אֵין שׁוּם רַחַשׁ זוּלַת גֶּשֶׁם

וְהַזֶּרֶם שֶׁמִּתַּחְתֵּינוּ שׁוֹאֵג

אֶל נִבְכֵי הַחֲשֵׁכָה הַמִּסְתָּעֶרֶת

ג'ראלד לוֹקְלִין - היכן אנו

אֲנִי מְקַנֵּא בְּאֵלֶּה

הַחַיִּים בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת:

נְיוּ יוֹרְק, לְמָשָׁל, וְלוֹנְדוֹן;

וֵיילְס וּסְפָרָד;

ל.א. וּפָּארִיס;

הַוַואי וּשְׁוַייץ.

לְשִׁנּוּי, הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁהַשְּגִיאָה

הִיא תּוֹצָאָה שֶׁל מְקוֹם הִמַּצְאֲךָ. תָּמִיד

אָהַבְתִּי הֵן אֶת רַעֲנָנוּת

הַהַגָּעָה וְהֵן אֶת רֶגֶשׁ הָרְוָחָה שֶׁבַּעֲזִיבָה. כְּשֶׁיֵּשׁ

לְאָדָם שְׁנֵי בָּתִּים כָּל צַעַד תִּהְיֶה בּוֹ שִׂמְחַת הַשִּׁיבָה הַבָּיְתָה.

אֲפִלּוּ אֵינֶנִּי נִדְרָשׁ לְמֶזֶג הָאֲוִיר, חָם

אוֹ קָר, יָבֵשׁ אוֹ לַח: אֲנִי מְדַבֵּר עַל תִּקְוָה.

רוברט קִינְסְלִי - טיול לאורך המסלולים הישנים

בִּימֵי נְעוּרַי הֵם כְּבָר הָיוּ

נְטוּשִׁים מִזֶּה שָׁנִים

מְגֻדְּלֵי שִׂיחֵי סֻמָּק וְתַפּוּחִים חֲמוּצִים,

הַבַּרְזֶל מְקֻרְצָף, הַעֵץ נִלְקַח לִצְרָכִים שׁוֹנִים

עוֹד מִלִּפְנֵי זְמַן רָב.

בַּקַּיִץ אָבִי הָיָה שׁוֹלֵחַ אוֹתָנוּ לְשׁוֹטֵט בָּהֶם

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַפָּרוֹת מֵהַמִּרְעֶה הָעָרְפִּי,

לִילָדִים כֹּה צְעִירִים נִרְאָה הַדָּבָר כַּהֲלִיכָה מְמֻשֶּׁכֶת

לְמָקוֹם רָחוֹק. שׁוּב אָבוּד לְרֶגַע

בְּאוֹתוֹ מָקוֹם פָּשׁוּט,

אֲנִי מֵעִיף תַּפּוּחִים בְּמַקֵּל וּמְחַפֵּשׂ נְחָשִׁים

בִּנְקִיקִים. יֵשׁ

מִין מוּסִיקָה לֶעָבָר, הַצְּלִילִים הַמְתֻקִּים

שֶׁל אוֹקְטָבוֹת מֻשְׁלָמוֹת

אַף כִּי נֵדַע שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ כָּךְ פְּנֵי הַדְּבָרִים.

אָבִי נֶאֱלַץ לִמְכֹּר אֶת הַמֶּשֶׁק בְּאוֹתוֹ זְמַן כִּמְעַט מֻשְׁלָם

וּפַעַם הָרַג אַל שׁוֹט הַזָּקֵן אֶפְעֶה שֶׁאָרְכּוֹ שֵׁשׁ רֶגֶל עַל פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת.

"וְכַאֲשֶׁר הַחַשְׁמַלִּית נָסְעָה", אָמַר, "יָכֹלְתָּ לִקְפֹּץ

עֳלֶיהָ כְּשֶׁחָלְפָה עַל פָּנֶיךָ וְלִנְסֹעַ אֶת כָּל הַדֶּרִךְ לִקְלִיוְלֶנְד,

וְהוֹ", אָמַר, "אֵיזֶה בִּלּוּי יָכֹלְתָּ לְבַלּוֹת שָׁם".

בּילי קולינס - נוסעים

בַּשַּׁעַר אֲנִי יוֹשֵׁב בְּשׁוּרָה שֶׁל כִּסְאוֹת כּחֻלִּים

בְּחֶבְרָתוֹ הָאֶפְשָׁרִית שֶׁל מוֹתֵי,

עֵרֶב רַב נְפוֹצִים לְכָל עֵבֶר-

תִּיקֵי-מַסָּע וְסִפְרֵי-כִּיס-

וְלִהְיוֹת לַחֲבוּרַת צַלְיָנִים בַּדֶּרֶךְ הַפְּתוּחָה הָאַחֲרוֹנָה.

לֹא שֶׁאֲנִי מְשָׁעֵר

שֶׁאִם מְטוֹסֵנוּ יִתְרַסֵּק לְתוֹךְ הָר

אוֹחֲזֵי יָדַיִם כִּדְבוּקָה שֶׁל לוּלְיָנֵי צְנִיחָה,

לְתוֹךְ אֶנְקַת זֹהַר פִּתְאוֹמִית,

אוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה מָקוֹם מְקֻבָּל עַל כֻּלָּנוּ

אֵיזוֹ יָוָן חַסְרַת-שֶׁטַח, נְטוּלַת-עַמּוּדִים

שָׁם נוּכַל, לִסְפִירַת אַחַת-שְׁתַּיִם-שָׁלֹשׁ,

לְהַשְׁלִיךְ אֶת אֶפְרֵנוּ לְנִבְכֵי הָאֲוִיר הַשִּמְשִׁי.

תִּיקוֹ בְּקַפְדָּנוּת,

בְּאֹפֶן שֶׁבּוֹ אוֹתָהּ נַעֲרָה מְצַנֶּנֶת אֶת הַתֵּה שֶׁלָּהּ,

וְשֶׁטֶף הַמַּסְרֵק שֶׁאוֹתָהּ אִשָּׁה

וְכַאֲשֶׁר אַתָּה בּוֹחֵן אֶת הַגֹּבַה,

חֶלְקֵי-הַמְנוֹעִים הַסּוֹדִיִּים,

וְכָל הַמַּיִם הַקָּשִׁים וְהַמַּכְתֵּשִׁים הַעֲמֻקִּים מִלְּמַטָּה...

אוּלַי יָקוּם עַל רַגְלָיו וְיֹאמַר אֵי אֵלוּ מִלִּים,

אוֹ, כְּדֵי לֹא לְעָרֵב אֶת הַמִּשְׁטָרָה,

לְפָחוֹת יִכְתֹּב בְּשֶׁקֶט מַשֶּׁהוּ לְמִשְׁמֶרֶת.

ריימונד קארבר - הַמְתָּנָה

שְׂמֹאלָה מֵהָאוֹטוֹסְטְרָדָה

בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה. בַּתַּחְתִּית,

עוֹד פּעַם שְׂמֹאלָה. הַמְשֵׁךְ לְצַד שְׂמֹאל. הַכְּבִישׁ

יַעֲשֶׂה סִבּוּב פַּרְסָה. שׁוּב שְׂמֹאלָה.

יֵשׁ נַחַל מִשְׂמֹאל.

הַמְשֵׁךְ לִנְסֹעַ. מַמָּשׁ לִפְנֵי

סוֹף הַדֶּרֶךְ, תִּהְיֶה

דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. הִכָּנֵס אֵלֶיהָ

וְאַךְ וְרַק אֵלֶיהָ. אַחֶרֶת,

יֵהָרְסוּ חַיֶּיךָ

לַנֶּצַח. יֵשׁ שָׁם בֵּית קוֹרוֹת

עִם גַּג רַעֲפֵי עֵץ, מִשְּׂמֹאל.

לֹא זֶה הַבַּיִת. זֶה

הַבַּיִת הַבָּא, מַמָּשׁ עַל

הַתְּלוּלִית. הַבַּיִת

שֶׁעֵצָיו מְסֻבָּלִים

בִּפְרִי. אֲשֶׁר שָׁם צוֹמְחֵים פִּרְחֵי שִׁלְהָבִית,

פוֹרְסִיתְיָה וְצִפָּרְנֵי חָתוּל. זֶה

הַבַּיִת שֶׁבּוֹ הָאִשָּׁה

נִצֶּבֶת בְּפֶתַח הַדֶּלֶת

וְהַשֶּׁמֶשׁ עֲטָרָה לְשַׂעֲרָהּ. הִיא

שֶׁהִמְתִּינָה

כָּל אוֹתוֹ זְמַן.

הָאִשָּׁה הָאוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.

הִיא שֶׁיְּכוֹלָה לוֹמַר,

"מָה עִכֵּב אוֹתְךָ?"

על המשוררים

רוברט בליי, מגדולי המשוררים האמריקאים של העת החדשה, נולד ב-1926 במינסוטה שבצפון מזרח ארה"ב למשפחת איכרים ממוצא נורבגי. בליי הירבה לשוטט ברחבי ארה"ב ולקרוא את שיריו בלוויית נגינה על הבנג'ו שלו. קארל סנדברג (1878-1967), מבכירי המשוררים האמריקאים במאה ה-20, ובנם של מהגרים שוודיים, היטלטל ברחבי היבשת ונתן לכך ביטוי ביצירתו.

המשוררת השחורה ריטה דאב נולדה ב-1952 באוהיו והיתה "שרת השירה של ארצות הברית" ומשמשת פרופסור לספרות באוניברסיטת וירג'יניה. ויליאם מתיוז (1942-1997), מן המקוריים והרבגוניים ביותר בין פייטני ארה"ב המודרניים, היה פרופסור לספרות באוניברסיטה העירונית של ניו יורק.

ג'יימס רייט (1927-1980) נמנה עם הדמויות הבולטות בשירה האמריקאית המודרנית ושירתו משתרעת על-פני מרחבי ארצות-הברית. ויליאם סטפורד (1914-1993) משורר דגול וייחודי, נדד מקנזס לאיובה ומשם לאורגון שבחוף המערבי, שם הורה כתיבה יוצרת במשך 32 שנים במיכללת לואיס אנד קלארק.

וו.ס. מרווין, שנולד בניו יורק ב-1927 ומתגורר בהאוואי, נמנה עם חשובי המשוררים האמריקאים של דורנו. הוא גם מתרגם מובהק מצרפתית, פורטוגזית, ספרדית ולטינית. ג'ראלד לוקלין נולד ב-1941 ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק והוא סטיריקן ומשורר פורה. רוברט קינסלי נולד במשק לתוצרת חלב באוהיו והוא מעורכי העתון "אוהיו רביו" ומלמד כתיבה יוצרת באוניברסיטת אוהיו.

בילי קולינס שנולד ב-1941 בניו יורק הוא פרופסור לספרות באוניברסיטת ניו יורק, היה "שר השירה של ארצות

הברית" וייתכן שהוא המשורר הפופולרי ביותר בארה"ב. ריימונד קארבר (1938-1988) נולד באורגון שבחוף המערבי של ארה"ב למשפחת פועלים וקנה לעצמו מוניטין כמספר ריאליסטי בעל גוון צ'כובי.

חג הפסח קרב ובא והואיל ובני ישראל מרבים לנסוע בחג האביב, וגם יציאת מצרים היא, מנקודת-מבט מסויימת, מסע גדול מעבדות לשחרור, אני מקדיש את הטור לנושא נסיעות בשירה האמריקאית. רק טבעי הדבר ששירת הקונטיננט הכביר הזה, המשתרע בין האוקינוס האטלנטי ובין האוקינוס השקט ומכיל שפע עצום של נופים מכל הסוגים, תניב יצירה המשקפת אותם ואת השיטוטים בתוכם ואליהם. למען הדיוק: הבאתי כאן אפילו שיר אמריקאי שנולד מנסיעה לישראל.