הי אמא! איפה הכסף שהיה לי בחשבון?

כישרונות רבים מתגלים כבר בגיל צעיר. ילדים מופיעים בהצגות, סרטים, פרסומות ועוד. ברוב המקרים לא מדובר בהתנדבות אלא בעבודה שעליה מקבלים שכר. ואמנם, ילדים מקבלים כסף לא רק מעבודה ולמעשה, בעיקר ממקורות אחרים - הם יכולים להיות זכאים לכספים מירושה, מתנה שקיבלו, פיצוי על תאונה, או אפילו הגרלה שזכו בה.

מכיוון שקטין אינו יכול לפתוח חשבון בנק בעצמו ובהנחה שהוא לא מקבל את הכסף במזומן ושומר אותו כל השנים בקופה הסודית שלו – הוא נזקק להוריו, שידאגו לכסף עד שיגדל או עד שיהיה זקוק לו.

מה דינם של כספים אלו שמועברים למעשה להורים, השומרים על הכסף עבור הילד?

חשבון נאמנות על שם הילד

המצב הנורמטיבי שכולנו מקווים שאכן קורה, הוא שהורה עושה את המקסימום כדי לשמור על זכויות הילד ועל כספו. לכן, ביכולתו של ההורה לפתוח חשבון על שם הילד (אין הגבלת גיל) הנמצא בנאמנות. ההורה, הוא המבצע את הפעולות הנדרשות בחשבון בשמו ולטובתו של הילד.

על פי חוק הבנקאות, ילד, החל מגיל 14, רשאי לפתוח חשבון (בתנאים ובהגבלות שונות), בהסכמת הוריו ומגיל 16 ועד 18 הוא אף אינו נזקק להסכמתם, אך עדיין, גם בגילאים אלו, למרות המודעות לנעשה בחשבון, מבחינת החוק ההורים נחשבים אפוטרופוסים ויש להם יכולת להתערב בחשבון. "אדם שלא מלאו לו 18 שנה נחשב לקטין והוריו הם האפוטרופסים הטבעיים שלו" אומרת עו"ד מגי הלפרין, המתמחה בדיני משפחה. "החוק קבע כי באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובתו כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".

"ניתן להשתמש לקיום משק הבית וצרכי הקטין"

אולם מסתבר שגם החוק לעיתים מאפשר להורה שימוש בכספי הקטין, בתנאים מסויימים. סעיף 23 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי קטין הסמוך על שולחן הוריו ויש לו הכנסות מעבודתו או מכל מקור אחר, הכנסותיו ישמשו - במידה נאותה, לפי הנהוג בנסיבות דומות - לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו.

עו"ד הלפרין: "על מנת למנוע מצב בו ילדים יעבדו וההורים ייהנו מהכספים, החוק קובע, כי נכסיו של הקטין לא ישמשו לקיום משק הבית ולסיפוק צרכי הקטין, אלא רק לאחר שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק את צרכי הקטין.

"קיימים מצבים בהם למרות כל האמור בחוק, עושים ההורים שימוש בכספים שהרוויח הקטין לטובת כלל המשפחה והבית. במצב כזה, בית המשפט יידרש לשאלה האם ההורים לא מסוגלים למלא את חובותיהם בנוגע לרכושו של הילד, או מתנהגים בצורה המעידה על סכנה לרכוש. אם בית המשפט יחשוב שאכן קיימת סכנה לכספי הילד, הוא יכול לקבוע כיצד יושקעו כספי הקטין, יכול לבקש פירוט של הנכסים ויכול לבקש פירוט חשבונות. במקרים חריגים אף ניתן למנות אפוטרופוס חיצוני לעניין הכספים.

"חשוב להדגיש, כי בפני מערכת המשפט תמיד תהיה מונחת טובת הקטין בניהול כספיו, אך מדובר במבחן רחב, גמיש ובלתי מוגדר, המתמלא בתוכן על ידי בית המשפט על פי הראיות שבפניו ועל פי שקול הדעת השיפוטי שלו".

הדין דומה גם לגבי כספי ירושה או זכיה בהגרלה?

"לא פעם נוצר מצב בו הקטין זכאי בכספים בסכומים של מאות אלפי שקלים, אם מצו ירושה, אם מכספי פיצויים בעקבות מחלה או תאונה, ואם במקרה בו הקטין זכה בהגרלה" אומרת הלפרין,  "במקרים כאלה, ההורים, שהם האפוטרופסים הטבעיים של הקטין, חייבים לדאוג לכספים ככל שהם אינם דרושים לצרכיו השוטפים של הקטין, ולהשקיע אותם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות לעתיד".

מתנה? אי אפשר להתחרט

עד כה, עסקנו בכספים שניתנו לילד על ידי צד שלישי, אך האם כספים שנתנו ההורים עצמם, כגון חשבון חיסכון שפתחו על שם הילד, ניתנים למשיכה לצרכיהם?

שאלה זו עלתה בעבר בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. מדובר באב אשר היה בעיצומו של סכסוך עם האם. בשל מצבו הכלכלי הקשה הוא משך את כספי החיסכון שפתח הוא בעצמו בעבר על שם בתו הקטינה. הבת הגישה תביעה להשבת כספים אלו באמצעות אמה. בית המשפט קיבל את התביעה של הבת ונימק זאת בכך "שיש לראות בכסף אשר העביר האב לחשבון בתו, משום מתנה שהסתיימה, והאב אינו רשאי לחזור בו ממתנה זו".

מותר "לקזז" מהצ'קים

בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (השופטת מקייס), נדרש לשאלה, לאור בקשה שהוגשה על ידי היועץ המשפטי במשרד האפוטרופוס הכללי - להורות על השבת סכום מסויים מתוך הסכומים שנלקחו מחשבונו של קטין למימון חגיגת בר המצווה שלו.

מקור הכספים בחשבונו - מירושה בה זכה הקטין על פי צוואת סבתו, והוחזקו בחשבון נאמנות על שם הקטין. לבקשת ההורים, הורה ביהמ"ש על "שחרור" הסכום הנדרש לחגיגת בר המצווה, וכן ציווה כי ההורים יעבירו לביהמ"ש תוך 30 יום מיום האירוע, פירוט ההוצאות אשר נדרשו לצורך החגיגה, בצירוף קבלות ואישורים.

"לעניין המידה הנאותה, הרי שלאחר שנבחנו טענות ההורים וטענות ההאפוטרופוס הכללי מנגד, סבר בית המשפט שאין להורות על השבת הכספים לחשבונו של הקטין מהטעמים הבאים:

א. אין מחלוקת בדבר מצבם הכלכלי של ההורים, שהינם אנשים קשי יום, שפרנסתם דלה.

ב. הכספים של הקטין נתקבלו בירושה מאמו של האב ז"ל, ויתרת הסכום בחשבון הינה בגובה של כ-450 אלף שקל.

האם יש צורך באישור של שני ההורים לביצוע משיכה מחסכונות הקטין?

"צריך להבין שעל פעולות משפטיות ברכושו של קטין חל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע כי בכל עניין הנתון לאפוטרופסות, חייבים שני הצדדים לפעול תוך הסכמה"  אומרת פלסנר, "במקרה שאין הסכמה בין ההורים לגבי משיכת הכספים מחשבונו של קטין, הרי שהורה המושך את הכסף חד-צדדית, יישא בנזקים".