קפצתי מהר מדי למים העמוקים של היחסים
אותו העומק שכל כך ייחלתי לו, אותה ההתבגרות הנדרשת, קיבלו תוצאה לא רצויה, ובלון החמצן התפוצץ לי בפנים
כולנו אוהבים להצהיר על עומק רגשי כאחת התכונות הכי חשובות עבורנו בבחירת בני זוג. "בטח שאני חייב להימשך אליה", אמר ידידי על כוס בירה, "אבל חשוב שהבחורה תפגין עומק שונה מזה של האחרת".
עומק פה ועומק שם, הכל יפה וטוב. הבעיה היא שאנחנו, שטרם סיימנו לדשדש ברדודים, שטרם הורידו לנו את המצופים, כבר חפצים לקפוץ לעמוקים.
אם נוריד שנייה את האהדה החברתית לדברים מורכבים, וההנחה התמוהה שפשוט זה לא מעניין, נראה שמה שאנחנו בעצם רוצים או מסוגלים לשאת זה לא עומק אמיתי, על שלל קשייו, אלא עומק מדומה.
עומק מדומה, מושג מעולם הפיזיקה, הוא מושג הבא לתאר תופעה שבה עצם כלשהו נראה לצופה בעומק שונה מאשר עומקו האמיתי.
אנחנו לא באמת יכולים לדוש ולדון בעומקים תלולים באישיותם של בני זוגינו, אנחנו רק רוצים לחשוב שלשם אנחנו רוצים להגיע. אנחנו לא באמת מתמודדים בגבורה עם חיפושי וחיטוטי נפש, לא עם שלנו, ובטח לא עם של בני הזוג.
תקופה ארוכה חייתי בשלווה עם הרווקות שלי. תקופה צבעונית שבה מה שראיתי משם, ראיתי גם מכאן. מה שהוגש לי, זה בדיוק מה שחשבתי שאזלול: שיחקתי ברופא וחולה עם סטודנט לאורתופדיה, ברחתי משוטר מחזר כמו גנבת במנוסה וטסתי אל על למחוזות חדשים, עם דייל שירותי במיוחד. כל המטעמים האלה, כל החוויות, כולם ברורים ובהירים וקלים לתפעול, עד שארגיש שאני בשלה לצלול לעמוקים ולפגוש באיזה עמוק אחד, שבסופו של דבר ובדיעבד יביא אותי לאמוק קיומי עם עצמי.
ואכן כך היה.
הגורל הוא דבר משעשע, וההיכרות שלי ושל האחר עוד יותר.
באופן אבסורדי, העומק שנוצר ביני ובין המיועד התחיל דווקא מהרדידות שבה ניהלתי את חיי התאוותנים. הוא הכיר בי והבין אותי דווקא שקרא את הכתובים שלי על זה שלקח ממני שניצלים, על ההוא בפיג'מה, ועל הסוחר הממולח שכיבד אותי במנות גדושות של רטיבות עמוקה, אבל נזהר שלא לטבול בי רגשית.
הוא חיבק אותי כשהייתי אווילית מושלמת
בין השורות, בין הכתובים, מצא הבחור את המדרגות לקומת המרתף של רגשותיי. הוא נתן לי בחיזורו להאמין, להבין, ואפילו לקבל, אחרי אינספור התנגדויות שלי עם עצמי, שאני יותר ממה שאני מוכנה לשחרר. הוא חיבק אותי כשהייתי אווילית מושלמת, וביקש עוד ועוד. הוא צלל במהירות ולקח אותי איתו, אל מעמקי הקשיים שלי, העמיד לי מראה מול אישיותי, ועדיין ביקש עוד.
וואו, צהלתי לי. גם לי יש עומק! איזה כיף זה לבכות כשזה מרגש. איזה כיף זה לוותר שזה מהקרבה. איזה יופי זה להירדם, ועוד להצליח לישון, ואיזה כיף זה להכיל.
בשכרון מעמקים מטורף מצאנו עצמנו נקלעים לסיטואציה שככל הנראה עדיין לא היינו מוכנים לה, הוא מסיבותיו האישיות שלו, ואני מתוקף היותי טירונית מושתנת בצבא ההגנה למורכבות עצמית.
אחרי תקופה ארוכה של עצירות רגשית, ברגע שניתנה לי התרופה שלשלתי נשיקות, חיזורים, בכי, אהדה, שריטות אישיות וקשיים, ולא ידעתי שובע.
הבחור שיחק באש, ואני נדלקתי. בהיעדר הוראות רופא, ובהיעדר סמכות הורית, אותו העומק שכל כך ייחלתי לו, אותו השחרור שחברותיי קיוו לו עבורי, אותה ההתבגרות הנדרשת, קיבלו תוצאה לא רצויה, ובלון החמצן התפוצץ לי בפנים. עומק רציתי, עומק קיבלתי. עוד תוספת טרייה למרבד השריטות העמוקות שטוויתי לי על נול היחסים.
ומה קורה לילד שנזרק למים עמוקים, ללא השגחה? חלקם של הילדים לבטח יזדקקו לעזרה. האמיצים יותר, חסרי הפחד, ידשדשו במהירות לחוף מבטחים, למקום שבו הקרקע מוכרת ויציבה.
ואכן כך היה. אמיצה שכמותי, או שמא אחרים יגדירו דווקא פחדנית עד אימה, חזור חזרתי לחוף המבטחים שלי, לטריטוריה הכל-כך מוכרת לי של מפגשים פשוטים רגשית, שבו העומק נמדד רק על פי המדד הווקאלי שלי וכמות הרעידות של גופי.
כולנו אוהבים להכריז על עומק רגשי כעל אחת התכונות הכי חשובות עבורנו בבחירת בני זוג. יתרה על כך, כולנו אוהבים להצהיר על עצמנו כבעלי עומק, כטיפוסים מורכבים שמעוניינים במעבר של האני הפנימי, ובשל כך, גם במעבר של החצי השני.
חבריי, לא סתם נדרשת הסמכה של כימאי על מנת לפצח תרכובות מפוצצות. לא סתם נדרשת הבנה הנדסית כדי לחשב את עומקם של שטחים. עומק דורש התמדה, לוגיקה, למידה והמון רצון ונכונות להיחשף ולהתמודד עם קשיים שבדרך.
לא תמיד צריך עומק כדי לנוח ביחד
זוגיות פורחת, שקיעות, זריחות ושירים מתוקים של להקות בנים, כל אלה לאו דווקא שייכים למפגשי עומק, אלא גם לחוויות רדודות, ולא פחות חשובות בבניית ההוויה הרגשית, הגשמית והמינית שמרכיבה אותנו.
לא תמיד צריך עומק כדי לנוח ביחד. לא תמיד צריך להקשות כדי להשקות את גינת המהות העצמית. פשוט זה לא בהכרח לא אמיתי, ומורכבות זה לא מתכון לעניין אינסופי.
זה בסדר גמור. אין צורך. רוצה מורכב? תביא איתך שישיית גולדסטאר ופאזל 1000 חתיכות של נופי מונגוליה ונרכיב את זה יחד.
רוצה שהגבר שלך יפגין עומק? תאמיני לי, אם אין לך תעודת מדריכת צלילה נפשית מוסמכת, אז אל תגרמי לו להגיע לשם, כי הוא עלול לחלות בשכרון מעמקים, ותחת השפעת האופוריה ואיבוד שיקול הדעת, הוא פשוט ישחה ממך לחוף מבטחים.
זה מה שקרה לי, זה מה שקרה לנו.
תאמינו לי, בעוד שבאמנות ובספרות הכי נכון והכי מכובד להיות יצירה מורכבת ובעלת אלף רבדים, כשזה מגיע לאמנות הרכבת האישיות, רבדים רבים שווה בהכרח קשיים.
עכשיו אני מחזירה את החמצן לריאות.
לא עוד עומק מדומה, ועוד יותר מתרחקת מעומק מטביע. עכשיו אני חייבת לעצמי לחזור ולפשט את התמונה, על מנת שבסיבוב הבא, אם זה הוא או ההוא האחר, אוכל לטבול את הרגליים, ולאט לאט להתקדם לעבר הבריכה של הגדולים.
לפנייה לכתב/ת 
