שתף קטע נבחר
 

נראה לך ש-H&M חשוב יותר ממשחק כדורגל?

שמתי לב שרעות וחברותיה יודעות כמעט הכל זו על זו. נראה שכל אחת מהן מעודכנת לפרטי פרטיים בחיים האישיים של כל האחרות. אני מודה שהיה נחמד יותר לדעת במה עוסקים ההורים של החברים שלי, אבל גם לא יקרה כלום אם לא אדע זאת

ישבתי שלשום עם רעות ועם שתיים מחברותיה לספסל הלימודים לקפה של יום שישי בבוקר. להלן השיחה שהתנהלה בין הנשים:

 

"נעה אומרת שהיא מידה 38. אין מצב שהיא 38, אני 40, ואם אני 40 אז היא לא 38. זה שיש לך מכנסיים שהתרחבו אחרי חמש שנים ועולים עלייך בקושי, לא הופך אותך למידה 38".

 

השיחה הזו החלה לאחר שנעה הציעה לאחת מחברותיה מספר פריטים מהמלתחה שלה, שכבר לא עלו עליה לאחר הדיאטה שעשתה. זהו כמובן אקט מעליב כשלעצמו, שכן נעה למעשה מצהירה בכך: אני רזה עכשיו, את לא, ואולי גם לא תהיי לעולם.

 

אני, שהייתי הגבר היחיד בשולחן, מיד התמנתי לשופט בבית הדין העליון למידות גדולות ונתבקשתי להכריע אם נעה אכן הגיעה לגן עדן וכעת יכולה להתגאות בתואר "מידה 38".

 

גבירותיי ורבותיי, אנא שימו לב שמדובר בפסיקה לא קלה כלל, שכן ישבתי לשולחן עם שתי בנות צמאות דם. ורעות. שלושתן נחושות בדעתן שנעה הינה מתחזה ולמעשה לובשת מידה 42 במקרה הטוב! לאחר מחשבה מעמיקה, פסקתי שאם תווית המכנסיים מראה 38, זוהי מידתה.

 

זו היתה טעות, שכן רעות לא הניחה לי כל השבת ואמרה שלא ברור לה איך אני סבור שנעה מידה 38, שאין לי טביעת עין בכלל, ושאני אידיוט.

 

אל נא תחשבו שעולמן של שלוש הבנות צר כעולם נמלה ושזהו נושא השיחה היחיד שסבב סביב שולחננו. מיד לאחר השיחה על על מידות הבגדים עברו הבנות לשוחח על ההסתערות שהיתה על H&M... שלושתן ציינו שמדובר בפרובינציאליות לשמה, ורעות אף טענה שמדובר בטירוף. במקביל ציינה רעות - למען הגילוי הנאות - היא אמנם היתה נוכחת בפתיחה של GAP בארצנו הקטנה, אך לטענתה זה היה מסקרנות לשמה ולא מרצון לממש את שובר המתנה בסך 50 שקלים שב"מקרה" קיבלה בדואר.

 

אני מציין זאת מכיוון שבכל פעם שאני מדבר עם החבר הטוב שלי גיא (הידוע בביתנו כפילגש, מכיוון שאני חולק את הזמן איכות שלי בינו ובין רעות) על האופן בו איגפנו את הסובייטים במהלך משחק אינטסיבי באקסבוקס, רעות מיד נזעקת ואומרת לנו כמה מפגרים ורדודים אנחנו, ואף תוהה וכיצד אנשים מבוגרים בני 30 פלוס יכולים להיות עם מנטליות של ילד בן חמש. אני מיד עונה לה (בלב) שאולי אנחנו רדודים, אבל לפחות לא מסתירים את זה.

 

רעות יכולה לכתוב את הביוגרפיה של כל אחת מחברותיה

בכל מקרה, במהלך השיחות שנסובו סביב שולחן הקפה, שמתי לב שרעות וחברותיה יודעות כמעט הכל זו על זו. כשאני אומר הכל אני מתכוון לכך שכל אחת ואחת מהן מעודכנת לפרטי פרטיים בחיים האישיים של כל האחרות. לדעתי האישית, רעות יכולה לכתוב את הביוגרפיה של כל אחת מחברותיה ולציין במה עוסקים הסבא והסבתא ומה שמות כל הילדים, הדודים והנכדים.

 

זה גרם לי לחשוב על רמת הידע שיש לי על החברים שלי ומה שהם יודעים עלי. הגעתי למסקנה שאנחנו לא יודעים כלום זה על זה. אין לי מושג כמה בני משפחה יש לחלק מהחברים שלי, איפה בדיוק הם גרים ומה הם למדו באוניברסיטה. ממש כלום. יש מצב שפעם הם סיפרו לי משהו, אבל אם לא אומרים לגברים כל דבר חמש פעמים ביום למשך שבוע, אנחנו שוכחים.

 

משום מה נראה לי שהדברים האלה פחות חשובים

אינני יודע אם זה רק אני, או שמא מדובר במשהו הקשור למין הגברי. משום מה נראה לי שהדברים האלה פחות חשובים. אני מודה שהיה נחמד יותר לדעת במה עוסקים ההורים של החברים שלי, אבל גם לא יקרה כלום אם לא אדע זאת. נראה לי שאצלנו מה שחשוב יותר זו המהות. אני יודע שהם חברים שלי, יודע שאני יכול להתקשר אליהם מתי שאני רוצה, ושהם לא יעלבו ממני אם אגיד להם שאתקשר עוד שעה ולמעשה אתקשר אחרי יומיים. אקט שאם יקרה אצל רעות והמין הנשי יגרור עונש בדמות התעלמות נקודתית למשך שלושה ימים לפחות, בשביל הדווקא.

 

נשותינו יטענו שהן מתעמקות בחיים האישיים של חברותיהן מכיוון שהן עמוקות יותר מאיתנו הגברים, אבל לדעתי הידע העמוק הזה נובע מהרצון לקבל קצת רכילות עסיסית. ככל שהידע נרחב יותר, מעגל הרכילות רחב יותר, זה כל הסיפור. כי כל בחורה יודעת שאין כמו מעט רכילות כדי להעביר את היום.

 

אז אולי אנחנו הגברים נחשבים לילדותיים יותר בדברים מסויימים, אבל לפחות אין לנו בעיה להודות בזה. מאידך היינו מצפים מכן, נשותינו היקרות, להודות שגם בכן יש מן השטחיות. שכן על אף התיימרותכן להיות עמוקות יותר, אין כל הבדל בין שיחה על כדורגל ומשחקי מחשב לבין שיחה על הקומבניזון החדש מ-H&M.

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
אני מיד עונה לה (בלב)
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים