AVP2: קלאסיקה מודרנית עקובה מדם
חייזרים אכזריים, טורפים מתוחכמים ובני אדם חמושים עד שיניהם - מה עוד צריך לבקש? שי זלדיס סוקר את המשחק השני בסדרת "הנוסע השמיני נגד הטורף"
בעוד המשחק הראשון סבל מבעיות בשלות רבות (ויש שיגידו בעיות המרה) ולא הצליח באמת לרתק את השחקנים, המשחק השני הוא אחד מפנינות הז'אנר בעיניי, וחובה למי שלא שיחק בו מעולם.
אולפני Monolith הצליחו לספק לא רק חוויה מגוונת ומהפנטת לשחקן יחיד, אלא גם סוף סוף ריבוי משתתפים ראוי ומאוזן היטב.
טוב היות הטורף לבדו?
המערכה לשחקן יחיד ב-AvP2 מבריקה, וכל קמפיין של אחד משלושת הצדדים מרגיש ייחודי ושונה, מהרמה הוויזואלית ועד למשחקיות עצמה. בתור הטורף תגיעו לפלנטה שכוחה לצוד כמה בני אדם - ותמצאו את עצמכם טובעים עד הצוואר בחייזרים.
למזלו של הטורף, באמתחתו כמה מהצעצועים המפחידים והמגניבים בכל הזמנים: מהקסדה שמסננת בכל פעם חלק אחר בספקטרום בהתאם לסוג הטרף, חנית טקסית לטווח הקרוב, מגוון כלי נשק לטווח רחוק וכמובן, בל נשכח את שלוש הנקודות האדומות האלמותיות ותותח הכתף שעומד מאחוריהן.
את זמנכם בצד החייזרי תתחילו כשאתם בוקעים וחומקים דרך תעלות אוורור בבסיס של בני האנוש כמחבקי פנים (facehugger, היצור שמטייל ביצת חיזר בבני אדם) זוחלים בחיפושכם אחר פונדקאי מתאים.
אחרי סצנה מגעילה במיוחד בה תאכלו את דרככם החוצה מחזהו של אותו מסכן, תבלו כמה שלבים כחייזר צעיר וחמקן לפני שתגיעו לבגרות מלאה כלוחם של הנחיל. המשחקיות עם החייזר שונה לחלוטין, ואת רוב הזמן מבלים השחקנים כשהם מטפסים על קירות ותקרות ומתחבאים בצללים בציפיה. אם החייזר מצליח לסגור את המרחק עם מטרתו - זה סופה.
את הדובדבן האמיתי בעוגת AvP2 תמצאו במערכה של בני האדם הנחותים פיסיולוגית לחייזרים וטכנולוגית לטורפים.
השלב הראשון של קמפיין בני האדם הוא לדעתי אחת הסצנות המתוסרטות הטובות ביותר בתעשייה, ובעוד לא נורית בו ירייה אחד או מזנק אפילו חייזר אחד מהחשיכה, הצלילים, התאורה והאווירה המאיימת גורמים גם לשחקנים מנוסים לפסוע בפחד ולהתקדם בזהירות דרך השלב.
מאוחר יותר בני האדם מתחילים להשיב מלחמה עם מגוון נשקים כבדים, כאלה שאפילו חייזר או טורף שנקלעים לקו האש שלהם לא יצליחו לשרוד.
יש ערימה של חבר'ה על הדשא (בחתיכות)
למרות התסריט המעולה במערכה לשחקן יחיד, פריצת הדרך האמיתית של AvP2 בעיני טמונה בריבוי המשתתפים שלו.
המפתחים הצליחו לקחת את אלמנטי המשחקיות השונים מהמערכה ולהעביר אותם לרשת באיזון כמעט בלתי יאמן, מה ששלח עשרות אלפי שחקנים לצוד אחד השני לבד, בצוותים לפי גזע או בצוותים מעורבים.
עוד ב-games: שלט תנועה חדש ל- PS3
כמו במערכה לשחקן יחיד, היתרון הגדול של החייזר טמון בחמקנות שלו ובניידות העצומה שלו על קירות, תקרות וגגות, ובלא מעט משחקים שחקן החייזר מוצא עצמו משאיר את הקרב מאחור, נעלם לתוך מעבר עילי וחוזר ממסדרון אחר כדי לחסל את הנחת המעצבן במכה לאחורי הראש.
הזינוק האדיר של החייזרים הפך לאימת הרשת עם יציאת המשחק, ורק מאוחר יותר עבר איזון שאפשר לגזעים האחרים להיות תחרותיים.
הנחתים, כמו בחלקה האחרון של העלילה, משחקים עם כלי נשק עוצמתיים ובאופן טבעי מתרכזים בהגנה, כשהם בוחרים נקודות שלחייזרים לא תהיה גישה קלה אליהן ובה חברי הקבוצה יכולים להגיב במהירות לנוכחות של טורף.
כל מה שנכנס בין הכוונות של נחת לא ישרוד יותר מכמה שניות, ואפילו טורף מוסווה לא יחמוק מעיני שחקן מנוסה בנקודה מוארת היטב, לא כל שכן חייזרים שבולטים הרבה יותר.
המקצוע: טורף
והטורפים, הם המקצוענים האמיתיים של משחקי הרשת. עם מגוון הצעצועים הגדול ביותר, לשחקן בצד זה יש המון עבודה: בין החלפת מסנני הקסדה לחימוש הנשק הנכון, זאת בזמן תנועה וזינוקים לעמדה טקטית ושמירה על הסוואה, קשה מאוד להשתלט על המשחקיות של הטורף.
בתמורה, לשחקנים מנוסים אין דמות גמישה ועוצמתית יותר מהטורף, וברוב המקרים הם מצליחים להגשים את שמם, ולא להפוך לניצודים.
תענוג לא יקר
לסיכום, AvP2 הוא אמנם משחק של העשור הנוכחי, אך בעיניי הוא קלאסיקה מכמה סיבות: לא רק שהוא היה משחק המחשב הראשון תחת המותג שהיה שווה את העלות שלו, הוא גם הציג משחקיות רשת מגוונת וייחודית ואיזון מדהים בין הטורפים, החייזרים ובני האדם. כיום אפשר להשיג אותו בקלות תמורת כמה עשרות שקלים בחנויות או לרכוש אותו דיגיטלית. אם יש לכם כעשרים שעות פנויות צפו לבילוי ולמשחק אדיר.
לפנייה לכתב/ת 
