הישראלים רואים במדע מקור לגאווה לאומית
מספרים על הישראלים שהם מעריצים כסף ושהם מעדיפים גיבורי תוכניות ריאליטי על פני אנשי מדע, אבל סקר שערכה האוניברסיטה העברית מצא כי הישראלים גאים במדע וכי האמהות העבריות חולמות על בנות חוקרות ובנים מדענים
סקר שיזמה האוניברסיטה העברית בירושלים לכבוד יום המדע הלאומי שחל היום ומצוין מידי שנה ביום הולדתו של אלברט איינשטיין,
מצא כי גם בשנת 2010 משמשים המדע והמחקר מקור לגאווה לאומית.
הסקר, שבדק מה חושב הציבור כלפי מדע ומדענים, העלה כי רוב הציבור סבור שכדאי להשקיע משאבים במחקר וכי מקצוע החוקר נתפס כאחד המקצועות היוקרתיים ביותר: הוא דורג במקום השני מבין המקצועות שנבדקו, אחרי רופא אבל לפני איש עסקים, רואה חשבון, עורך דין ואיש צבא.
עוד עולה מהסקר כי הישראלים אינם כה בורים בכל הקשור לעולם המדע והעשייה המדעית: 58% מהנשאלים ידעו לציין נכון לפחות אחד מהמדענים הישראלים שזכו בשנים האחרונות בפרס נובל. זאת לעומת כ-65% שידעו לציין נכון לפחות שם אחד של משתתפי "האח הגדול".
כ-60% מהמשיבים ציינו כי מדע ומחקר משמשים עבורם כמקור לגאווה. לשם השוואה, 65% בחרו בהיי-טק הישראלי כמקור לגאווה לאומית, 62% בתחום הרפואה, ורק 2% בתחום הממשל.
הסקר נערך בקרב מדגם של 500 איש על ידי חברת MarketWatch. כמחצית מהמשיבים סברו כי מדינת ישראל אינה משקיעה מספיק משאבים במדע, או שאינה משקיעה כלל. מגמה זו התחזקה ככל שהנשאלים היו משכילים יותר: 60% מהנשאלים בעלי תואר ראשון ומעלה סברו כי המדינה אינה משקיעה די משאבים, לעומת 34% מבעלי ההשכלה התיכונית ומטה.
חגיגות יום המדע
תערוכה: כתבי היד המקוריים של אלברט איינשטיין
ynet
איך באה לעולם תורה מדעית מהפכנית? תערוכה חדשה בירושלים מאפשרת להתחקות אחר כתבי היד של "תורת היחסות הכללית" שניסח אלברט אינשטיין בראשית המאה ה-20 ונותנת הצצה לצורת החשיבה הייחודית של גאון אמיתי
בעיית התקצוב היא אחד הגורמים העיקריים שעומדים בדרכו של המדע הישראלי. 41% מהמשתתפים חושבים כי הסיבה העיקרית לבריחת המוחות היא השכר הנמוך באקדמיה בישראל לעומת השכר בחו"ל. 17% ענו כי הסיבה היא מחסור בתקנים ו14% סברו כי היא מעמד טוב יותר לו זוכים המדענים בחו"ל.
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון, אמר היום כי ממצאי הסקר מראים על כך שהציבור הרחב יודע להעריך את חשיבות המדע לחברה הישראלית ואת התובענות שהמקצוע דורש: "הממצאים מעוררים תקווה שאוזני קובעי המדיניות תהיינה קרויות לקביעת סדר עדיפויות לאומי כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסקר".
לדברי פרופ' בן-ששון, "תפיסת הציבור את תחום המדע הוא מסר מרנין ליום המדע הלאומי – הן עבור האוניברסיטה העברית והן עבור תחום ההשכלה הגבוהה בישראל. עם זאת, יש לציין כי בניגוד לתפיסה שעלתה בסקר לפיה בריחת המוחות נובעת ממניעים כלכליים, הסיבה האמיתית היא תשתית מדעית פחותה בישראל לעומת זו המוצעת בחו"ל".
לפנייה לכתב/ת 
הציבור אוהב מדעניות
צילום: index open
