תופס תאוצה: אימון אירובי על מוט חשפנות
הן לבושות מכנסונים קצרצרים וגופיות צמודות, מותחות איברים בחושניות ומתפתלות על עמוד שמוצב במרכז הזירה. לא, זה לא עוד מופע חשפנות, אלא אימון כושר מיוחד שתופס תאוצה. בת-חן אפשטיין אליאס נשלחה על-ידי "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" לבדוק מקרוב מה באמת קורה שם
כשאליסה פלסקובה מתל-אביב הציגה לי את הPOLEDANCE- כאימון כושר, קצת הרמתי גבה. זה ספורט שמשלב פעילות אירובית אבל בלי נעלי ספורט, שמבצעים אותו יחפים כמו בפילאטיס אבל לא על מזרן, ושמשלב גמישות, נשיות ואקרובטיקה, אבל בלי הבר שהתרגלנו אליו בשיעורי הספורט בבית הספר היסודי. אה, ועוד משהו, עושים אותו על עמוד. מתברר שבארצות-הברית ובאירופה הוא כבר להיט, אבל בארץ הPOLEDANCE- עדיין בחיתוליו. בתור ספורטאית בנשמה הנחתי שמדובר בעוד שיעור ריקוד שמנסה להתיפייף כדי להיכנס לחדרי הכושר שלי. אוי, כמה טעיתי.
בסטודיו קטן בפאתי תל-אביב אני פוגשת את פלסקובה, ,24 כשהיא לבושה במכנסון קצרצר למדי ובגופייה צמודה. אחרי כ10- דקות של חימום ומתיחות המוכרים היטב משיעורי הריקוד, הבנתי בדיוק על איזה אירובי היא מדברת. פלסקובה מניחה את ידה סביב העמוד ומסבירה לבנות: יד ימין למעלה על העמוד, רגליים בפוינט, שלושה צעדים, רגל שמאל מתיישרת לאחור, יד שמאל מצטרפת מהצד ועכשיו ס-י-בובבבבב. זה רק נשמע פשוט. כדי לבצע נכון את התרגיל גם תכניסו בטן פנימה, תעלו את הברכיים לכיוון החזה, ובשלב הבא תלפפו ברך אחת מסביב לעמוד ורדו איתה עד למטה תוך כדי סיבוב. סליחה, ס-י-בובבבב. אה, וגם תנסו להרגיש נשיות כשאתן עושות את זה. ממש.
כשיומיים אחר כך עדיין הרגשתי את הגב והשרירים בידיים, הבנתי שאולי בכל זאת הנשיות היא כבר עניין שולי ואכן מדובר באימון לכל דבר. את החימום והמתיחות עושים כרגיל על מזרן, יד לאוזן, ברך לאף וכו,' אבל ברוב התרגילים נכנס לתמונה אותו עמוד סליזי ממועדוני החשפנות. מעבר לקונוטציה, למען האמת, לא היה שום דבר סליזי בשיעור.
"צריך לבוא עם ראש פתוח," מתעקשת פלסקובה, שבאותה נשימה מודה שהמקור של האימון הוא במועדוני החשפנות. "זה אימון שמשלב הכל בצורה סקסית ונשית, אבל ממש לא מורידים בגדים ואין נגיעה באיברים אינטימיים." גם לבגדים יש הסבר":המכנסיים הקצרים פשוט פונקציונליים, כי בתרגילים מתקדמים נתלים על העמוד באוויר. מכנס ארוך פשוט יגרום לנו להחליק." מניסיון ההחלקה הפרטי שלי, היא צודקת. רק בסיבובים המכנס הארוך עזר.
תלויה על הידיים
בחזרה לשיעור. עכשיו אנחנו מניחות את אצבעות רגל שמאל לפני העמוד. הברך מאחוריו, רגל ימין עולה לאוויר, הידיים אוחזות בעמוד ומשם איכשהו עוד מסתובבות סביבו. הדופק עולה ומרגישים את השרירים. הבנות קצת מזיעות וצריך לנגב את העמוד. אני מתחילה לזהות את ההנאה בלתלות את כל משקל גופי על שתי ידיים, תוך כדי סיבוב מהיר והרמת רגל. רק צריך להזכיר שהנאה זו מילה יחסית ביותר. זה בהחלט היה יותר מהנה מאשר, למשל, לגלות שהדרכון שלך נסע לדובאי בלעדיך, ועוד הסגיר אותך על ביצוע מעשה אסור אחד או שניים.
פלסקובה נעה על העמוד באלגנטיות ואני מנסה לעקוב - רגל ימין למעלה, שמאל באוויר והידיים - אה, מי יכול להזיז אותן עכשיו? בנחישות וברגישות היא מצליחה להביא אותי למצב של כמעט ריקוד, עם הפגנת יכולת גמישות של נערת גומי שיצאה לפנסיה לפני כמה שנים טובות. זה כמו לרכוב על אופניים, לעולם לא שוכחים, רק מה לעשות שאחרי גיל שמונה הזיקנה כבר מתחילה להשפיע.
לידי ניצבת אווה הרארד, .20 עבורה זה כבר השיעור השלישי וכנראה שזאת הסיבה שהיא גם הצליחה לעשות את כל התרגיל הזה תלויה על העמוד. בעצם, אולי גם בזכות השורטס. "שמעתי על זה מחברה, והחלטתי להתנסות כדי לחטב את הגוף ולחזור להתאמן," היא אומרת בחיוך. "זה חשוב לעשות קצת ספורט. רקדתי בלט כשהייתי קטנה אבל לא יותר מדי, והרבה זמן לא עשיתי ספורט אחר. כאן אני מרגישה שהגוף עובד, וזו הרגשה טובה." גם הרגשה טובה היא עניין יחסי, כן?
"אין כמו האימון הזה". אליסה פלסקובה על העמוד (צילום: טל שחר)
הריקוד על עמוד רץ בעולם כבר כמה שנים, כאשר העיקרון הוא אימון סיבולת, כוח, גמישות, חיזוק פלג גוף עליון ועל הדרך גם אירובי ושריפת שומנים. לשיטה הצטרפו בשנים האחרונות כוכבות אמריקאיות כמו מדונה ואנג'לינה ג'ולי, אבל בארץ היא רק בחיתוליה. פלסקובה, שכל חייה עסקה בריקוד - בלט, מודרני וריקודים סלוניים - גילתה את הריקוד עם המוט באינטרנט והתאהבה.
"יש לי הכשרות רבות של ספורט אירובי ו-CORE לשיפור יציבה, אבל אין כמו האימון הזה," טוענת פלסקובה. "את תעודת ההוראה קיבלתי בגרמניה לפי שיטת .POLEBATICS זו שיטת לימוד מתודית לפולדאנס המקורי ממועדוני החשפנות, אבל קובעת מערכי שיעור מסודרים עם יחס לדרגות קושי, חימום, טכניקות אחיזה וסיבובים שונות, כמו שצריך להיות באימון אקדמי."
להיוולד על עמוד
בספטמבר הקרוב היא נוסעת למוסקבה, לתחרות בינלאומית הבוחנת את רמת הרקדנים עם המוט, ושם היא תייצג את ישראל. כיום אמנם ניתן למצוא את השיעור בסטודיו פרטי בתלאביב, אבל החל מהחודש הבא תוכלו לרקוד עם עמוד בגרייט שייפ נאות-אפקה. "זה לא יהיה שיעור כמו רוב השיעורים בסטודיו כי הוא דורש טכניקה והתמדה," היא אומרת, "אבל השאיפה היא להכניס אותו לחדרי כושר ולמודעות של הישראלים כי זה ספורט לכל דבר."
פלסקובה נראית כאילו נולדה על העמוד הזה, או לפחות ממש קרוב אליו. בשלב מאוחר יותר אני מגלה שהיא גם אמא לילדה מקסימה בת ארבע, ולא מצליחה להחליט אם אני שונאת אותה על איך שהיא נראית, או שהיא נותנת לי מוטיבציה לעזוב את האירובי והספינינג ולהתחיל לנסות להסתובב על עמודים. אכן, דילמה.
וזו לא הדילמה המטרידה היחידה. מה יהיה על הגברים והטרנד הזה? הרי ידוע שגברים אוהבי ספורט מטבעם, וגם אוהבי טרנדים. על הספינינג הם השתלטו כמעט לחלוטין, ואפילו לפילאטיס הם כבר השתחלו באין מפריע באמצעות התירוץ הקבוע: "החוליה נשברה באיזה מסע בצבא." אם זה לא מספיק, גברים הרי אוהבים להיות בקרבת בנות עם ביגוד מינימלי שמסתובבות על עמוד. מצד שני, הם אוהבים את זה בעיקר בתור צופים מהצד. אז מי הגבר שיעז להשתחל גם לתחום הזה.
אז זהו, שלדבריה של פלסקובה, המין הגברי כבר מנסה להשתחל על עמוד, פחות בצורה נשית או סקסית ויותר בשביל הספורט. נטו. "כבר פנו אליי גברים שרוצים להשתתף, ואין סיבה שהם לא יוכלו לעשות את זה," מסבירה המדריכה המחוטבת. "אולי אפילו יותר טוב מנשים, כי יש להם יותר כוח בפלג הגוף העליון.
הבעיה היא שלא כל הנשים מסכימות שלאותו שיעור יגיעו גם גברים, אז בתחילת כל שיעור אני שואלת את הבנות אם אכפת להם, כי בינתיים זה נורא אישי ונשי."
וזה מביא אותנו לנקודה החשובה ביותר בשיטת האימון הזו - הנשיות. אם בתחילתו הרגשתי כמו פיל בחנות חרסינה, הרי שבאמצעו כבר הרגשתי כמו פיל בחנות חרסינה, שהוסיפו לו אפוד קרמי והאריכו לו את הזנב. לא לקח הרבה זמן עד שפלסקובה הבינה שאני לא בלרינה אבל בכושר טוב, ועברנו לתרגילים שכוללים יותר סיבובים וכוח מאשר הדבר הזה, נו, גמישות. מי שגילה גמישות מרהיבה הוא דווקא הביטחון העצמי שלי, שהצליח להסתובב מסביב לעמוד דרך נעלי הספורט ולשקוע אפילו מתחת לרצפת הפרקט. איכשהו הצלחתי לאסוף אותו בסוף השיעור, כשחזרנו למזרן ולמתיחות, ונזכרתי איך מגיעים עם רגל ישרה לראש. כלומר, לראש של תלמידה אחרת.