אחרי שנה וחצי ללא הכרה יוצא סיירת אגוז התעורר

במשך שנה וחצי היה עידן ברקן ‭(23)‬ מחוסר הכרה בעקבות תאונת דרכים קשה במדבריות נמיביה. הפגיעה הייתה אנושה, אבל הוריו לא ויתרו. הם דיברו אליו והשמיעו לו שירים - וכשהתעורר לפני ארבעה חודשים הוא חזר בפניהם על אותם שירים וזכר את הסיפורים שסיפרו לו .

"פגישה ראשונה קשה"

עידן ברקן נולד וגדל בכרמיאל. הוא התגייס לצה"ל ושירת בסיירת "אגוז" של חטיבת גולני. כשהשתחרר מהשירות, בדצמבר ‭,2007‬ החליטו הוריו לקחת את המשפחה לטיול משפחתי בדרום אפריקה, שם מתגורר אחיה של האם. "עידן הספיק לגשת למבחן פסיכומטרי, ובפברואר נסענו לשבועיים. היה כיף אדיר לטייל יחד‭,"‬ מספרת אימו.

עידן החליט להאריך את הטיול ולהמשיך למדבר קלהארי בנמיביה, יחד עם בן דודו. אחרי שחזרו הוריו לארץ הוא השתתף בקורס לנהיגת שטח בג'יפים ונסע עם בן דודו לנמיביה בג'יפ המשפחתי של הדוד. במארס 2008 יצאו השניים לטייל. בצהריים מצאו אותם תיירים מגרמניה. הג'יפ היה הפוך, בן הדוד הסתובב בחוץ המום וחיפש עזרה, ואילו עידן היה לכוד בג'יפ המעוך, פצוע קשה.

מסע החילוץ מאזור התאונה, שהיה מרוחק מאות קילומטרים מכל מקום ישוב, ארך זמן רב. רק לאחר עשר שעות הגיע אמבולמס לחלץ אותו. "כשהאמבולנס הגיע, עידן איבד את ההכרה‭,"‬ מספרת האם. "הוא הגיע למרפאה מקומית ומשם הועבר במסוק לבית-חולים פרטי בעיר הבירה של נמיביה‭."‬

עידן הגיע לבית-החולים 23 שעות לאחר התאונה. הוא סבל מפגיעת ראש קשה. בבית-החולים ערכו ניתוח חירום, ובמהלכו פתחו את עצם הגולגולת שלו וניקזו את הנוזלים שהצטברו בה כדי למנוע נזק נוסף למוח. רק בשעות הלילה שמעו הוריו בישראל מה אירע. בסיוע משרד החוץ וקונסול הכבוד של נמיביה בישראל, שדאגו להם לוויזה דחופה, טס אביו מוטי לנמיביה.

"המפגש הראשון איתו היה מאוד קשה‭,"‬ נזכר מוטי. "הראש שלו היה ענק, והיו לו שטפי דם שחורים מתחת לעיניים. הרופא שניתח אותו קרא לי לשיחה ואמר שלא הייתה פגיעה ישירה במוח, אבל הלחץ שנוצר בתוך הגולגולת דחס את המוח הצידה. הוא לא השאיר לנו הרבה מקום לתקווה‭."‬

עידן במהלך הטיול באפריקה (צילום מהאלבום המשפחתי)

הגוף התאושש, המוח התעכב

לאחר 11 ימים ניתן האישור להטיס את עידן לישראל. הוא הועבר ישירות מנמל התעופה למחלקת הטראומה של בית-החולים "שיבא‭."‬ "הוא נראה רע. גילחו את השיער שלו והוא היה מלא ריר. הנשימו אותו, ובאחד הלילות, כשעשו

הפסקה בהנשמה, הוא נחנק‭,"‬ מספר מוטי. "אחרי כמה שבועות העבירו אותו לשיקום נשימתי, שם מאוד עודדו אותנו. סיפרו לנו על אנשים מחוסרי הכרה שהתעוררו אחרי ארבעה וחמישה חודשים, אפילו שמונה חודשים. חשבנו שהוא יתעורר תוך חודש, חודשיים. לא העלינו בדעתנו שיעבור כל כך הרבה זמן‭."‬

חודשיים לאחר הפציעה הועבר עידן לבית-החולים השיקומי "בית לוינשטיין" ברעננה. "עידן הגיע אלינו במצב וגטטיבי, פצוע מאוד קשה, מחוסר הכרה וסובל ממדימומים ומחבלות מוחיות מאוד קשות, ומשברים בכל מקום אפשרי‭,"‬ אומר מנהל היחידה לטיפול נמרץ, שיקום חבלות ראש ומחוסרי הכרה, ד"ר בן-ציון קרימצ'נסקי. "לאט לאט מצבו הלך והתאזן. בדיקות המעבדה שלו התחילו להיות בסדר, והוא התגבר על כל מיני זיהומים שמהם סבל. הגוף שלו הלך והתאושש, אבל המוח התעכב‭."‬

עשרה חודשים שהה עידן בטיפול נמרץ. "הוא נראה כמו אחד שאוטוטו עומד להתעורר ולקום מהכיסא, כל כך שליו ויפה, וכל המערכות בגוף שלו הסתדרו. מבחינה פיזית הוא היה במצב טוב, אבל שום דבר לא קרה‭,"‬ מספר האב.

בתום עשרה חודשים התבשרו בני המשפחה כי הסיכוי לשיקום בשלב הזה אפסי. עידן הועבר למוסד ההסיעודי "אצולת המונפורט" בצפון הארץ. "בתוך המשבר הזה, של מעבר למוסד סיעודי שמטפל בקשישים, אחת הרופאות אמרה לנו: 'אצל עידן זה עניין של זמן, אל תדאגו‭.'‬ בשיחת הפתיחה עם הצוות במוסד הסיעודי אמרנו להם: 'עידן בא לכאן כדי להתעורר‭,"'‬ מספר מוטי.

עידן עם אביו מוטי. "נמאס לו להיות מאושפז" (צילום: שאול גולן)

המסר: "לא להרים ידיים"

בספטמבר האחרון החל עידן לגלות סימני התעוררות ראשונים. "הצוות הסיעודי היה הראשון ששם לב לזה. הכל היה מאוד מינורי. אני הרגשתי עוד קודם שהוא מדבר איתי בעיניים, אבל אשתי אמרה שזה לא נכון. היום אנחנו יודעים, שגם בתקופה שחשבנו שהוא מחוסר הכרה הוא היה איתנו. הוא זוכר שירים שלמים שיצאו אחרי שהוא נפצע, והשמענו לו במהלך האשפוז. הוא מדקלם אותם באופן מלא‭,"‬ מספר מוטי. "הוא זכר גם דברים שאחותו סיפרה לו פעם אחת, בזמן שהיה מחוסר הכרה‭,"‬ אומרת אימו.

בשבועות הבאים התקדם עידן במהירות. הוא ענה על שאלות ופתר תרגילים קלים בחשבון. אחרי שנה וחצי של הזנה דרך הבטן למד לאכול בכוחות עצמו. הוא נשלח לאבחון ב"בית לוינשטיין‭,"‬ ומנהל המחלקה ד"ר ירון סחר קבע כי הוא מתאים לשיקום. בינואר האחרון הוא חזר לשם, אל סדר יום עמוס של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועבודה עם קלינאית תקשורת. הוא לומד עכשיו מחדש לעמוד, ומדבר לאט, אך באופן מובן. השיער

שלו גדל, ונראה עכשיו כמו לפני הטיול שבו נפצע. הוא מבקש כבר לחזור לכרמיאל. "נמאס לו להיות מאושפז‭,"‬ אומרת האם. "הוא מתגעגע הביתה‭."‬

"הסיכוי של מי שנמצא בחוסר הכרה זמן ארוך להתעורר הוא מאוד מאוד נמוך, אבל בחבלות ראש הוא קיים‭,"‬ אומר פרופ' יעקב הרט, מנהל "בית לוינשטיין‭."‬ "היום עידן מבין מה שאומרים לו, ומתחיל לדבר. בקרוב נתחיל ללמד אותו ללכת. אין ספק שמצבו יילך וישתפר‭."‬

"המסר שלנו הוא לא להרים ידיים‭,"‬ אומרים הוריו של עידן. "הרופאים מציירים מצב מסוים, שהוא לפעמים פסימי ומרפה ידיים, וצריך לדעת לא לשקוע בזה, אלא להמשיך הלאה ולראות תמיד את השלב הבא. מאוד קל להגיד את זה, ויותר קשה לעשות. צריך לאזור הרבה אומץ, ותמיד להסתכל קדימה‭." ‬