לא על הביטחון לבדו: אשכנזי בטורקיה
לא רק במאבק בטרור מתמקד הביקור: אחרי המילים הקשות, מנסה ממשלת ארדואן להנמיך להבות. אז למה דווקא הרמטכ"ל קיבל זימון?
בעוד ממשל אובמה מסלים את המשבר ביחסים עם ממשלת נתניהו, בחזית הטורקית מסתמנת רגיעה ואפילו התחממות - ועוד ביוזמתו. סימן מובהק לכך הוא ביקור העבודה הקצר, שעורך היום הרמטכ"ל אשכנזי באנקרה
על פי הזמנת עמיתו. ביקורי השרים ברק ובן אליעזר בטורקיה בחודשים האחרונים התבצעו ביוזמת ישראל ולאחר הפצרות רבות. הפעם מדובר לכאורה בהזמנה שגרתית, שנשלחה לרמטכ"ל הישראלי להשתתף בכנס אקדמי בחסות נאט"ו, על הטרור העולמי. אבל היא מקבלת משמעות לאור העובדה, שרק לפני חמישה חודשים ביטלה טורקיה את השתתפות חיל-האוויר הישראלי בתמרון אווירי של נאט"ו מעל אדמתה. הנימוק היה שטורקיה אינה מוכנה לארח את טייסי ישראל שהפציצו ביכול אזרחים תמימים בעזה במבצע "עופרת יצוקה".
לביקור הצהרות מפתיעות מפי ארדואן ושר החוץ דאווט אולו, ולפיהן בשלו התנאים לחידוש המו"מ העקיף בין ישראל לסוריה בתיווך טורקי. ארדואן
אף אמר כי "המו"מ עשוי להיפתח בכל רגע". בסוף השבוע שעבר אמר השגריר הטורקי,
אוגוז צ'יליקול, לחברי כנסת ישראלים שכינס בביתו, כי "היחסים ישתפרו בזמן הקרוב".
אנקרה לא הייתה מוכנה להיענות להפצרות האמריקנים והאירופים לבטל את הדרת ישראל מהתמרון, אפילו כשארה"ב וצרפת איימו לבטל את השתתפותן, כפי שאמנם קרה בסופו של דבר. לכן, עצם הזמנת הרמטכ"ל שפקד על המבצע בעזה היא איתות ברור, בעיקר כשהביקור שודרג מבחינה מעשית ו"פרוטוקולית" לרמת "ביקור עבודה רשמי" - הראשון מסוגו בחמש השנים האחרונות (האחרון מסוגו בטורקיה היה של רב-אלוף דן חלוץ ב-2005).
אשכנזי יניח היום זר על קברו של מיסד טורקיה החדשה, כמאל אתאטורק, וייפגש לשיחות עבודה עם עמיתו הטורקי כמו גם עם שר ההגנה ושדי גונול. מה שאומר כי הרמטכ"ל הישראלי הוא אורח של ממשלת טורקיה, ולא רק של הממסד הצבאי. כל אלה הם איתותים המצביעים על כך שממשלת טורקיה, ובראשה ראש הממשלה ארדואן, מנסים לשים את המשבר עם ישראל מאחוריהם, או לפחות למתנו בצורה ניכרת.
אך ביקור אשכנזי אינו הסימן היחיד לכך שמשהו קורה ביחסים בין טורקיה לישראל. קדמו
מתיחות טרנס אטלנטית
אנטי אמריקה
יצחק בן חורין, וושינגטון
הוועדה ליחסי חוץ בבית הנבחרים קיבלה על חודו של קול החלטה המכירה בטבח הטורקים בארמנים כרצח עם. בעקבות ההחלטה, הודיעה טורקיה על החזרת השגריר. אובמה ניסה למנוע את ההצבעה מחשש לפגיעה ביחסים עם אנקרה
המעניין הוא הנוסח הצונן והמסתייג שבו הגיבה ירושלים על אותן התבטאויות של ראשי השלטון בטורקיה. לשכת נתניהו מיהרה להודיע ש"לא התקבלה החלטה לחדש את התיווך הטורקי" ורק הוסיפה בנימוס כי "זו כמובן שאיפה מבורכת". תגובה זו נרשמה באנקרה, ולכן הזמנת הרמטכ"ל לביקור מטרתה להתחיל בחימום היחסים היכן שקל יותר ורצוי לישראל, כלומר: בדרג הצבאי.
השאלה כעת היא מה הניע את הממשלה האיסלאמיסטית לשנות את טעמה. נראה שהסיבה עיקרית היא הלחץ שהפעילו בכירי ממשל אובמה וראשי נאט"ו על אנקרה לשפר את היחסים עם ישראל. בוושינגטון ובבריסל רואים בדאגה את המאמצים שעושה טורקיה להשתלב בעולם המוסלמי ולחמם את יחסיה עם איראן, וחוששים שטורקיה תישמט מהברית המערבית. לכן השתדלו השליחים האירופים והאמריקנים, שביקרו לאחרונה באנקרה, לשכנע את טורקיה שאסור לה לזנוח את תפקידה החשוב כמגשרת בין העולם האיסלאמי למערב. תפקיד זה הוא נימוק חשוב שטורקיה מעלה במסגרת מאמציה להתקבל כחברה באיחוד האירופי. תיווך בשיחות עקיפות בין ישראל לסוריה יהווה הוכחה ניצחת לכך שטורקיה אכן ממלאת תפקיד זה. אך לשם כך צריך ארדואן לשקם תחילה את יחסי האמון והקרבה עם ישראל.
צפירת הרגעה לחילונים
הממשל האיסלאמיסטי זקוק לכך לא רק משיקולי יוקרה בינלאומית, אלא גם לצרכי פנים: כדי להרגיע את המגזר החילוני הגדול באוכלוסיה - ובעיקר את הממסד הצבאי - החוששים כי הממשלה הנוכחית מנסה להחזיר את טורקיה אחורה לימים (תחילת המאה הקודמת) בהם היו נהוגים בה חוקי האיסלאם, והמודרנה הייתה רחוקה ממנה כרחוק מזרח ממערב. כידוע, על פי החוקה שהנהיג אתאטורק, מופקד הצבא על שמירת אופיו החילוני, הדמוקרטי והפרו-מערבי של המשטר. בתקופה האחרונה נחלש מעמדו של הצבא, ורבים מראשיו בעבר ואף כמה קצינים בכירים בשירות פעיל עומדים לדין באשמת ניסיון הפיכה. מה שמעורר חששות כבדים ואלי אף תסיסה בקרב ראשי הממסד הצבאי בהווה. שיפור היחסים עם ישראל מהווה מבחינה מסוימת צפירת הרגעה עבור אותם גורמים.
בישראל, לעומת זאת, לא ממהרים להרים את הכפפה. ראשית בגלל העלבונות שהטיח, ועדיין ממשיך להטיח בנו ראש הממשלה ארדואן. שנית, מפני החשש שטורקיה של ארדואן לא תהיה מתווך הוגן בינינו לבין סוריה, ורק תלחץ עלינו לקבל את התנאים המוקדמים ואת התכתיבים שמציב אסד. בסופו של דבר, אומרים גורמים ישראלים, אם התיווך הטורקי לא יעלה יפה, תגרום תחושת הכישלון לנתק מוחלט בינינו לבין אנקרה. מה שיפגע בסחר ובפרויקטים כלכליים וצבאיים ששווים מליוני דולרים, המתנהלים כעת בין שתי המדינות.
על הרקע הטעון הזה מתקיים היום הביקור של אשכנזי. אין כמעט ספק כי הממשל הטורקי בחר להזמין את הרמטכ"ל הישראלי לא רק בגלל מומחיותו הצבאית במלחמה בטרור, אלא בעיקר כי הוא ושר הביטחון ברק מצהירים השכם והערב על שאיפתם לחדש את המגעים עם סוריה. בנוסף, קל יותר לממשלת טורקיה לנהל קשר עם ישראל בפרופיל נמוך באמצעות הממסד הביטחוני של שתי המדינות. מה שמאפשר לארדואן ולשר החוץ שלו להתנער מהקשר אם ובכל עת שיחפצו בכך.
סביר לכן להניח שאשכנזי מצידו ינהג בזהירות. הוא לא ימהר להבטיח הבטחות בעלות אופי מדיני ויתמקד בהסברת המצב הביטחוני בזירות העימות השונות ומניעיה של ישראל לפעול כפי שפעלה בעזה. אין ספק גם כי במרכז שיחותיו תעמוד המתיחות הנוכחית במשולש ישראל-סוריה-לבנון. מתיחות הנובעת מכוונותיה של סוריה ומנסיונותיה להעביר לידי חיזבאללה מה שמכונה בישראל "נשק שובר שוויון". ייתכן מאוד שהרמטכ"ל יציע למארחיו להפעיל את קשריהם הטובים והמתהדקים עם המשטר הסורי כדי לשכנע את בשאר להימנע מהברחות אלו, העלולות להצית תבערה בין ישראל לחיזבאללה ואולי אף בינה לבין סוריה. אם יצליחו הטורקים במשימה ויחלצו התחייבות מדמשק, מותר לשער שהדבר עשוי לסלול את הדרך לחידוש התיווך הטורקי במו"מ, אולי אף בשיתוף פעולה עם וושינגטון.
לפנייה לכתב/ת 
אשכנזי באנקרה
צילום: דובר צה"ל
מומלצים
