בלי נייר, עם אמירה: קטלוגים בווידאו

העולם כולו הופך לווירטואלי, וגם צפייה בעולם האופנה, שפעם התמקדה במישוש דפי כרומו, משתנה כיום לטובת שידורים חיים של תצוגות אופנה וקטלוגים בצורת סרטים קצרים. הקטלוגים האלה אינם בדיוק סרטוני פרסומת, אבל כמו סרטוני פרסומת הם מצליחים לעשות מה שקטלוג על נייר מתקשה להגשים: קטלוג וידאו הוא הצגה של הקולקציה בתנועה, תוך שימת דגש על האופן שבו המעצב רואה את העולם דרך עיצוביו.

מעצבים ישראלים עשו העונה המון קטלוגים בווידאו: שני בר בחרה להוציא את הנעליים שלה לרחוב, בסיפור שהציג מסע של נערה עם דוב בתוך עיר שוממת;

 המעצב טום סלמה חגג את אפשרויות הוידאו ונסע לברלין כדי לצלם שני סרטונים שונים, ואף הגדיל לעשות ושיתף פעולה עם חברתו איה כורם, שלבשה את הקולקציה שלו בקליפ חדש לשיר שלה באנגלית; מעצבת נוספת, בולטת לטובה בנוף המקומי, היא אילנה ברונשטיין ל"אילוצ'קה", שבחרה להציג את הקולקציה שלה בתוך סיפור מסגרת קרקסי. "הגבר והאישה שבווידאו מנסים להתקבל לקרקס השמש המפואר, אבל הם טיפה משונים מדי לקרקס מיינסטרים", לדברי ברונשטיין. אולי בגלל זה הם בעיקר מציגים לנו את הקולקציה? כך או כך, קטלוג הווידאו של אילוצ'קה מצליח להעביר לצופה את רוח המותג.

לפני זמן לא רב בחרו שני מותגים נוספים לנטוש את פורמט הקטלוג הקלאסי. חיה ניר לכתומנטה, שכבר עשתה זאת בעבר, הציגה את הקולקציה החדשה בתוך יער עם דוגמנית במראה שדוני ומחודד אוזניים. "השמלות שאני מעצבת נעות תמיד על הגבול שבין רקדנית לבין פיה", מסבירה ניר. "גם הבדים שבהם השתמשתי – משי ושיפון בצבעוניות מתפרצת – התחברו לי לעולם אחר, באווירה קסומה של מסיבת יער". התוצאה מציגה לנו את הקולקציה מקרוב, באווירה קסומה ובתוך סיפור מסגרת שמשתלב בה היטב.

על הגבול שבין רקדנית לפיה. מתוך סרטון הקטלוג של כתומנטה (צילום: עמית ישראלי)

תחושה דומה, אם כי אווירה שונה לחלוטין, מספק קטלוג הווידאו של נופר גלפז. המעצבת, שידועה בקולקציות צנועות וטוענת ש"רוב הלקוחות שלי הן בחורות ביישניות שרוצות להיראות, אבל בשקט", ניסתה להעביר בקליפ את חוסר המאמץ שמאפיין אותה. הרחק מהיערות של כתומנטה, הקטלוג של גלפז מצולם במרחב ביתי מוכר, שלא שונה לצורך הצילומים. המצולמת איננה דוגמנית אלא לקוחה, בחירה נעימה שעשתה גלפז גם בקטלוגים בעבר. גלפז מסבירה שהקטלוג מדבר על המרחב שבין התחבאות לנראות, מרחב שלטענתה מעסיק אותה בעיצוביה.

גלפז מציינת ש"בעידן אינטרנטי הרגשתי שליצור קטלוג מודפס זה לא נכון ואפילו בזבזני", אבל מוסיפה: "באיזשהו מקום חסר לי הקטלוג המודפס, זה שמעלעלים ונוגעים בו. אני לא בטוחה שאני יכולה להגיד עכשיו מה מבין שתי האפשרויות אני מעדיפה". ההיסוס שלה מובן. יש הרבה הוד והדר בקטלוגים הכבדים, שאף הופכים לעתים לפרטי אספנות בפני עצמם. עם זאת, דווקא אצל גלפז, שהפריטים שלה דורשים מבט מקרוב, הווידאו משפיע לטובה. דרכו אנחנו מצליחים להתקרב לבגדים ולראות את מה שהופך אותם לחלק מכתב היד של המעצבת, גם ובעיקר כשהם מונחים על גופה של הדוגמנית-לא דוגמנית שלה. הווידאו מחבר בין ההשראה של המעצבת לבין הקולקציה הפיזית. והפיזיות של הקולקציה, אגב, מזכירה לנו שבסופו של דבר אנחנו יוצאים מהעולם הווירטואלי וחוזרים לזה האמיתי.

בין התחבאות לנראות. מתוך הקטלוג של נופר גלפז (צילום: אמנון שוורץ)