"תעסוק בסרטים, עזוב את הכעס"

כשעתיים לפני פתיחתו של פסטיבל "קולנוער חברתי" ה-3 שנערך היום (ג') בישוב אפרת שבגוש עציון, קיבלו מארגני הפסטיבל סמס מהשחקן אושרי כהן שהודיע להם על ביטול הגעתו. סערה זוטא שעורר אחד מפעילי "הפורום לשוויון בנטל" לפני כשבוע בעניין השתתפותו של כהן בפאנל על דמות הצבא בקולנוע הישראלי, הבהילה אותו. "בשביל מה הוא צריך את זה?" אמרו מקורביו.

אבל אז הגיע יחיאל, תושב אפרת, שהתנדב לסייע בהסעת המוזמנים מהמרכז לישוב ואמר את מילות הקסם: "מחכים לך שתבוא. חשוב לנו לשמוע מה שיש לך לומר". כהן שקל שוב והחליט שלא להיכנע. "הניסיונות לחרחר בינינו מריבה, זה חושך קטן שמכסה על אור גדול", אמר ל-ynet בדרך לאפרת, "פחד הוא לא סיבה מספיק טובה בשביל שאוותר על מפגש עם אנשים שרוצים לראות אותי".

"אני משוכנע שאין פה אחד שחושב שמלחמה זה טוב" (צילומים: אלי שטיין)

קבלת הפנים החמה שקיבל באפרת, אישרה את תחושת הבטן שלו. בכניסה לאולם הספורט במתנ"ס של הישוב, חיכו לו עשרות מעריצות ומעריצים מצווחים עם ניידים שלופים. המלחמה שניטשה בכניסה למבנה לא היתה קשורה לאידיאולוגיות פוליטיות, האג'נדה היחידה היתה להשיג תמונה עם השחקן ועדיף תוך חיבוק. "אנחנו אחד", אמר לקהל הצעיר שהגיע למתנ"ס, "מנסים לשים אותנו בקצוות שונים אבל אנחנו לא שם. הוכחנו שהרוב שפוי". מחיאות הכפיים רעמו. מכיוונים שונים צעקו לכהן: "כל הכבוד".

גם הקהל הצעיר שישב באולם הבין היטב את מידת האומץ שנדרשה לכהן כדי להיכנס בעיניים פקוחות למה שבקלות יכול היה להפוך למלכודת. מחיאות הכפיים המשיכו גם אחרי הקרנת סצנה קצרה מתוך סרטו של אוהד דומב, "חווה", שבו הוא משחק בן למשפחת מתנחלים שפונתה מגוש קטיף.

"אני משחק בני אדם, החליפה היא זו שמשתנה. פעם זה מפקד בצבא, פעם זה בחור צעיר עם כיפה גדולה שלא מוכן לוותר על ביתו. בשני המקרים מדובר באנשים חדורי מוטיבציה במידה שווה שמתמודדים עם מצבים מורכבים", אמר. "התפקיד שלי כשחקן הוא להיות נאמן למהלכים האוניברסליים שעוברת הדמות, גם אם היא שונה מאוד ממני".

צריך לשמור על האמנות נקייה

כהן לא היה שותף לסערה סביב השתתפותו בפאנל, רק לפני ימים ספורים חזר לארץ מחופשה. זו הסיבה שבכלל לא ידע כי נושא הפאנל הוא צבא בקולנוע. "חשבתי שאני בא לדבר על קולנוע ישראלי", אמר, "אני יכול לדבר על קונפליקטים של הדמות, אבל על הקונפליקטים שהסרט מציף נראה לי נכון לדבר עם היוצרים".

בישוב אפרת כמו בתל אביב, אושרי כהן הוא קודם כל כוכב

כהן הגיב לתיאוריה שהציג ד"ר אילן אבישר מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב על התמורות שעברה ב-20 השנים האחרונות דמות הגיבור בקולנוע: "דברת על כך שסרטי קולנוע הפכו מסרטים שמציגים את החייל כגיבור לכאלה שמראים את המלחמה באור ביקורתי. אני חושב שזה תהליך נכון להדגיש את האנושיות ולצייר את המלחמה כדבר רע. אני משוכנע שאין באולם הזה אדם אחד שחושב שמלחמה זה טוב. הויכוח הוא על הדרך להגיע למצב שבו לא תהיה מלחמה. אמנות צריכה להוקיע אלימות ומחשבה חשוכה. אמנות היא אחד הכלים היחידים שנשארו לנו לעשות את זה. צריך לשמור אותה נקייה".

את קו המחשבה הזה חיזקו דבריו של ד"ר אבישר: "אין לנו כיהודים מסורת היסטורית של גיבורים. היה שלב שבו ניסינו לייצר את זה בהתייחסויות שונות לדמויות כמו שמשון, דוד המלך ובר כוכבא, אבל בשורה התחתונה היהדות לא טיפחה מסורת של גיבורי-על. הדגש היה תמיד על רגישות מוסרית ואנושיות שבאו על חשבון דמות הגיבור. גם כחברה, החברה היהודית קרובה ואינטימית בעוד שלייצר גיבור צריך מרחק ממנו. זה שוני תרבותי וחברתי שמבדיל אותנו גם בהקשר הזה".

הקלות הבלתי נסבלת של התיוג

אברמי קלמנזון, יוצר צעיר שהציג בפסטיבל את סרטו "גלים", על בחור ישיבה צעיר שאביו נרצח בפיגוע וכעת מתלבט בשאלה האם לשרת בצה"ל, ביקש להביע את מחאתו על השתתפותו של כהן באירוע: "אני חש בושה ועלבון על כך שהזמינו לפסטיבל נוער, אישיות שאי אפשר להעריך אותה על כך שהשתמטה מהצבא. אדם שהשתמט מהזכות לשרת, אינו ראוי לבוא ולדבר בפני נוער ולהביע את דעותיו".

קלמנזון: "אדם שהשתמט מהזכות לשרת אינו ראוי לדבר בפני נוער" 

הקהל חיכה לתגובה שלא אחרה להגיע. "אני רוצה לאחל לך בהצלחה עם הסרטים שתעשה בעתיד", השיב כהן, "אני מקווה שהרצון שלך לייצר דו שיח ולדבר בעד בני האדם, יעבור בסרטים שלך. אני מקבל אותך כמו שאתה, בעוד שאתה, שלא מכיר אותי ולא יודע מה הסיפור שלי, נוקט בקלות בלתי נסבלת כשאתה משתמש במילה 'משתמט'. זה מצטער אותי. אני מבין את השתלשלות האיומה ששמה לך מילים בפה ולכאורה מחייבת אותי להסביר לך למה ואיך.

אם הייתי בן להורים גרושים, לא היית מבקש ממני לחלוק איתך את הטראומה הפרטית שלי. לאלץ אותי לתת לך תשובות על אירוע שהוא פרטי, זה מעליב. תעסוק בסרטים, עזוב את הכעס. הקשבה יותר חשובה מהטחת האשמות".

כשהקהל רעם בצעקות: "אוהבים אותך אושרי", קלמנזון הניח את המיקרופון, ירד מהבמה ולחץ לכהן את היד. "קולנוע הוא כלי מצוין לשבירת דו ממדיות וסטיגמות", אמר מנחה הפאנל ומנהל אולפנת נווה חנה, הרב רונן בן דוד.

"אם אני מייצג משהו, זה דור מבולבל", אמר כהן אחרי הבזקי הפלאשים של המצלמות והחיבוקים, "אין לי עמדה פוליטית מובהקת כי המציאות שלנו כל כך מבלבלת. אולי הבלבול הוא תוצאה של חיים במדינה שבה ממשלות מתחלפות כל שנתיים. מה שבטוח, שלי אין תשובות".