חתונת הזהב

סה לה וי. זה היה המוטו של העונה הראשונה של "עד החתונה", סדרה שהצליחה יותר מהכל להמיר את מה שהפך לסוג של קלישאה - תפזורת הפרידות, החיבורים והחיסורים שהיא החיים של כולנו כמעט - לטקסט שהוא הכל חוץ מקלישאה. קוראים לזה רגישות לדרמות הכביכול מינוריות של החיים.

רגישות לדרמות המינוריות של החיים (צילום: יוני המנחם)

העונה הראשונה היתה אמורה להוביל את איה ורן לחופה. העונה השניה נפתחת בחופה של רן, אבל לא עם איה אלא עם אתי. איה חזרה לאם המושבות, והיא עסוקה בלהפוך לאישה המעצבנת ביקום. אי אפשר להאשים אותה, לא עם השיער שהיא קמה איתו בבוקר.

בעונה הנוכחית, הבטיחו היוצרים, היא הולכת לחטוף טוב טוב על כל ה"אחָרַי המבול" שהיא הנהיגה בעונה הראשונה, בעיקר מאייל, המתנחל המסוקס שהיא הכירה בלימודים (תואר שני לפסיכולוגיה, שהיא כל כך לא הולכת להשיג).

הדור המבוגר לוקח אחריות

ובזמן שהצעירים התחבטו בסוגיות הרומנטיות שלהם, הדור המבוגר לקח על עצמו את המשקל הדרמטי של הסדרה, וטוב עשו היוצרים ששמו את המשקל הזה דווקא עליהם.

העונה הראשונה הסתיימה עם פיצוץ בין ההורים של רן (אוהד קנולר), בועז ותמי (שמיל בן ארי ומיקי קם, שניהם

במשחק מופתי), בעקבות המעבר של הילד של בועז מחוץ לנישואים אליהם הביתה, ופיצוץ בראש של אבא של איה, אורי, כתוצאה מניסיון התאבדות כושל. הפרק הראשון עדיין לא חושף מה בדיוק מצבו, אבל הפרומו מבטיח שהוא בסדר, אולי רק קצת שיבושים באונה הימנית (משבר האונה השניה?).