נייטרליות הרשת - יוצאים מהגן הסגור
ספקיות הסלולר בישראל לא מורשות לחסום שירותים מתחרים על הרשת שלהן, ועתה מנסות להחזיר את הרווחים עם שירותים חדשים, אבל גם עם תעריפים מפולפלים למי שיוצא מאתר הבית. חלק ב' מידיעות אחרונות
במסגרת נסיונותיו להיכנס לעובי הקורה בנושא הסלולרי, משרד התקשורת החליט באחרונה לתקוף אותו מזווית חדשה, ולבחון את האפשרות להעתיק לעולם הסלולרי את הדגם הקיים בארץ בתחום האינטרנט למחשב. כלומר, הפרדה בין ספק התשתית (כמו בזק ו(HOT- לבין ספק התוכן ,(ISP) שאחראי על אספקת ה"מים" בצנרת הזו (נטוויזן ,013 אינטרנט זהב 012 וכ"ו).
כיום, בעולם הסלולרי, ספקיות הרשת (התשתית) הן גם ספקיות האינטרנט שלנו - מה שמאפשר להן, למשל, לשלוט בלעדית על "עמוד הבית" בטלפון, פורטל התוכן הרווחי שלהן, ולספק הטבות כמו ניווט בGPS- חינם וללא הגבלה, או הורדות שירים וקליפים במחיר קבוע. ומה שמאפשר להן גם להוריד את השלטר למי ומתי שיחפצו, בעיקר אם יעצבן אותם במיוחד.
חלק מהחברות כבר הצטיידו בטכנולוגיה המזהה איזה שימוש בדיוק אנחנו עושים באינטרנט ומאפשרת לחסום אותו: למשל - ניווט כן, סקייפ לא. רק בשבוע שעבר הציגה סלקום שירות חדש – סינון תכני סקס ואלימות באינטרנט הסלולרי.
לפי ההצעה הנבחנת במשרד התקשורת עכשיו - אם עד כה, בעת רכישת סלולרי חדש, התחייבנו לשלם לספקית הסלולר עבור חבילת גלישה בדור שלישי - מעתה, החבילה הזו תוזל (כי היא תכלול תשלום עבור התשתית בלבד,( אבל סכום נוסף נידרש לשלם לחברה אחרת, שתספק לטלפון את תכני האינטרנט.
רעיון ההפרדה מפחיד את הספקיות, והוא מאיים לגדוע בבת-אחת נתח עצום מרווחיהן. הן מציגות, כמובן, חזית אחידה נגדו, ובכל זאת - לכל חברה גישה שונה לעניין. "גם באינטרנט הרגיל מודל ההפרדה הוא המצאה ישראלית," אומר בכיר באחת החברות, "אין בעולם כולו הפרדה כזו. אז עכשיו רוצים להעתיק את העיוות הזה גם לסלולרי."?
חברות הסלולר כבר הציגו את עמדתן בפני משרד התקשורת. כעת מחכים להכרעה.
סוף להפקעת הכפתורים
"לא הגיוני," ממשיך הבכיר - שכמו עמיתיו, מתעקש לדבר שלא לציטוט - "שאנחנו מוציאים מיליארדים כדי להקים תשתית, לתחזק ולשדרג אותה, ואז בא טפיל שרוכב על הרשת שלנו. אם נהיה חייבים 'לפתוח' את הרשת, ועכשיו גם יחייבו אותנו לארח עליה ספק תוכן, בעוד כמה שנים הרווח שלנו יהיה קטן יותר, מה שאולי ישמח כמה קוראים שלכם, אבל לנו לא תהיה מוטיבציה להמשיך ולשדרג את הרשת".
"זו אחת הסיבות שהמהירות הממוצעת של חיבור לרשת בישראל היא בין 1.5 ל2.5- מגהביט בשנייה ולא 100 מגה-ביט: בגלל אי-הבהירות, החברות חוששות להשקיע בתשתיות. הרי מחר חברה מתחרה, שלא השקיעה אגורה, היא שתהנה מהן. צריך לקיים דיון מעמיק בנושא ולהבין את השלכותיו עד הסוף", אמר.
מקביליו של הבכיר המודאג בחברות המתחרות מדווחים, למרבה ההפתעה, על שימוש זניח בתוכנות דוגמת סקייפ ופרינג, ומצהירים שאין ולא הייתה אצלם חסימה של שירותים בסלולר.
"בהחלט אפשר להשקיע הרבה כסף ולהתקין מערכות המזהות לאן גולש כל מנוי, אבל זה מיותר, וממילא כיום חסימה של שירותים היא לא חוקית," מסביר גורם מרכזי באחת החברות. "אני לא בודק במה משתמשים המנויים אבל התחושה שלי היא, שהשימוש בסקייפ ובתוכנות הדומות לה הוא מזערי - אנשים רוצים לחייג בדרך הכי פשוטה ולא לחטט בתפריטי-תפריטים כדי להוציא שיחה."
לדברי בועז זילברמן מפרינג, גם אם ירצו המפעילות, כבר לא ניתן לסגת מן החיבור החופשי לרשת.
".כיום מפעילות לא יכולות לאיים בגלוי שהן יחסמו שירותי שיחות. האקלים השתנה. היו מפעילות שאפילו עשו איתנו ניסויים, כי הבינו שאי אפשר למנוע את כניסת הטכנולוגיה הזו. פעם חשבו שאנחנו נפעל ברקע וללקוח זה יוצג כשירות של המפעילה, אבל כיום המפעילות עצמן מסירות את המגבלות. בארה"ב איפשרו בעבר להתחבר לשירות שלנו ושל מתחרים רק דרך הWiFi- בטלפון, אבל בחודשים האחרונים כבר הודיעו שהחיבור זמין גם דרך רשתות דור שלישי".
גם פג' שמואלביץ,' סמנכ"ל תפעול ב,Waze- שמפתחת תוכנת GPS חינם לסלולרי, אומר כי החברה לא נתקלה בחסימות של השירות, למרות שהיא מתחרה ישירות בשירותי הניווט של ספקיות הסלולר: "הפעילות שלנו כנראה לא מפריעה להם."
כניסת האייפון לשוק ובעקבותיו חנויות האפליקציות השונות שינתה את כללי המשחק. אפל לא מאפשרת לחברות לפתוח את קופסת הטלפון לפני שהוא נמכר ללקוח, כך שגם את השירותים הבסיסיים שלהן, כמו יישום ניווט, הן לא יכולות להתקין מראש, אלא נאלצות להפנות את הלקוח אל חנות היישומים.
פתאום החברות מוצאות את עצמן במצב מביך - גם הן, אפילו הן, צריכות לשכנע את הלקוחות שלהן להיכנס אל החנות ולהוריד יישום. פתאום כבר לא כל-כך פשוט סתם להפקיע את הכפתור הימני לטובת שירות מוזיקה ואת השמאלי לניווט.
היישומים הפכו לשיקול משמעותי ברכישת מכשיר חדש, וכל היצרניות רוצות להציע ללקוחות טלפון שיכול לקלוט כמה שיותר מהם מהחנות שלהן. כך נוצר ניגוד עניינים בין היצרניות, שרוצות למכור טלפון פתוח ליישומים ולגלישה ברשת, לבין השותפות הוותיקות שלהן, המפעילות הסלולריות, אשר רוצות לקדם קודם כל את היישומים שלהן.
לא חוסמים, אבל
נכון להיום, ספקיות הסלולר בארץ אומנם לא עשו שימוש בכוחן כדי לחסום טכנית את הגישה ל"גן הפתוח" (כלומר, האינטרנט הכללי,( אבל יש להן שיטות משלהן כדי לצמצם את נזקו.
למשל, הן מפתחות יותר ויותר שירותים יעודיים - כמו הורדות מוזיקה, צפייה בטלוויזיה, סדרות דרמה - שאומנם נאלצים להתחרות על ליבו של הלקוח ב"שוק הפתוח," אבל מוצעים לו בתנאים טובים במיוחד. ויש גם דרך אחרת, פחות סימפטית - העלאת תעריף הגלישה החופשית ברשת מול תעריף נמוך לגלישה בתוך גבולות "הגן הסגור" של הפורטל הביתי.
אורנג,' למשל, יצרה הפרדה ברורה בין גלישה בפורטל שלה לבין גלישה באתרים חיצוניים: בחבילת הדור השלישי הבסיסית (שלה מתחייב כל רוכש טלפון מתקדם,( שעולה כ27- שקל, מקבלים אצלה נפח גדול של 3 ג'יגה-בייט בחודש לגלישה בפורטל (כלומר, כמעט ללא הגבלה) ורק 30 מגה-בייט לגלישה באתרים חיצוניים. הפואנטה: כל גלישה "חיצונית" מעבר לכך תעלה ללקוח שיעז לטייל לו עצמאית ב"גן הפתוח" הון תועפות.
החברה, בתגובה, טוענת כי הרף נקבע לאחר בדיקה של צריכה בפועל, שהראתה כי רוב הלקוחות לא מגיעים לנפח של 30 מגה-בייט, וחוץ מזה, ללקוחות המעוניינים בכך מוצעות חבילות גלישה גדולות יותר גם לאתרים "חיצוניים."
פלאפון מציעה גלישה ללא הגבלה בפורטל שלה ועוד 5 מגה-בייט מסכנים בחודש לגלישה חופשית לאתרים חיצוניים, תמורת 39.90 שקל. החבילה כוללת גם שירותים נוספים כמו גיבוי של ספר הטלפונים. ושוב, רק באותיות הקטנות תמצאו את מחירה הגבוה של חריגה מסף הגלישה.
סלקום, בעניין זה, בוחרת שלא להיכנס לאבחנות בין סוגי גלישה: היא מציעה בחבילת הגלישה הבסיסית 100 מגה-בייט בחודש תמורת כ27- שקל, בלי הגבלה לגלישת גן סגור או פתוח.
הצעה קורצת? אז שימו לב לתעריפי החריגה המוגזמים: כאגורה לכל קילובייט! כלומר, אם מיציתם את החבילה ואחר-כך לחצתם בטעות על אייקון אתר הבית, ה"שוקל" כ2- מגה, הפסדתם בזה הרגע כ20- שקל.
לפנייה לכתב/ת 
