"תמיד אמרתי בלבי שיום אחד אעשה את זה"
כך מספרת שירי פרי-טל, אחת מאלפי נשים שנרשמו וביקשו להצטרף למסע מלכת המדבר ללפלנד. מאחורי כל טופס נמצאת מלכה בפוטנציה עם המון פרפרים בבטן. שתיים מהן מספרות על התקוות, החלומות והרצון לעשות משהו מרגש ושונה
נותרו עוד שלושה שבועות להרשמה למסע "מלכת המדבר - לפלנד 2010", ובמשרדי מלכת המדבר מדווחים על אלפי נשים שכבר נרשמו למסע.
חלק מהבנות כבר קיבלו זימון לאחד משלושת ימי המיון שיתקיימו באמצע אפריל. אחרי המיונים, ייבחרו המלכות שיצאו בסופו של דבר למסע. מתוך אלפי המועמדות בחרנו להתוודע לשתי נשים צעירות ונלהבות, שמקוות שהמסע יהיה הפרויקט הגדול הבא שלהן.
ז'ניה גשינוב ("אני מנסה להתרגל לשם הישראלי שבחרתי לי - נועה") רגילה לפרוייקטים גדולים. לפני 13 שנה עלתה ארצה לגמרי לבדה, כדי להתגייס לצבא, במסגרת פרוייקט נעל"ה (נוער עולה לפני הורים).
הרבה אומץ נדרש מנערה בת 17 לעזוב מאחוריה את כל המוכר והאהוב, ולהגיע לארץ חדשה, עם שפה זרה ומנטליות לא מוכרת. הארץ החדשה הכינה לה קבלת פנים חגיגית בצורת מבצע "ענבי זעם", ואת החודשים הראשונים לשהותה בארץ בילתה ז'ניה במקלטי הצפון, כשהיא מתגוררת בקיבוץ יראון ולומדת לבגרויות בקיבוץ סאסא.
רגילה לפרוייקטים גדולים. ז'ניה גשינוב (צילומים: דורין גשינוב)
עם סיום הבגרויות התגייסה ז'ניה לצה"ל, ומאז ועד היום לא עזבה אותו - היא משרתת כקצינה בדרגת רב סרן וכאשה, פורצת תפקידי גברים. היא גם יצאה ללימודים גבוהים מטעם הצבא וכיום היא חדורת תחושת שליחות והתרוממות רוח. "עכשיו אני מחזירה לצבא ולמדינה את מה שהעניקו לי ותורמת חזרה", אומרת ז'ניה ומוסיפה, "אני מאמינה בצבא ובמדינה, אוהבת את מה שאני עושה, ועל אף שהעבודה קשה וקצת מגבילה אותי, זה רק מציב בפני את האתגר הבא בכל יום מחדש".
משפחתה באה בעקבותיה לארץ
בשנת 2008 הוכתרה ז'ניה ל"יקירת עליית הנוער והחינוך ההתיישבותי" בשל תרומתה לקהילה ואהבת הארץ. "אפילו לא חלמתי על כזה כבוד", היא אומרת ושמחה לספר שגם משפחתה באה בעקבותיה לארץ. לצד הקריירה הצבאית הספיקה ז'ניה להתחתן, ללדת את יאיר בן השלוש וגם להתגרש.
היא חיה בקצב מטורף ואוהבת כל רגע: היא צונחת, צוללת, עושה סנפלינג, נהיגת שטח ממלאת אותה אדרנלין, ובכלל - נראה כאילו מסע מלכת המדבר הוא ממש הצעד המתבקש הבא עבורה.
זה אכן כך, ז'ניה?
"מזמן רציתי לצאת למלכת המדבר אבל זה לא היה בעדיפות. לא בזמן ולא בכסף. אבל כששמעתי שנוסעים ללפלנד, אמרתי שאני חייבת לעשות את זה. תמיד רציתי לנסוע ללפלנד ומסע מלכת המדבר עם היעד החדש שלו נראה לי כמו השילוב המנצח בשבילי!"
מסע מלכת המדבר הוא ממש הצעד המתבקש הבא עבורה. ז'ניה
אז את בדרך להגשים עוד חלום?
"בהחלט. ממרומי גיל 30 הבנתי ש'מגיע לי'. אני גרושה מזה שנה ועושה המון מאמצים לשלב בין העבודה, הילד והבית וקצת כושר. אני רוצה להעניק לעצמי 'ירח דבש' לכבוד החיים החדשים שלי".
מה את מצפה שיקרה לך בשבועות הקרובים?
"אני חיה בהתרגשות ומצפה ליום המיונים. אני מרשה לעצמי לחלום על מה שיקרה במסע, וכמה מחוזקת ומלומדת אצא ממנו. תמיד יש ספק אם אתקבל או לא, אבל אני מאמינה בעצמי, בכח הרצון שלי, בחלומות שלי. אני מתרגשת מאוד מהמפגש העתיד לבוא וממה שמחכה לי אחריו (לא רק בלפלנד..), ומאחלת בהצלחה לי ולכל הבנות המדהימות שרוצות לצאת למלכת המדבר".
"נראה לי שהגיע הרגע שאעשה משהו עבורי!"
גם שירי פרי-טל חולמת כבר כמה שנים על מלכת המדבר. היא בת 38, נשואה לזיו ואמא לשלושה ילדים. המשפחה מתגוררת בבית אליעזר, שכונה שקטה בחדרה, ושירי עובדת ב"מפעלי נייר חדרה" בתפקיד כלכלנית בכירה.
שירי, למה מלכת המדבר? ולמה עכשיו?
"מסע מלכת המדבר סיקרן אותי כבר לפני חמש שנים. עד היום לא אזרתי אומץ להירשם ולנסות להגשים את החלום, אבל תמיד אמרתי בלבי ש'יום אחד אעשה את זה'. עכשיו אני עומדת בסוג של צומת דרכים אישית: ילדי גדלו, כל המקורבים אומרים לי 'את מעמיסה על עצמך פיזית וריגשית יותר מדי, מתי תעשי משהו עבורך?' ונראה לי שהגיע הרגע שאעשה משהו עבורי!"
חולמת כבר כמה שנים על מלכת המדבר. שירי פרי-טל (צילומים: זיו פרי-טל)
אז נרשמת ואפילו קיבלת זימון למיונים. איך ההרגשה?
"יש התרגשות, זה לא פשוט, אבל אחרי שסיימתי את התואר השני בהצטיינות, ועמדתי בפני משימות לא קלות, החלטתי להמשיך ולנצח את כל פחדיי. לעשות בפעם הראשונה משהו לעצמי לבד, בלי המשפחה, בלי החברים והחברות, לא לפחד מהכוח שטמון בי, ובפעם הראשונה בחיי להשקיע בעצמי ובנשים חדשות שאני לא מכירה.
"החלום שטמון אצלי כל כך חזק, ואי-הוודאות אם אגיע לשם, גורמים לכך שאני עוברת את התהליך הזה עם עצמי בעיקר. כמובן שסביבתי הקרובה מעורבת, אבל קשה להם להבין עד כמה אני חוששת".
"העובדה שנוסעים ללפלנד קצת האיצה את ההחלטה"
איך באמת מגיבה הסביבה להחלטה שלך לצאת למסע?
"הפרגון מסביב אדיר. הבעיה היא שכולם אומרים לי 'תפור עליך' וסיסמאות דומות, אבל אני לא שם עדיין, אני חוששת. אולי כי אני מפחדת להתאכזב, אולי כי אני דואגת מאיך יהיה המסע, אולי כי אני חוששת מעצמי. אני מצטטת פה את דברי חברת הנפש שלי , יעל שכתבה לי:
"כולם אומרים לי 'תפור עליך'". שירי
'אני מאוד גאה בך! ומאוד שמחה עבורך. אני משוויצה לכולם שאת הולכת למיונים ושאת חברה שלי! אם היה אפשר - הייתי באה ליום מיונים עם ביקיני ופונפונים ומעודדת אותך, אבל היה כתוב בדף שאסור למלווים להיכנס...'"
לעובדה שיוצאים ללפלנד היה חלק בהחלטה להירשם?
"העובדה שנוסעים ללפלנד קצת האיצה את ההחלטה. הרי לבד לא אגיע לשם לעולם, וזאת הזדמנות גם להגשים חלום וגם להגיע למקום שלא חלמתי אף פעם להגיע אליו".
מה את מצפה שיקרה לך במסע?
"הציפייה שלי מהמסע היא ללמוד לתת לעצמי משהו טוב, להצליח להתנתק ממה שקורה בבית ובסביבה הקרובה שלי ולסמוך עליהם, וללמוד שאני לא חייבת להיות בשליטה על כל מה שקורה. אני מצפה לתת לעצמי פסק זמן ומקווה שאצליח".
יש התרגשות לקראת המיונים?
"ברור, ועוד איך... אני קוראת בשקט את כל הכתבות שמתפרסמות, צופה בסרטונים. אני לא מתחקרת אף אחת מה הולך להיות שם כי אני מאמינה שאם אני באמת מתאימה כפי שהסובבים אותי חושבים, אז אתקבל. ואם לא אין מה לעשות, זו אני".
ובנימה אופטימית זו, נאחל לכל המוזמנות ליום המיונים הצלחה גדולה!
לפנייה לכתב/ת 
