מוטי אלון: שליטה ולא הומוסקסואליות

בשבועות האחרונים שב הרב אלון למסור שיעורי תורה במושבה מגדל, ותלמידיו אף השיקו אתר אינטרנט לצפייה בהם. התפתחות זו, בנוסף להתמשכותה של פרשת עבירות המין בכנסייה הקתולית, מזמינה מחשבה נוספת על הנושא. מספר תובנות סוציולוגיות היסטוריות עשויות להאיר את ההתרחשות סביב הרב אלון. כל התייחסות במאמר למעשים שיוחסו לו היא כמובן רק לכאורה, אך על מנת להבין ארוע כזה יש להביא בחשבון את האנתרופולוגיה של מעשה סדום ואת הקשר שבינו לבין שליטה, חינוך, דת וסמכות. אין בדברים הבאים כדי להמעיט בחומרת משכב זכר מבחינה דתית, אלא רק להאיר את ההקשר התרבותי-חינוכי שלו.

נדמה אם כן שיש דמיון בין שהתרחש בכנסייה הקתולית ובין המיוחס לרבנים אלון מישיבת חורב וקופולביץ מנתיב מאיר: יש מתאם חיובי בין סמכות דתית טוטאלית לבין ניצול מיני לרעה של נערים ובחורים.

היסודות למתאם זה, טמונים במספר תופעות: הראשונה היא בקשר עתיק היומין בין חינוך של נערים צעירים ובין פדרסטיה ומעשה סדום. הקשר הזה היה מפורסם ביוון העתיקה ויש לו ביטוי בכתבי אפלטון במיוחד ב"משתה") ובכתבים אחרים. יש לנסח את הקשר בין חינוך לפדרסטיה בערך כך: כפי שמעצבים ושולטים על רוחו של הנער הצעיר מתוך אהבה ודאגה, כך מעצבים ושולטים על גופו. כידוע, היוונים הבחינו במפורש בין יחסים אלו ובין יחסים הומוסקסואליים בין שני גברים מבוגרים. יחסים בין שני גברים מבוגרים נחשבו לפשע ונענשו בגינם בחומרה, בעוד פדרסטיה חינוכית נחשבה טבעית וראויה לשבח.

בתרבויות מסוימות יחסי סדום מבטאים יחסי מרות ושליטה. בכלא למשל מה שחשוב הוא לא ההשתתפות במעשה עצמו אלא התפקיד והתנוחה. העמדה הבעייתית ומעוררת הבושה היא זו של "הנקבה", לעומת מי שממלא את תפקיד הזכר, שנחשב לבעל כוח ומרות. יחסים כאלה באים לידי ביטוי גם באזורים מסוימים במזרח התיכון.

כך שהמעשה המיוחס לרב אלון לא קשור בהכרח להומוסקסואליות, אלא כמו בכנסייה הקתולית, לשליטה הנמצאת במרחב של יחסי מרות דתית טוטאלית. היחסים הגופניים מבטאים בעצם את המרות והשליטה הטוטאלית שיש בחוגים מסוימים לרב על תלמידו. יש לזכור שבחברה החרדית נוטים לא לשלוח נערים לפנימיות בישיבה הקטנה אלא להלין אותם בבית בדיוק בשל החשש לניצול מיני לרעה.

לפיכך, הטענה כאן היא שהמעשים המיוחסים לרב אלון הם לא "חריגה" אלא באיזשהו מקום מהותיים, טמונים בעצם השיטה של חינוך באמצעות הפעלת סמכות דתית טוטאלית וכריזמטית.

יתכן שחזרתה של תופעת הפדרסטיה במוסדות "נורמטיביים" כגון ישיבות ואף בכנסייה הקתולית היא תופעה מודרנית. בימי הביניים הדיווחים על סטיות מיניות של כמרים מתייחסים לנשים (פנויות ונשואות).

בעת החדשה לעומת זאת, כשאתגרי המודרניות ניצבו בפתח, עלתה גם תופעת השליטה באמצעות הגוף אצל נערים ובחורים. המודרנה והפלורליזם הציבו אתגר מאיים מאוד בפני הדת המסורתית. מול אתגר זה גיבשו מנהיגים ומאמינים דתיים תגובה של חיפוש אחר סמכות דתית טוטאלית וכריזמטית.

אך מתברר כי סמכות כזאת מהווה קרקע נוחה לניצול מיני לרעה. במילים אחרות, הפדרסטיה המודרנית היא תופעת לוואי לתגובתם של גופים דתיים סגורים וסמכותניים אל מול איומי הפלורליזם והמודרנה.

כאמור, יש ביקוש לסמכות טוטאלית וכריזמטית כסכר שיחסום את אתגרי המודרנה והפלורליזם, ואולם, חלק מהמחיר של תגובה זאת הוא לא רק שליטה ברוחם של התלמידים אלא גם בגופם.

לנוכח מחירים כאלה כדאי לציבור הדתי לחשוב על דרכים חלופיות להתמודדות עם המודרנה.

בדרכים אלו צריך להסתמך לא רק על סמכות כריזמטית אלא על הבנה של היתרונות של הדת התורנית בצד יתרונותיה וחסרונותיה של התרבות המודרנית. אמנם חינוך כזה הוא יותר מורכב ופחות חד-משמעי, אבל הוא רוח היהדות מודגשת בו יותר. הוא מכבד את כבוד האדם של התלמיד וחושף אותו פחות לשליטה ואלימות גופנית ורוחנית.

ד"ר שלמה פישר, סוציולוג, מייסד "יסודות – המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה", מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר במכון ון ליר.