לאן נטייל בחג? יער ביריה

רווקות ורווקים יקרים, צר לנו להודיע שימי ההוללות המגוונים והפרועים תמו. אחרי שתבקרו בקבר רבי יונתן בן עוזיאל אתם אמורים לזכות בשידוך. כמובן שגם מי שכבר התמסדו ואף הביאו צאצאים לעולם יותר ממוזמנים לעלות ליער הגדול בגליל, וליהנות מהטבע ומההיסטוריה המרשימה

יאיר זיידנר, אתר מפהפורסם: 02.04.10 , 01:55

איך מגיעים

הבאים מצומת עין זיתים ייסעו עם כביש 8900 דרומה, לכיוון צפת, ויעקבו אחר השילוט למצודת ביריה. בצומת הכניסה לצפת, מיד אחרי היישוב ביריה, פונים שמאלה עם השילוט החום למצודה. בכיכר שבסוף העלייה פונים שמאלה, ובצומת הבא פונים ימינה. אחרי כ-400 מטר נוספים פונים שמאלה, אל מצודת ביריה.

מיוחד ב-ynet תיירות: כל האירועים וההמלצות לפסח

המגיעים מראש פינה יעלו לצפת עם הכביש הישן והמתפתל, כביש 8900, וובצומת הכניסה לצפת יפנו ימינה. המשך הנסיעה על פי ההוראות לעיל.

מפת המסלול

בתוך יער ביריה, היער הגדול ביותר בגליל, מתפתלת דרך נוף נהדרת שתישא בבטחה כל מכונית. מדרך הנוף מתפצלים שבילי הליכה קצרצרים אל נקודות עניין רבות הפזורות ביער, ובהם מעיינות ובריכות שכשוך, בוסתני פרי וחורשת פיסטוק, בית כנסת עתיק וכמובן אתר העלייה לרגל לרווקים ולרווקות - קברו של רבי יונתן בן עוזיאל.

מסלול הטיול

ביריה: יישוב, יער ומצודה

בתקופת המשנה והתלמוד הייתה ביריה עיירה חשובה שחכמים רבים ישבו בה. השם השתמר גם בכפר הערבי ביריא, שתושביו חיו כאן עד 1948. כיום ביריה היא יישוב קטן שחיים בו כ-650 תושבים. קק"ל נטעה באזור ביריה כחמישה מיליון עצים על פני כ-20 אלף דונם.

המצודה ממוקמת בשטח שהיה עד המאה ה-16 עיירה יהודית שבה ישב מחבר שולחן ערוך - הרב יוסף קארו. ואולם המצודה אינה שריד מימי הביניים; היא נבנתה בסוף מלחמת העולם השנייה במסגרת התיישבות חניכי בני עקיבא בשטח. כיום משמשת המצודה אתר מורשת של הקרן הקיימת לישראל, שמציגה כאן תערוכה הכוללת תעודות, תמונות והסברים המספרים את סיפור ההתיישבות הציונית בביריה, סיפור שכלל מאבק עיקש מול הבריטים.

ברחבת המצודה (נקודה 1 במפה) מאפסים את מד המרחק ויורדים בחזרה לכביש שממנו באתם. אחרי כ-400 מטר מגיעים לצומת ופונים בו ימינה, בעקבות השילוט לקבר יונתן בן עוזיאל. הכביש מתפתל מזרחה ומגיע אחרי כקילומטר וחצי לחניון הארזים (2).

כארז בלבנון

יוצאים לרגע מהרכב, לתצפית על חורשה של עצי ארז שניטעו כאן ב-1958. בנקודת התצפית היפה הזאת תוכלו גם להאזין להסבר מוקלט המספר על הארזים, שחלקם אדירי ממדים.

לאחר התצפית ממשיכים בנסיעה במורד, ובק"מ ה-3.5 מגיעים לצומת: ישר - ליישוב עמוקה, שמאלה - להמשך דרך הנוף. פונים שמאלה, ממשיכים עוד כ-150 מטר במורד הכביש, ושוב פונים שמאלה (מערבה), בעקבות הסימונים הירוקים והשלטים לדרך הנוף (3). כאן, בפנייה, מאפסים שוב את מד המרחק. הדרך הירוקה סלולה היטב; מומלץ לנסוע בה לאט, לפתוח חלונות, להביט אל הנוף המקסים ולנשום את ריח האורנים.

קבר יונתן בן עוזיאל

למטה, מצדכם הימני, מבצבצת מבין הצמרות כיפתו הכחולה של קבר רבי יונתן בן עוזיאל. אם אתם רווקים או רווקות שמאסו ברווקותם ונפשכם חושקת בהשתטחות, או בסתם ביקור נימוסין, סעו במורד בעקבות השילוט.

קברו של יונתן בן עוזיאל בעמוקה ניצב במקום השלישי והמכובד במצעד המקומות הקדושים בגליל, ומיליון מבקרים באים אליו מדי שנה. השתטחות על קברו של הרבי, שהיה תלמידו של הלל הזקן, היא כאמור סגולה למציאת בן זוג, למרות שיונתן בן עוזיאל היה בכלל רווק. מוכרי המזכרות המקומיים יודעים לספר שזה בגלל שקדנותו של הרב בלימוד התורה, שהייתה כל כך גדולה - עד שלא מצא לו זמן לשאת אשה.

לצד הקבר נטועה אלה ארץ ישראלית, שכל ענפיה עמוסים לעייפה בתשורות - בגדים, בדים, שקיות מסתוריות וכל דבר אישי שאפשר להעלותו על הדעת ועל העץ. התוצאה היא עץ צבעוני, שאפשר לבחון אותו שעות.

עין נבוריה

עולים בחזרה לדרך הנוף המסומנת ירוק (3). כשמד המרחק יראה שני ק"מ (לא כולל הירידה לקבר), תפגשו שלט שיודיע לכם שהגעתם לעין נבוריה (4). כאן, באזור נבוריה, אין העצים מסתירים את יופיו של נחל דלתון. מדרך הנוף העוברת מדרום לנחל, נשקף קטע המצוק התלול שלו, היורד לעמק החולה ומפריד בין הגליל העליון לגולן. מצפון יש תצפית יפה על הרי רמת עלמה ורמות נפתלי.

בנקודה זו (4) שוב עוזבים את המכונית, הפעם לטובת מסלול רגלי-מעגלי, שאורכו כקילומטר. עין נבוריה, שלצידו חניתם, הוא מעיין הנובע מתוך מערה קטנה במשך כל ימות השנה. מימיו ניגרים על גבי משטחי קירטון לבנים, שבתוכם חצובות בריכות ושקתות, ששימשו בעבר לרחצה, השקיה וכביסה, וכיום הם טובים לשכשוך רגליים מצנן.

תצפית אל נחל דלתון (צילומים: באדיבות אתר מפה)

גם דו-חיים כמו הסלמנדרה והטריטון מחבבים את המעיין. מעל המעיין, בפינה רומנטית במיוחד, ניצב ספסל לאוהבים. בטרסות שלצד הבריכות ניסו לשתול - ולא תמיד הצליחו - זעתר, מרווה, זוטה לבנה ושאר צמחי תבלין. מי המעיין משקים בוסתן צעיר של תאנה, רימון, שקד, תות, אגוזי מלך וגפנים.

בית הכנסת העתיק

ממשיכים עוד כ-100 מטר במעלה הערוץ, ופונים ימינה בשביל מסומן שחור. לאחר עלייה של כ-300 מטר מגיעים ל"כבשן הסיד" - בור גדול ועגול ששימש בעבר לשריפת הקירטון והפיכתו לסיד (5). יורדים עם הסימון השחור כ-300 מטר נוספים, עד לשרידיו של בית הכנסת נבוריה (6), מבתי הכנסת הקדומים בגליל.

העמודים הרומיים הניצבים בחורבה, שריד לבית הכנסת, מסגירים רק חלק מתולדות המקום שההתיישבות בו החלה בתקופת בית ראשון. הליכה של כ-200 מטר נוספים במורד דרך הנוף תוביל אתכם חזרה אל המכונית (4).

אלת הבוטנה

ממשיכים לנסוע על דרך הנוף המסומנת ירוק, עם השילוט לעין גבר. בק"מ ה-3.5 מגיעים לפיצול בדרך, היכן שנמצאת חורשת עצי אלת הבוטנה (פיסטוק חלבי) (7). המקום מזוהה על ידי שלט הסבר של הקרן הקיימת. כאן מומלץ לפרוש ימינה מהדרך לעמק הבוטנה, ולסייר קלות בין עצי הבוטנה והאורן שמשווים למקום מראה של יער הלקוח מאגדות ילדים. הפירות מבשילים בספטמבר-אוקטובר והקטיף חופשי, אם כי, למרבה הצער, הפיסטוק לא גדל כשהוא מומלח וקלוי.

כמו באגדות. עצי אלת הבוטנה

עין גבר

ממשיכים בדרך הנוף המתפתלת ומטפסת. בק"מ ה-4.2 מגיעים לעין גבר (8). מי המעיין הצלולים שכאן מטפטפים לבריכה קטנה עוד מימי המנדט הבריטי. סביב המעיין פזורים ספסלים ושולחנות לפיקניק נעים, לצד המים ותחת האורנים.

המקום שקט ומיוחד, למרות שהנגיעה המלאכותית מורגשת בו היטב. מכאן עולה דרך הנוף ונפתחת אל נופי הגולן והחרמון. בק"מ ה-5.4 מגיחים לכביש 886 (9). אם פונים ימינה (צפונה) ונוסעים עוד כ-400 מטר מגיעים לחניון עין זיתים (10), חניון נופש פעיל, מתאים מאוד לילדים.