שתף קטע נבחר

 

"המשתמש הטיפוסי של מחשב לוח הוא אישה"

את ההצהרה המפתיעה הזו שמענו מפי פיל מקיני, מנהל הטכנולוגיה הראשי (CTO) של חטיבת המחשוב ב-HP. מקיני חלק איתנו מחשבות לגבי ה-Slate, מחשב הלוח המדובר של HP, למה אנשים נאמנים למקלדת ומהו "מבחן מישל"? ראיון

כשפגשתי את פיל מקיני לראשונה לפני שלוש שנים, הוא שלף מכיס הז'קט שלו מוצר שגרם לנו העיתונאים אז לפעור את עינינו – היה זה ספר אלקטרוני (או קורא ספרים אלקטרוני, אם תרצו) פרי עבודתה של HP, שהיה בפיתוח במעבדות.

 

המוצר הזה מעולם לא הגיע לשוק. מדוע? כי בתהליכי היצירה, הבדיקה והניסוי שלו אצל משתמשים הבינו מקיני ואנשיו שאנשים רוצים מוצר קצת אחר. אז הקורא האלקטרוני שינה את עורו והפך ל-Slate, מחשב הלוח של HP, שעתיד להגיע השנה לשוק.

 

פיל מקיני הוא איש גדל מידות, ג'ינג'י מזוקן וממושקף, בעל חוש הומור מפותח. מקיני הוא גם מנהל הטכנולוגיה הראשי (CTO) של חטיבת המחשוב ב-HP, ואחראי למעשה ליצירת כל מוצרי המחשוב של HP שאתם רואים על המדף – החל במחשבונים וכלה במחשבי ה-ENVY הנוצצים.

 

ה-Slate: "אנחנו יכולים לצאת לשוק מחר"

כשמדברים על הסלייט, אי אפשר שלא להתייחס גם למתחרה הישיר שלו, ה-iPad מבית אפל. ה-iPad, כמו הרבה מוצרים אחרים של אפל, אמנית השיווק, כמובן תופס את אור הזרקורים והוא שיחת היום. מה מקיני חושב עליו?

 

הג'ינג'י הענק מצטנע וטוען שהוא לא טוב בלבקר מוצרים של מתחרים ומעדיף לדבר על החזון של HP למחשבי לוח:

 

אנחנו חושבים שהסלייט מתאים לצריכת תוכן. הוא מתאים לאגור את כל התוכן שאתה רוצה. אחד הדברים ששמענו מנסיינים כשפיתחנו את הקורא האלקטרוני שראית, היה גלישה מלאה.

 

"כן, תנו לי את האפשרות להאזין למוזיקה ולצפות בווידאו – אבל אני צריך גם דפדפן מלא. לא כזה שלא מטפל בפלאש, ולא גירסה שדומה לדפדפן סלולרי – אני צריך דפדפן מלא.

 

אני לא צריך "לצבוט" כל פעם שאני רוצה להגדיל משהו", הוא מצטט נסיין טיפוסי (ועל הדרך בכל זאת זורק חץ בכיוונה של אפל...).

 

וכמכשיר לצריכת תוכן, מה חסר כדי שיצא לשוק? כמובן, תוכן, כמו חנות ספרים אלקטרונית. "ברוב המקרים שואלים אותנו – האם אתם יכולים לייצר את החומרה? כאן השאלה אחרת: האם אתם יכולים להעלות את המערכת האקולוגית שמקיפה את המוצר ולהפוך את התוכן לזמין?"

 

"מבחינת חומרה אנחנו יכולים להוציא את המוצר לשוק מחר. העניין הוא להקים את מערכת התוכן שמקיפה אותו".

 

נשים לא מסתנוורות מגאדג'טים

עם מכשיר משוכלל ובעל אפיל חפיצי גבוה, היינו מניחים שקהל היעד המיידי של הסלייט יהיה חובבי הגאדג'טים – לרוב גברים צעירים או בשנות העשרה שלהם. אבל מקיני מפתיע אותנו.

 

"המשתמש הטיפוסי של הסלייט יהיה אישה, בגילאים 25-35", הוא פוסק. "נשים נוטות להיות צרכניות של "חטיפי תוכן". יש להן 15 דקות בתור? הן יקראו משהו. אז הן צריכות גישה מהירה: האם זה קל לקריאה? אני יכולה לגשת לתוכן מהר? זה לא רק קהל היעד של הסלייט, זה קהל היעד של קוראים אלקטרוניים באשר הם".

 

באופן כללי (ושוב, מפתיע) נראה שלחברת HP יש רומן חזק עם המין הנשי. לפי מנהל הטכנולוגיה, לכל מוצר ב-HP צריכה להיות דמות ופנים לקהל היעד. שלושה רבעים

מהדמויות הללו – הן נשים.

 

"לנשים יש רף קבלה גבוה יותר כשזה מגיע לטכנולוגיה. הן נוטות להיות ממוקדות בשימושיות של המוצר. הן נוטות לא להסתנוור מהגאדג'ט... בשבילנו, אם אנחנו מצליחים להגיע לרמת פשטות הפעלה, קבלה, והבנה של ערך המוצר, אז קצב האימוץ גדל".

 

"מבחן מישל"

ויש לו גם דוגמה אישית ליישום העיקרון הזה: אשתו, מישל.

 

"זה אולי נשמע סטריאוטיפי – אבל לאשתי יש את חוק "שלוש הפסילות": אם אני מביא פיסת טכנולוגיה הביתה, מתקין אותה וזה לא עובד לה בפעם הראשונה – היא מתעצבנת. בפעם השנייה, היא כבר מאוכזבת. בפסילה השלישית – המוצר עף, הוא חוזר לחנות או נשלח אחר כבוד למחסן".

 

אחת הדרישות המחמירות למוצרים ב-HP הוא "מבחן מישל", הוא מספר בחיוך. "אני מביא את המוצר הביתה בקרטון ולא אומר כלום על המוצר או מה הוא עושה. היא צריכה להתקין ולתפעל אותו בעצמה..ואני חייב לציין ששלושה מוצרים לא עברו את המבחן שלה...את אחד מהם היא זרקה עלי", צוחק מקיני.

 

המקלדת שם כדי להשיב

שאלה נוספת ששאלנו את מקיני היא האם המקלדת והעכבר יעלמו, בעקבות עלייתם המהירה והשתלטנית של מסכי המגע. אך הוא משיב בשלילה. "אני לא מחסידי "המקלדת והעכבר יעלמו, אלה עדיין אמצעי קלט יעילים", טוען הבכיר ב-HP.

 

"המעבר להקלדה על משטחים במאצעות מקלדת שמוקרנת עליהם, למשל הוא היעדר משוב. המשתמש צריך איזשהו חיווי שהמשימה הושלמה בהצלחה: השלמתי את המשימה, לחצתי על המקש הנכון, בהתבסס על מיקום האצבעות.

 

"צפה פעם במישהו מנסה להקליד סמס באייפון (או כל טלפון עם מסך מגע לצורך העניין – נ.ל.). מה הוא עושה? מרים את המכשיר ומסתכל על המסך. הוא אף פעם לא בטוח שהוא הקיש על המקש הנכון. לא נוצר זיכרון פיזי, ואין מנגנון משוב. 

 

"אז אנחנו חושבים בכיוון של חומר חכם, כך שיגיב למגע, שהוא יתן לך את המשוב הפיזי, לאשר לך שהשלמת את המשימה כראוי. הקשתי על א'? 'כן, הקשת על א' '. יש הרבה עבודה בתחום הזה, איך להחליף את המקלדת המסורתית במשהו טוב יותר. הצוות הארגונומי ב-HP מדווח לי, אנחנו חושבים על כך הרבה.

 

למשל המיני נוט (הנטבוק של HP – נ.ל.), בגלל זה אנחנו הולכים על מקלדת של 93% ולא פחות – זה הגודל המינימלי שבו אפשר לשמר את המיקום של המקשים. אם אתה יורד לאזור השמונים אחוז גודל מקלדת – אתה מוצא את עצמך מזיז מקשים למקומות מוזרים".

 

ומה עם זיהוי קולי?

 

"זיהוי קולי זה תחום מעניין",מודה מקיני. "הבעיה, הוא לא מספיק מדויק. אתה מבזבז זמן בללמד אותו, שם את המיקרופון, ובערך במילה השנייה בפסקה הרביעית – אתה תולש את המיקרופון וחוזר למקלדת.

 

"וזה חלק מבעיית האימוץ – כדי לגרום לאנשים לוותר על מקלדות, אתה צריך לייצר משהו שהוא או פי עשרה יותר טוב או פי עשרה יותר זול. זה פי שניים יותר טוב? אנשים לא עוברים. פחות מזה? אנשים לא עוברים. מצאת מוצר יותר זול לייצור ממקלדות? הם לא יעברו".

 

הצרכנים יבחרו את השניים שלושה מוצרים שמתאימים להם, ואגב, לא כולם יקנו סלייט. מי שכותב אימיילים הרבה, יבחר במוצר עם מקלדת", פורש מקיני את חזונו.

 

בין נטבוק לסלולרי

חלק מהחזון הזה, הוא הסמרטבוק. הסמרטבוק הוא מכשיר שאמור לשבת על המשבצת שבין טלפון סלולרי לנטבוק: זה לא טלפון סלולרי, אבל גם לא מחשב נייד – אלא הכלאה שכזו ביניהם: מחשב קטן וקל לנשיאה, כמו אלה שהציגו בשעתו פאלם (והקדימה את זמנה) או נוקיה.

 

ההיצע של HP לשוק המוצרים הזה נקרא Compaq Airlife, ומקיני מתלהב ממנו מאוד.

 

"למשל, אם אני צריך מוצר ורסטילי, עם חיי סוללה ארוכים שיש לו גם מקלדת. במה אני אבחר? בטלפון חכם. כעת עם ה-Compaq Airlife שאנחנו מציעים, הסמרט בוק, יש לו שלושה ימי פעולה, אפס זמן עליה – הוא מציע את כל מה שמציע הסלולרי – אבל בגודל יותר נוח לעבודה. פתאום יש לך בחירה, אתה לא צריך להתפשר.

 

לתת לצרכן לבחור

לפי מקיני, להעניק לצרכן בחירה זהו משהו שמאוד חשוב ל-HP, והפילוסופיה שלו היא לא רק לחדש – אלא לחדש בדברים שימושיים. אחד ממבחני ההערכה שנקבעו ב-HP למנהלי מרכזי הפיתוח, הוא עד כמה ההמצאה שלהם תרמה לעליה בנתח השוק – כך שהרעיון הוא באמת, להתאים את החוויה למשתמש.

 

"זה לא רק מה המכשיר יכול לעשות, זה גם להתאים את המכשיר למשימה", מסביר מקיני. "אתה מקליד, היא כותבת על נייר, מישהו אחר מקליט – אתה בוחר מה החוויה האופטימלית עבורך".

 

מקיני מכיר בעובדה שצרכים של משתמשים הם לא אוניברסאליים – להיפך.

 

הוא מספר שבשנות השמונים, הוא בנה את אחת מרשתות הסלולר הראשונות בעולם בשיקגו. אז, ארצות הברית הובילה את העולם בטכנולוגיה סלולרית. אבל בעשור האחרון, ארצות הברית ירדה למקום השלישי אחרי אירופה ומזרח אסיה.

 

"כך שהיום, יותר חשוב להבין למשל את השוק האירופי בתחום הסלולר", מציין מקיני, "כי שם קורים הדברים".

 

אבל כשהוא מתבקש להתייחס לתמחור ולהצלחה של מוצר עתידי, הוא שוב מצטנע ומחייך בהשלמה: " אני טכנולוג, לא כלכלן. העבודה שלי היא לייצר את המוצרים הכי טובים שאני יכול. השוק ישפוט", הוא מסכם.

 

הכותב היה אורח חברת HP בברצלונה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים