ב.מ.וו סדרה 5 - הכי טובה, אבל

מזה שנים רבות מגבילות יצרניות היוקרה הגרמניות, ב.מ.וו, מרצדס ואודי, את המהירות המרבית של המכוניות מתוצרתן ל-250 קמ"ש. מדובר במעין הסכם ג'נטלמני לא רשמי, שנועד להציג תדמית אחראית: "הנה, תראו - אכפת לנו מהבטיחות של לקוחותינו". וזו כמובן שטות גמורה, מאחר שבכל מקרה חירום שמתרחש במהירות הגבוהה מ-100-ומשהו קמ"ש, הפתרון הטוב ביותר לאותם לקוחות יהיה לקפוץ מהמכונית ולהתפלל ממש חזק.

זו לא, חלילה, אשמת בטיחות המכוניות, שדווקא משתפרות כל הזמן. "הגורם האנושי", כמו שאוהבים להגדיר את הנהג בכל מיני גופי בטיחות, פשוט לא נועד לנסוע במהירויות כאלה. פיזיולוגית, נועדנו לנוע במהירות מרבית של ריצה - 20 קמ"ש בערך. כל קמ"ש יותר, מעמיד את הכישורים המוטוריים שלנו במבחן. ולכן, זה לא ממש משנה אם המהירות המרבית מוגבלת ל-150, 250 או 500 קמ"ש - אם יצרניות הרכב רוצות שהלקוח שלהן יהיה בטוח, שייקנו לו כרטיס חופשי-חודשי.

אלא שהפתרון של יצרניות הרכב אחר: המכוניות המודרניות מצוידות ביותר ויותר מחשבים ומערכות אלקטרוניות, שנועדו לפקח על כל דבר שהנהג עושה. כל הפנייה של ההגה, כל נגיעה בדוושת ההאצה, כל גירוד בראש - הכל מבוקר ונשלט.

הדודה של כריס באנגל

בדור הקודם של סדרה 5, עיצוב חיצוני היה נושא טעון ושנוי במחלוקת: המעצב הראשי של היצרנית בזמן הצגתה (2003), כריס באנגל, הוביל קו מאוד ייחודי וחדשני, שבמקרים רבים זכה לקיתונות של ביקורת - למשל במקרה של סדרה 7 הקודמת. אלא שדווקא היום, שבע שנים אחרי הצגתה, ה-5 המוחלפת נראית מרהיבה. היא מצליחה להיראות חדשנית, מודרנית ומושכת, למרות שכבר מזמן אינה חדשה. וזה הישג נדיר בתעשיית הרכב.

מסקנות של ביקור מפתיע

השקת ה-5 החדשה, שנערכה בפורטוגל, כללה ביקור מפתיע במסלול המירוצים אסטוריל. מפתיע - מאחר שמסלול מירוצים נוטה לחשוף מגרעות דינמיות. ולכן, דרושה מידה רבה של אמונה-עצמית מצד יצרנית רכב כדי שתציע לעיתונאים לבחון מכונית חדשה במסלול.

הביצועים, כמו תמיד בב.מ.וו, אינם מאכזבים. שתי גרסאות המנוע שנכחו בהשקה - 3.0 ליטר טורבו-בנזין (306 כ"ס) ו-3.0 ליטר טורבו-דיזל (245 כ"ס) - מציעות את מה שמצופה מסדרה 5: יכולת האצה מרשימה, תגובה מהירה, וכוח בכל טווח הסל"ד. ביחד עם תיבה אוטומטית בעלת שמונה הילוכים, שילוב המנוע-גיר של ה-5 הוא מהטובים בתעשיית הרכב. על כביש ציבורי, היכולת הזו הופכת אותה למכונית כמעט מושלמת. מדויקת, בטוחה ומאוד-מאוד מהירה. כל-כך מהירה, עד שבין הנהג והכביש הוצבו שלל מערכות בקרה, שתפקידן למנוע מהגורם האנושי להפריע לצבור מהירות.

וכמו שכבר סופר, המכונית הזו מצוידת במגוון כמעט מבלבל של מערכות מחשב ואלקטרוניקה - מלבד אלה שהוזכרו בפתיחה, אפשר לציין של-5 יש הגה אקטיבי, שמשנה את יחסי ההעברה בהתאם למהירות, וגם מערכת מתלים "אדפטיבית", בעלת ארבעה מצבי שיכוך - מ"נוחות" ועד "ספורט פלוס". המערכות האלה - שרק חלקן הקטן נמצא ברשימת האבזור הסטנדרטי - שומרות על חיי הנהג, ומאפשרות לו לנצל את היכולות הגבוהות להפליא.

אלא שכל האלקטרוניקה הזו גם מנתקת את הנהג, והופכת אותו לסוג של נוסע מתוחכם. והניתוק הזה, שמחד הופך את ה-5 החדשה לטובה ומהירה מתמיד, גם עושה אותה פחות מלהיבה ומרגשת מאי פעם.

יותר טובה, פחות מרגשת

אז האם הנוסחה - יותר טובה אבל פחות מרגשת - משפרת את יכולת המשיכה של ה-5 החדשה, או דווקא פוגמת בה? עבור הרוב המוחלט של הלקוחות, התשובה חד-משמעית: ה-5 החדשה היא הטובה ביותר בסדרה עד כה, וללא ספק אחת המכוניות הטובות שכסף יכול לקנות כיום. ואגב כסף, כדי ליהנות מה-5 צריך הרבה, הרבה כסף: גרסת הבסיס של ה-535i עולה 535 אלף שקל.

אלא שדווקא ב.מ.וו, שמתיימרת להציע את "חווית הנהיגה המושלמת", צריכה להרגיש מעט לא נוח עם ה-5 הזו: גם היא, כמו לא מעט מכוניות חדשות של היצרנית - למשל X6 או X5 - זונחת את הערכים הכי מקודשים של המותג. ובכך, ב.מ.וו מאבדת את הייחוד שלה, והופכת להיות "אחת מהעדר", גם אם העדר במקרה זה קטן ויוקרתי.