שוב הוכח: ליצמן דואג רק לחרדים

סגן השר יעקב ליצמן הוא רב פעלתן. מספר הכותרות שיוצאות ממשרדו חדשות לבקרים, עצומה בהשוואה לקודמיו. הבעיה היא שמרביתן נשארות בגדר כותרות וחלקן פשוט אינן מתקבלות על הדעת. נראה כי לממלכת הבריאות יש חוקים משלה וסגן השר ליצמן מכתיב אותם.

בפרשת הקברים וחדר המיון בבית החולים ברזילי באשקלון, הפך ליצמן במהירות לרובין הוד של המתים, יקיר העדה החרדית של המתים. החיים לא כל כך חשובים. מעבר לכך, הוא שר הבריאות של החרדים. הישראלים האחרים לא נספרים. הם ממילא ימשיכו לשלם עבור התעלולים שלו ושל ראש הממשלה.

פרשת סל התרופות והטיפול בשיניים מצביעה על דרך התנהלות מוזרה, ישראלית למופת: קודם צועקים ואחר כך מתכננים. ליצמן הצליח לכופף את ועדת הסל ולהעביר לטיפולי שיניים בילדים 65 מיליון שקל. משרד האוצר שעמד בצד, חוגג. עד רגע כתיבת שורות אלו אין תוכנית טיפולים, אין תוספת תקציב נדרשת ואין כמובן טיפול שיניים, אך משאר החולים נגרע התקציב המובטח לסל. הכסף שהופקע מוועדת הסל נשאר במשרד האוצר ומשם כפי שידוע הוא כבר לא ישוחרר.

לליצמן אצה הדרך בנושא זה, אבל הוא עוצם עינים כאשר מדובר בצפיפות ההולכת וגדלה בבתי החולים. דווקא כאן היינו רוצים לראות אותו הולך ומקושש כספים ומכין תוכניות להצלת המצב. אך זאת כמובן תקוות שווא. את בניית חדר המיון בבית החולים באשקלון הוא מונע ממש בגופו וכפי שהוא עצמו אמר בראיון, "ברור שלא יקום חדר מיון במקום שבו נמצאו קברים". לעומת זאת באשדוד הוא מגלה מעורבות רבה שכנגדה יצא החשב הכללי שוקי אורן כשהוא טוען כנגד הניסיונות של ליצמן לכופף את המכרז לטובת העמותה חרדית "רפואה וישועה" המשוייכת לחצר החסידית שלו.

חוסר ההפרדה בין אידיאולוגיה אישית ותוכנית מיניסטריאלית בולט גם בתחומים אחרים. לפני זמן מה התערב סגן השר בהחלטות רפואיות של רופאי בית החולים שניידר. לאחר מכן יצא נגד המחלקות המעורבות בבתי החולים הפסיכיאטריים כשהמכנה המשותף לשתי הקריאות והפעולות האלה הוא התערבות בוטה וחסרת אחריות בהחלטות רפואיות מקצועיות.

אם רציתם עוד הוכחה לכך שליצמן הוא שר הבריאות של החרדים הנה הסיפור הבא. לפני מספר שבועות יצאה הודעה ממשרד הבריאות כי יש לסגור יחידות להפרייה חוץ גופית שאינן עומדות בסטנדרט מקצועי. נשמע טוב. הסיפור שמאחורי ההכרזה הוא שליצמן רוצה לפתוח יחידה נוספת בבית החולים החרדי "מעייני הישועה", זאת כאשר מרכז הארץ משופע ביחידות כאלו ואילו בצפון הארץ אין אפילו יחידה אחת צפונית לחיפה.

ליצמן דרש מאנשי משרדו שיביאו אליו את הנתונים על איכות העבודה ביחידות לטיפול כדי שאפשר יהיה לברר מהן היחידות הפחות טובות. אנשי המקצוע במשרד טענו שהנתונים הנמצאים בידיהם אינם אמינים אך זה לא שכנע אותו. כשהובאו הנתונים התברר כי היחידות הפחות טובות, על פי הנתונים הלא אמינים, הן היחידה בשיבא והיחידה בביקור חולים. את שיבא אי אפשר כמובן לסגור, וליצמן לא ירשה לעצמו לסגור את היחידה בבית החולים החרדי ביקור חולים. אבל היחידה במעייני הישועה תיפתח גם תיפתח.

אם כבר מדברים על סגירת יחידות מקצועיות, מדוע שסגן השר לא ידאג לשקיפות מלאה של יחידות הצינתור, למשל, בכל רחבי הארץ ובניית רמת מידרוג מקצועית של מחלקות שונות, כך שלחולים יהיה מושג ברור היכן הם מתעתדים להתרפא ובידי מי הם מוסרים את גופם?

שמעון ביגלמן, עורך כתב העת "מדיקל"