רופאי ישראל, עורו

ד"ר חי-עם, מנכ"ל משרד הבריאות המתפטר, לא התקרנף, לא התכופף ולא השלים עם החלטה שביסודה עומדת השקפת עולם המנוגדת ליהדות, מנוגדת לטובת הכלל וגם לכל ערך שעליו מחנכים את רופאי העתיד: להעתיק את חדר המיון בבית החולים ברזילי בשל קיומם של קברים בשטח. אינני מכיר את המנכ"ל היוצא ומעולם לא שוחחתי עמו, אך אני יודע שהוא רופא, ולכן עליו לקבל הכרעות ערכיות שמטרתן טובת החולה, או במקרה שלו: טובת המערכת כולה.  

נזירים בודהיסטיים שפכו על עצמם חומר דליק והציתו עצמם בכיכר העיר כדי למחות על עוולות. בדומה לכך, מי שעזב משרה בכירה במשרד הבריאות - "הצית" עצמו כשהתפטר ואמר לכולנו: המלך הוא נבל, היזהרו.

הרבה מנכ"לים היו למשרד הבריאות והרבה שרים, חלקם ראו בכך עול והיו כאלה שהתייחסו לפיקדון ברצינות. לשרים היו מנכ"לים מבכירי הרופאים בארץ, שניסו ככל יכולתם להגן על המערכת הרפואית מפני שרירות הלב של אגף התקציבים, מפני פזיזות יתר של החלטות פוליטיות ללא אסטרטגיה וראיה למרחוק. המנכ"ל היה המנחה המקצועי, ועל השר היה למצוא את הברירה בין אפשרויות שונות שהוצגו בפניו.

אך המנחה המקצועי של סגן השר הנוכחי הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו. נוכח מצב זה אין אפשרות לרופא סביר לקבל על עצמו את התפקיד.

העובדה המצמררת היא שתוך פרק זמן קצר ביותר מרגע ההתפטרות של המנכ"ל הנוכחי, הסכים רופא אחר במדינת ישראל להיות שמשו של מי שערכי היסוד של הרפואה רחוקים ומנוכרים להשקפת עולמו.

בעבר, מה שהנחה את היועץ המקצועי של השר היה הצלת חיים: לפני מספר שנים נתבקשתי על ידי אחד מאותם רבנים המייעצים בנושאי רפואה לצאת מישראל בערב יום כיפור במטוס מיוחד כדי להעביר במהירות למרכז השתלות בצרפת נערה בת 16 שהייתה זקוקה להשתלת כבד מיידית. שדה התעופה נפתח עבורנו לאחר שנסגר בשל החג. הנערה הוחזקה בחיים בעזרת מיכשור מתוחכם הניתן לניוד, ובהמשך הושתלה וקיבלה את חייה במתנה מתורם אלמוני. 

במקרים אחרים, אלה שאינם מבינים ברפואה מייעצים למאמינים בהם עצות אחיתופל שמסכנות חיים, אולם אלה עצות שניתנות לאדם מאמין מאת מורו הרוחני, כאותם מאמינים "עדי אדוני" שאינם מוכנים לקבל עירוי דם.

כל עוד העצות ניתנות ברמה האישית, אפשר להבין ולכבד את הדבקות באמונה. אולם כשכופים על הציבור שאינו מוכן להפקיר את חייו ובריאותו, החלטות בשם אמונתו האישית של נושא משרה פוליטית, שעיקרן הפקרת חיי אדם, בזבוז כספי ציבור והשהיית בנייה שמטרתה הצלת חיים, על הרופא המייעץ לשר לזעוק חמס, ולהתריע כפי שהתריע ד"ר חי-עם.

מחליפו כנראה מאמין בקדושת העצמות, בתכונותיו וכוונותיו של סגן השר, בצורך לשמור ולשמר את חוקי הדת ולזנוח את בריאות הציבור ואת חובתו כרופא. גם שאר רופאי "משרד הבריאות הדתי" המקורנפים שאינם משמיעים קולם - שותפים לדבר עבירה. כל רופא בישראל בין אם הוא ירא שמיים או כופר בעיקר, חייב להחליט היכן הוא עומד - מעל גל העצמות היבשות או אל מול פני המבקשים מזור ומרפא.

פרופ' יואל דונחין, רופא