הגדת פסח 1940: "עבדים היינו לפרעה בגרמניה"

פסח ת"ש, 1940 - כחצי שנה לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה. במחנה המעצר שהקימו הבריטים בעתלית כלואים המעפילים שברחו על סיפונה של האונייה "הילדה" מציפורני הצורר הנאצי. ההכנות לליל הסדר היו בעיצומן, ונוצר הצורך להתקין הגדות.

מנחם (רוזנטל) רביב ורודא ריילינגר - לימים חברי קיבוץ הזורע - נרתמו למשימה החשובה. מנחם כתב את ההגדה, ורודא אייר. שניהם הלכו לעולמם, ואולם יצירתם המשותפת קיימת, וניתן ללמוד ממנה רבות על מאורעות אותה תקופה.

השוטרים הערבים והאנגלים נותרו המומים

ואלה הדברים שסיפר מנחם על אותו סדר פסח, שהתקיים לפני 70 שנה בדיוק. "אנחנו מעפילי 'הילדה' נתפסנו על ידי אוניית שיטור אנגלית על יד מיצר הדרדנלים בינואר 1940. הועברנו לחיפה, שם השתחררו החברות, והגברים, כ-350 במספר, הועברו למחנה ההסגר בעתלית. נגזרה עלינו חצי שנה מעצר כעונש על עלייה בלתי-חוקית.

"בקבוצה הקטנה שלנו, 'הוורקלויטה', רבים משארית המדריכים של כל תנועות הנוער החלוציות; 'השומר הצעיר', 'הבונים' ועוד - מצ'כיה, רומניה וגרמניה - שנותרו במקומותיהם תקועים, עקב היעדר רישיונות עלייה מטעם האנגלים. במחנה התארגנו די מהר, זמן היה בשפע... הוקמו חוגי לימוד בתחומים שונים, מקהלה בניצוח רודא ובעיקר חוגי לימוד עברית. התקרב מועד פסח, והעליתי על דעתי לחגוג סדר פסח ביחד עם חברים נוספים והגדה משלנו...

"התחלתי לכתוב בגרמנית את אותם הקטעים שבהם ההקבלה בין מצבנו למצב בני ישראל דאז. הראיתי את הכתוב לרודא, הוא התלהב מאוד והבטיח לכתוב בכתב היד הנאה שלו ולאייר את ההגדה. בינתיים כתבתי את הנוסח העברי.

"הגיע ערב סדר פסח, והצלחנו עם כל ההכנות באמת ליצור אווירת חג. התכנסנו סביב שולחנות מקושטים ולבושים חולצות לבנות כ-40 צעירים חברי השומר הצעיר והוורקלויטה, וקראנו את ההגדה שלנו, חלקה בעברית חלקה בגרמנית, קריאה מאוד מיוחדת בנסיבות אלה של מחנה הסגר. אני זוכר עוד את הפנים ההמומות של שוטרים ערבים ואנגלים שעמדו משתאים..."

נביא כאן מבחר דפים מאוירים בכתב ידו ובציוריו של רודא, ובנוסח העברי שכתב מנחם לקטעים שכתב קודם לכן בגרמנית. לא כל דפי התרגום נמצאו, וגם מפאת התרגום הארוך של מנחם נביא רק קטעים ממנו.

1. "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף, ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה. והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא לשונאינו, ונלחם בנו ועלה מן הארץ. וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם, ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתום ואת רעמסס..."

2. "...ויפן כה וכה וירא כי אין איש, ויך את המצרי ויטמנהו בחול. וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה. ויברח משה מפני פרעה... ומשה רועה את צאן יתרו חתנו, וישמע במדבר את הקול שציווה לו להוציא את עמו המשועבד, וישב למצרים והיו מפתים גדולים עשר מכות ואלו הן: דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, מכת בכורות"

3. "רבים היו הקשיים של ההליכה במדבר. רעב, וייאוש, חוסר אמונה במשה משחרר עמו, מלחמה נגד החוקים שיצר לאנשים חופשיים שהעבדים לא יכלו לקבל. דור העבדים שמרדו לא היה (?)... חולשתו מוכרח היה להעלם. יכול היה רק לרקוד לפני עגל הזהב ופחדו לפני מראה הארץ ויושביו שנראו לו כענקים.

"משה נהג אותם הלאה עד שכלו כל הזקנים, עד שבסוף גם הוא שבק נפש לכל חי כשעיניו שמחו במראה הארץ.... דור חדש צעד אל הארץ וכבש אותה; דור שזיכרונותיו לשעבוד מצרים לא היו (?) של חולשה כי אם השתתפות בצער עברם, כאנשים חופשיים הם שמרו את השבת, חגגו את היובל ולא החזיקו שום עבד"

4. בתצלום זה ובתצלום 5: "רק אלף חמש מאות שנים חיו היהודים בארצם. המקדש נחרב, ירושלים נכבשה על ידי השונאים וכל יושביה הוגלו. רומא פיזרה אותם לקצבי העולם: לאיטליה, לרוסיה, לצרפת, לפולין, לספרד ולאשכנז. בכל מקום קיבלו אותם ראשונה בסבר פנים יפות, כי דעת המזרח הגיע אתם למערב. הם הכניסו אתם צורות כלכליות חדשות...

"אבל היו מוכרחים לנוע ולנוד הלאה. ככה הם היו תמיד למכשיר בידי האחרים - בלי מולדת, בלי שפה, בלי רצון לעצמאות. תמיד בנו לאחרים את פתום ואת רעמסס - ערים שהם כתושבי הגטו לא גרו בהן. תמיד חרשו אדמות שאת פירותיהם לא קצרו. ככה נשארו עבדים נמאסים, רק תורתם הישנה ואמונתם לשוב למולדתם נשארה להם"   

5.  

6. בתצלום זה ובתצלום 7: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף. הפרעה החדש (?) את בני ישראל מסיר הבשר, האשימו ברצח והגלה אותם, ושוב נתפזרו בארבע כנפות הארץ. רק שארית הפליטה נענה לקול הקורא: תחזקנה ידיכם, בנו ארץ ישראל, נטעו פרדסים, בנו בתים בעיר ובכפר, יצרו חברה חדשה והתאחדו בקיבוץ. רוח החלוצים מורה דרך להמוני הנוער בגלות"

8. "ויהי בימי מלכות פרעה בגרמניה בשנת הששה למלכותו, אז מלך בארץ ישראל קיסר אדום ולא נתן לעם לעלות לארצם. לחץ פרעה היה ללא נשא, והיהודים אמרו איש לרעהו קומו ונלכה בית ישראל. אבל בדרך הישר היה מחסום ומוכרחים היו לשוט על ימים וארצות רבות. ובימים ההם מלחמה פרצה בין העמים... גם הדרך המסוכן הזה הוא כאילו סגור ומסוגר, ולמרות זאת קמו אחדים שנסו לעלות כי הלחץ הולך וגובר" 

9. "...ויצטרכו לאונייה גדולה, אבל בימי המלחמה זה לא היה בנמצא, כי במלחמה חשיבות האונייה גדלה. ויחכו ימים ושבועות, עד שבחורף בא ויתקומם העם וימרוד: הוציאו אותנו... מתי יבוא קץ סבלותינו. ויקנו להם אונייה לים יותר קטנה לחיים וגדולה למתים. פחד וחולי בישראל ולא יכלו לאכל את לחם האונייה...

"ויבכו גם בני ישראל : מי יאכילנו בשר. וחולי בישראל זאת מחלת הים כי לא יכלו לסבול את הנסיעה על הים. ולא יאכלו את לחם האונייה, הלוא זהו לחם העבדות דיאכלו אבהתנה בארעה דמצרים, ולא נפל מן מן השמים ולא הביא הרוח שלוים לאכילה" 

10. בתצלום זה ובתצלום 11: "ויהי בחצי הלילה ותקום סערה על הים והספינה חשבה להישבר. והעם ישן מבלי שידע על הקורות. המלחים עבדו בשארית כוחותיהם ותינצל הספינה... ויעברו את קושטא, מקום שם המערב מתפרד מהמזרח, ולא יכול העם להתבונן בה כי אם בלילה נראו המסגדים והצריחים.

"ויהי בחצי הלילה ותתקרב אוניית פרעה השולט בארץ ישראל, ויעלו חייליו ויקחו שלל את הספינה, והביאו אותה תוך הגלים ובסערה עד לחוף ארץ ישראל. והעם צהל ושמח בראותם את החוף... אז הובילו האונייה לחוף, והעם חשב שהוא חופשי, אבל שליט הארץ הכניסם למחנה ריכוז..." 

11. 

* הסבר לתצלומים ג'-ד': "עבדים היינו לפרעה בגרמניה, אבל בלבנו להבה חדשה ורצון חזק: בניין הארץ בחברה עובדת ושיתופית. ואילו לא היה בנו הרצון הזה, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לאיזה פרעה בעולם. ואפילו כולנו זקנים, מצווה עלינו לספר ביציאה הזאת - וכל המרבה לספר ביציאה הזאת הרי זה משובח... עבדים אנחנו לפרעה אדום בארצנו, ויבוא יום ונשתחרר בארצנו ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואז באמת נספר ביציאת מצרים, מימי העבדות בגלות ובארץ וכל המרבה להשתתף במעשה החרות הרי יהיה זה משובח"  

* הסבר לתצלום ה': "מעשה בדור חדש וצעיר שהיו מסובין בקבוץ והיו מספרים בעבודתם בשנה שעברה, בבניין בעיר ובכפר. הם מרננים ומזמרים את שיריהם, ורוקדים את ריקודיהם עד שבא זמן של עבודת הבוקר החדש. כנגד ארבעה בנים דיברה התורה..." 

• בחג זה ניתן לצפות בהגדת המעפילים במחנה המעפילים בעתלית 
  

• לכל הכתבות במדור טיול לעבר