לבייב: מי רוצה לקנות בית ב-24 מיליון שקל?
אפריקה מגורים חנכה היום בסביון את "רחוב האדריכלים" ובו שורה של 5 "בתים לדוגמא" מרוהטים ומאובזרים שעיצבו 4 אדריכלים ידועי שם. שווי הבתים על תכולתם: 92 מיליון שקל, כולל "חדר לאו-פר", לפי צביה לבייב, לא כולל יצירות האמנות שבתוכם. האדריכל אילן פיבקו: "גם לעשירים מגיע בית יפה". האדריכלית אורלי שרם: "זה צורם? כל סביון צורמת"
היום דווח שאפריקה מגורים, מבית אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב סגרה את שנת 2009 עם רווח נקי של 28 מיליון שקל. את שנת 2010 היא פותחת בסביון, בקידום מכירות גרנדיוזי במיוחד.
החברה הציגה הבוקר רחוב של בתים מפוארים לדוגמא, שהקימה בסביון במיוחד כדי למכור את "פרויקט סביון" שלה - כ-191 מגרשים לבנייה של בתים דו משפחתיים ובתי וילה חד משפחתיים.
מגרש שגודלו חצי דונם עולה כ-3.5 מיליון שקל (נותרו 2 מגרשים בלבד); ו-26 מגרשים של דונם עולים כ-6-4.2 מיליון שקל פר מגרש.
הבתים המוצעים, שעוצבו על ידי ארבעה אדריכלים בעלי שם, עולים הרבה יותר. מדובר בוילות בנות 2 קומות ומרתף, החולשות על מגרש של דונם ובו כ-375 מ"ר בנוי, וכן בית דו משפחתי בן 2 קומות ומרתף על מגרש של חצי דונם ובו 300 מ"ר בנוי.
אפשר לרכוש את הבתים על כל תכולתם, שכוללת בריכה, מערכת חשמל "חכמה", מערכות אודיו וידיאו, חימום תת רצפתי, תאורה מתוחכמת, ריהוט ממילאנו, גינות וכמובן: מצלמות במעגל סגור.
ואם לא די בכך, הבתים אף רופדו ביצירות אמנות מודרנית מגלריות זומר, שלוש ורוזנפלד, של אמנים כלאה ניקל, רועי רוזן, ניר הוד ויהודית סספורטס. חיסרון: מחלונות הבתים אפשר לראות בעיקר את בתי השכנים.
מחירי הבתים, ללא יצירות האמנות: הבית שעיצב עודד לביא (חצי דונם) יעלה כ-10 מיליון שקל, הבית שעיצבה האדריכלית אורלי שרם - יעלה 19 מיליון שקל, הבית שעיצב עודד חלף יעלה כ-20 מילון שקל, ושני הבתים שעיצב אילן פיבקו (וילה חד משפחתית ווילה דו משפחתית) יעלו 19 מיליון שקל ו-24 מיליון שקל.
גם מחירי יצירות האמנות אינם נמוכים. "נאה המטבח" של רועי רוזן, דיפטיך שמן על בד בגודל 35.5X72, עולה 18 אלף דולר. היצירה תלויה על אחד מקירותיו הרבים של הבית שעיצב עודד חלף, וסך כל מחירי יצירות האמנות שבו: 131 אלף דולר.
"אנו משווקים את עתודת הקרקע האחרונה שלנו בסביון"
"לראשונה אחרי 70 שנה חוזרת אפריקה ישראל לבנות בסביון", אמרה היום צביה לבייב, סמנכ"ל שיווק אפריקה ישראל, ויו"ר אפריקה מגורים. "ב-1946 אפריקה ישראל ומנהל מקרקעי ישראל חכרו אדמות באזור כדי לבנות את היישוב היוקרתי הראשון בישראל. מאז החברה שיווקה כאן מגרשים. כעת אנו סוגרים מעגל, ומשווקים את עתודת הקרקע האחרונה שלנו בסביון".
משפחת לבייב רכשה את השליטה בחברת אפריקה ישראל רק ב-1997. החברה נוסדה ב-1934 על ידי משקיעים יהודים מדרום אפריקה, כדי לסייע בפיתוח היישוב היהודי בארץ ישראל, ורכשה קרקעות בסביון כחלק מתוכניתה זו.
היישוב תוכנן כיישוב לבעלי יכולת אולם לא נראה בראשיתו כפי שהוא במתכונתו היום. הבתים הוותיקים ביותר בו, צנועים בהרבה מאלה שנבנו בו בעשורים האחרונים ובטח מאלה המוצעים למכירה כעת.
לבייב מסרה כי עד כה נמכרו 160 מגרשים בפרויקט סביון, בשווי 470 מיליון שקל. מדוע אם כך החברה זקוקה לבתים לדוגמא?
"ההחלטה לבנות את הבתים נפלה לפני שנתיים, כשהתחלנו במכירה", הסבירה. "כשלא ידענו מה יהיה קצב המחירות. אבל הבתים מאפשרים המחשה למה שאפשר לבנות כאן".
לאיזו סוג משפחה עוצבו הבתים?
"למשפחה רגילה, עם 3-4 ילדים. יש בה מספר משתנה של חדרים, מרתף וחדר לאו-פר".
"אנחנו לא חיים במדינה סוציאליסטית"
שאלנו את לבייב ושניים מהאדריכלים האם אינם חשים שיש דבר מה צורם בהצעה למכירה של בתים כה מפוארים, בזמנים בהם עתודות הקרקע בארץ מתמעטות, ורוב תושבי הארץ, שלעולם לא יוכלו לקנות בתים כאלה, עדיין מלקקים את פצעי המשבר הכלכלי.
"התחלנו בפרויקט עוד לפני המשבר", השיבה לבייב ל-ynet. "ויש אוכלוסיה שקונה את הבתים הללו. זו השקעה שאנחנו יודעים שתחזיר את עצמה".
מה שמשתלם כלכלית לא תמיד יש לו הצדקה חברתית.
"אנשים מגיעים לסביון במטרה לקנות בתים כאלה".
האדריכל, המעצב ומתכנן הערים אילן פיבקו, אחד האדריכלים המוערכים בישראל, שעיצב, בין היתר, את "בית הצדף", אמר כי מבחינת תכנון החדרים, הבתים הותאמו ל-99% מהמשפחות בישראל. אבל קרוב לודאי שפיננסית, הרבה פחות משפחות יכולות להרשות לעצמן לרכוש את הבתים. אולם לדעתו, אין כאן צרימה.
"נכון שצריך לבנות לגובה, וצו השעה הוא מגדלים", אמר ל-ynet, "אבל בינתיים אנחנו מגשימים פה את החלום הישראלי הותיק: בית צמוד קרקע. יכולנו לבנות פה בניין בן 50 קומות ולהותיר את כל שאר השטח לחקלאות, אבל בונים מה שבונים וזהו.
"יש בארץ מאות אלפי בתים ברי השגה, למשל כל ההרחבות שעושים בקיבוצים. ברור שיש גם בתים שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו, אבל גם אנשים עשירים הם אזרחים שווי זכויות פה, וגם להם מגיע לקנות בית יפה".
אתה יכול לקנות פה בית?
"לא".
גם אורלי שרם, אדריכלית העומדת בראש משרד אדריכלים משגשג ביותר, מודה שהיא לא ממש יכולה לרכוש את הבית שעיצבה שם במשך שנתיים תמימות, אלא אם תצטמצם מאוד. "זה צורם? כל סביון צורמת", היא אומרת.
"אבל אנחנו לא חיים במדינה סוציאליסטית וזה לא פרויקט ממשלתי, למרות שאפריקה ישראל עשתה הרבה כאלה. הלוואי שהיו לנו עתודות קרקע לבנה ביתך לצעירים, אבל זה לא בשליטתי. גם אני הגעתי לבית רק בגיל 50. כל אחד משקיע במה שמתאים לו".
לפנייה לכתב/ת 
