היטל הבצורת עבד: צריכת המים פחתה ב-18%
רשות המים: בגלל היטל הבצורת וקמפיין "ישראל מתייבשת", בשנה וחצי האחרונות פחתה צריכת המים. הפרדוקס: רשות המים הקפיאה את ההיטל עד אפריל, ושוקלת לבטלו לגמרי אם תוכח ירידה בצריכה, אך הנתונים מלמדים שבלי היטל אין תמריץ לחיסכון במים
בשנה וחצי האחרונות הפחית הציבור בישראל כ-18 וחצי אחוז בצריכת המים הביתית - כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ב') רשות המים. ברשות מייחסים את הירידה הדרמטית בצריכה להיטל הבצורת, שעודד לטענתם את המודעות לחיסכון במים.
אך ההיטל, שהביא כאמור לחיסכון משמעותי במים, הוקפא בתחילת השנה לארבעה וחצי חודשים בעקבות לחץ ציבורי כבד. ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, הודיע כי ישקול לבטל את ההיטל לגמרי אם תוכח ירידה בצריכת המים. אלא שמדובר בפרדוקס: ללא היטל גם לא יהיה לציבור תמריץ אמיתי לחסוך במים, ואפשר שלא תהיה ירידה בצריכה.
הנתונים אכן מראים שמגמת הירידה בצריכה נבלמה כשההיטל הוקפא. מאמצע 2008 - תקופת השיא בצריכה הביתית - ועד לסוף 2009 - נרשמה ירידה ממוצעת של כ-18.5 אחוז לנפש.
רשות המים: ההיטל לא הכביד על הציבור
נתוני רשות המים מלמדים שלהיטל, כמו גם לקמפיין "ישראל מתייבשת" היה אפקט הרתעתי, והציבור נמנע מביזבוז מים: 73 אחוז מהישראלים כלל לא הגיעו לסף צריכת מים עודפת, שגררה תשלום של ההיטל - 20 ש"ח לכל קוב.
כ-14 אחוז מהצרכנים הגיעו לרמת צריכה עודפת, ונדרשו לשלם היטל, אם כי הוא לא היה גדול מ-100 שקל בחודש. המשמעות היא שרוב האזרחים לא נאלצו להתמודד עם הוצאות כספיות גדולות בעת שההיטל היה בתוקף. בתקופת הפעלתו, הכניס ההיטל לקופת המדינה כ-54 מיליון שקלים.
על פי הנתונים, בנתניה נרשמה הירידה המשמעותית ביותר בצריכה. תושביה הצליחו לצמצם את צריכת המים הביתית ב-19 אחוז - מצריכה של 102.8 מ"ק לנפש ב-2007 ל-82.9 מ"ק לנפש ב-2009. חיסכון משמעותי נמדד גם במודיעין, שם נרשמה ירידה של 17 אחוז, בירושלים - 11 אחוז, ובאילת - שמונה אחוזים.
עוד על היטל הבצורת:
ברשות המים ציינו כי עיקר מאמציהם הופנו למגזר הפרטי, משום שהצריכה הביתית (והציבורית) נחשבת לפלח הצריכה המשמעותי ביותר. על-פי החלוקה למגזרים במשק המים, הצריכה הביתית מהווה כמעט 60 אחוז מהצריכה הכוללת של מים שפירים בישראל (כ-1,200 מיליון מ"ק בשנה).
אך ברשות מציינים כי ירידה בצריכת המים נרשמה גם במגזרים אחרים. כך למשל, במגזר החקלאי הצורך כ-36 אחוז מהמים השפירים בישראל, חלה ירידה משמעותית בצריכת המים השפירים - בעיקר עקב קיצוץ דרסטי במכסות וקידום מפעלי קולחין. (בשנת 2009 קוצצו מכסות המים השפירים לחקלאות ב-100 מליון מ"ק ביחס לשנה שקדמה לה. ב-2010 יקוצצו המכסות ב-20 מיליון מ"ק נוספים - י.ד).
לאור הנתונים התנבא שני באופטימיות ואמר: "המשך החיסכון לצד קידום ההתפלה ופיתוח וייעול מערכות ההפקה וההולכה יביאו לסיום משבר המים בשנת 2013"; יחד עם זאת, גם הוא התייחס לבעייתיות הטמונה במצב הנוכחי והתריע מפני עלייה חוזרת בצריכה בעקבות הקפאת ההיטל. "אני קורא לציבור להמשיך במגמת החיסכון והצריכה הנבונה של המים, ולא לחזור לרמת צריכה מוגזמת".
