יו"ר הפועלים: הנגב עבורנו - פלח שוק פוטנציאלי

ועידת הנגב נפתחה הבוקר (שלישי) בבאר שבע, בהשתתפות נשיא המדינה, שמעון פרס, השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שר האוצר, יובל שטייניץ, חברי כנסת וראשי ערים. בוועידה דנים הבכירים בנושאים הבוערים שעל סדר היום בדרום, בין היתר בשאיפה להביא לנגב עוד 300 אלף תושבים. 

בנאומו בוועידה התייחס הנשיא פרס לחשיבות הנגב ואמר כי "באמת חל מהפך בנגב. היום זה מחוז מושך, אם לא הייתי פוליטיקאי הייתי אומר מחוז מלא סקס-אפיל". הנשיא התייחס באופטימיות לפיתוח האזור והוסיף כי "את הרכבות בנו פעם כדי שיהיה קל להגיע מהנגב לתל-אביב, אבל עוד מעט יגלו שהן נועדו כדי שיהיה קל להגיע מתל-אביב לנגב".

באשר לחזונו של דוד בן-גוריון ציין הנשיא כי הוא שמח שחזונו לא בוצע עד כה. "אילו היה מבוצע, עד עכשיו הנגב כבר היה עייף, מקולקל ושבע. זה שהוא נבנה עכשיו בתקופה חדשה זה עושה אותו למחוז העתיד".

הוא קרא לבאי הוועידה לבנות את הנגב בתעוזה, לא לפי המודל של תל-אביב, אלא בצורה מודרנית יותר. "יש כאן הרבה אדמה, עוד מעט תחסר אדמה. אל תבזבזו את זה, תבנו לגובה, תתכננו לפי העתיד. תעשו מהנגב מחוז העתיד בעולם, הכי נועז, הכי מרחיק לכת, שיבואו מכל העולם לראות אותנו".

"המטרה: העלאת התוצר לנפש"

יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, יאיר סרוסי, אמר בנאומו: "מהו כוחו של הנשיא פרס, ששומר אותו כל כך צעיר ורענן ומלא אופטימיות? דומני שבחודשים האחרונים, מאז נכנסתי לתפקיד המרתק והמאתגר של יו"ר בנק הפועלים, אני מגלה חלק מסוד זה. הסקרנות, החיפוש אחר פתרונות, הסיורים והמפגשים ברחבי הארץ, כל אלה מפרים ומעודדים, וחושפים תמונה של ישראל: אכפתית, מעורבת, אינטליגנטית ויזמית.

"התמונה הזאת נוטעת תקווה שנדע לנצל את ההזדמנות שניתנה לנו אחרי המשבר העולמי - להאיץ את קצב הצמיחה, ולעשות זאת בדרך שמשלבת בין ערכים לבין חדשנות וטכנולוגיה. ההזדמנות נובעת מכך שהמערכת הפיננסית-כלכלית של ישראל צלחה את המשבר טוב יותר מרוב המדינות המפותחות. מערכת האשראי לעסקים המשיכה לפעול כל העת. זאת בניגוד למחסור החריף במימון שנוצר ברוב המדינות המפותחות בעולם.

מדינת ישראל עוברת בימים אלו להיות חלק מקבוצת ה-OECD. גם במדדי שוקי ההון הבינלאומיים אנו עוברים לקבוצת המדינות המפותחות. אלה הן המדינות העשירות. רובן מסתמכות על העושר ההיסטורי, הוותיק, שנוצר במאות ובעשורים קודמים. אנחנו, לעומת זאת, דומים דווקא לשווקים המתעוררים, הצומחים, צוברי העושר.

"קבלתנו הצפויה ל-OECD היא הישג גדול שעלינו להתברך בו, אך אסור לנו להסתפק בכך ולנוח על זרי הדפנה. המטרה שלנו, בעשור הקרוב, צריכה להיות העלאת התוצר לנפש, מן הרמה הנוכחית של כ-28 אלף דולר לשנה במונחי כוח קנייה, לרמה הממוצעת של המדינות המפותחות, כלומר 35 עד 40 אלף דולר לשנה.

"אם תחזיות הצמיחה של ישראל כיום נעות בין 3% ל-3.5%, של העולם המפותח כ-1.5% ושל המדינות המתעוררות כ-6-7% הרי שכדי שננצל את הפוטנציאל הכלכלי שלנו צריך להתוות את הדרך לקפיצת מדרגה בקצב הצמיחה לכיוון ה-5-6% בשנה בעשור הקרוב.

"הנגב נמצא במרכז הקונסנסוס הלאומי"

"כאן אני רוצה לטעון כי אסטרטגיה של פיתוח הנישות, כמו הנגב והגליל תהווה מאיץ לצמיחה, מעבר לקצב הרגיל באזורים אחרים. לכן, לא מדובר בפילנתרופיה, אלא במהלך כלכלי נכון ומחוייב המציאות. מזווית הראייה שלנו כבנק אנו רואים פוטנציאל צמיחה בפלחי שוק שבהם נתח השוק שלנו נמוך יותר. מבחינתנו, אלו אזורים פוטנציאלים לצמיחה מהירה. אותה תפיסת פלחי שוק ובדיקת נישות נכונה גם בראיית מדינה".

"הפערים הקיימים ברמת ההכנסה בין המרכז לבין הנגב והגליל, רמת ההשתתפות בכוח העבודה, רמת האבטלה, הגבוהה בנגב ובגליל יותר מאשר במרכז - כל אלה יוכלו לשמש מפתח לצמיחה מהירה, אם נדע למקד נכון את המשאבים. יש סיכוי ממשי לכך שבתהליך סגירת פערי ההכנסות ורמות ההשתתפות בכוח העבודה תתרחש האצת צמיחה.

"התיאוריה של צמיחה כלכלית מבליטה את הקשר בין צבירת ההון הפיזי וההון האנושי לבין הצמיחה. היא רואה בשינויים טכנולוגיים מאיץ עיקרי לצמיחה. האסטרטגיה הישראלית מבוססת על ידע, טכנולוגיה ויזמות. זהו היתרון התחרותי האמיתי של האומה הישראלית, אם להשתמש בניסוח של פרופ ' מייקל פורטר.

"על מנת לממש את ההזדמנות, אנחנו זקוקים למערכת שבנויה על הסכמה רחבה. הנגב נמצא במרכז הקונסנסוס הלאומי של ישראל. כולם מסכימים שצריך לפתח אותו, ושהוא הרזרבה הגיאוגרפית, הפיזית והאנושית להתרחבות. במקביל קיים גם קונסנסוס כי עלינו לשפר באופן משמעותי את רמת החינוך בארץ, וכי קיים קשר ישיר בין רמת ההשכלה לבין הכנסה. כמו כן קיים קונסנסוס לגבי הצורך בפיתוח וביישום של טכנולוגיות חדשניות. אם כך, יש לנו הסכמות על הנגב, על חינוך ועל שימוש בפיתוח טכנולוגיה.

"כיום אנו עומדים בפני הזדמנות ייחודית לממש את חזון הנגב. הממשלה קיבלה החלטה אסטרטגית, החלטה בסדר גודל משמעותי. העתקת בסיסי צה"ל העיקריים לנגב. על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי, והרשו לי לומר - הציוני - של החלטה זו עלינו להתרכז במטרה העיקרית, והיא - העברת משפחות משרתי הקבע לדרום.

"ההזדמנות הגדולה תנוצל רק אם נוודא שהשירותים ובעיקר מערכת החינוך, יהיו ברמה טובה יותר מזו הקיימת במרכז. רק אז תבואנה המשפחות דרומה בעקבות אנשי צבא הקבע. במקום לראות בכך את הסעיף התקציבי האחרון, יש להתחיל מכך, בראייה ארוכת-טווח של ההזדמנות ושל המנוף החיובי.

"ראשית, כבנק מוביל בישראל, אנו מונעים על ידי ערכים של ציונות, של שאיפה לשוויון הזדמנויות, של אחריות ושל רצון לתרום לחברה שממנה אנו שואבים את כוחנו.ושנית - אינטרס כלכלי ברור. בנק משקף בתוצאותיו את הפעילות הכלכלית במשק. האצת הצמיחה וצמיחת הלקוחות שלנו פירושן יותר עושר ולכן שירותים יותר מתוחכמים, ולכן גם יותר רווחיים.

"ולכן, כיו"ר של בנק הפועלים ואחד הנציגים של הסקטור העסקי כאן היום אני אומר לכם: סמנו את הכיוון, העבירו מסר ברור של מחוייבות ונחישות שלכם לאזור, ועל ידי כך צרו את ההזדמנות. הסקטור העסקי בישראל יודע להגיב מהר, ואני בטוח כי נדע להירתם ולממש את החזון המשותף עבור כולנו, ובעיקר עבור ילדינו".