גירוש אנשי מוסד: תאצ'ר עשתה את זה קודם

פרשת גירוש הדיפלומט הישראלי מלונדון - שעל-פי אחד הדיווחים הוא נציג המוסד - היא לא הראשונה בתולדות יחסי בריטניה-ישראל. הפרשה הדומה האחרונה שפגעה ביחסי ישראל-בריטניה אירעה ב-1986, בעת שלטונה של אשת הברזל, מרגרט תאצ'ר.

סוכן מוסד השאיר בתא טלפון בגרמניה שמונה דרכונים בריטים שזוייפו עבור שגרירות ישראל בלונדון, ואלה התגלו. בריטניה זעמה על ישראל וקיבלה מירושלים הבטחות כי שימוש כזה לא ייעשה עוד בעתיד - הבטחה שעל-פי החשד הופרה כעת.

כותרת "ידיעות אחרונות" על גירוש הישראלים 

ב-1988 גורשו מלונדון הדיפלומטים הישראלים, אריה רגב ויעקב ברד, לאחר שהפעילו פלסטיני כסוכן כפול. הפלסטיני, איסמעיל סוואן, נתפס עם אמצעי לחימה בבית בעיר האל ונשלח ל-11 שנות מאסר. בעקבות הפרשה, סגרה ראש הממשלה דאז, מרגרט תאצ'ר, את שלוחת המוסד בלונדון. רגב - שהיה ראש שלוחת המוסד בבריטניה, גורש - וברד הוכרז "אישיות לא רצויה". 

"הבריטים במצב שבו הם חייבים להגיב"

שגריר ישראל לשעבר, בבריטניה, צבי שטאובר, אמר בשיחה עם ynet בהתייחסו למשבר הנוכחי: "הדרכון הוא דבר מקודש, כמו אזרחות. אני לא חושב שהבריטים מעוניינים לריב איתנו, אך לצערי הם תומרנו למצב שבו הם חייבים לעשות משהו".

שטאובר, שכיהן בתפקיד בשנים 2001-2004, העריך כי לבריטים אין עניין לנפח את הפרשה, "אבל הם היו חייבים לעשות מעשה. למהלך הזה יש קשר גם לאווירה כללית לפיה 'ישראל לא חסינה'. אם ארה"ב, שהיא הסמן הימני וקובעת מה מותר ומה אסור ביחס לישראל, מוכנה להסיר את הכפפות כלפיה - גם מדינות אחרות יכולות להתנהג כך. נושא השימוש בדרכונים אינו מרכזי במערכת הבחירות בבריטניה, אך אין לי ספק שהלייבור וראש הממשלה גורדון בראון היה בלחצים פנימיים לעשות משהו. למרות זאת, אני חושב שלבריטים יש ממשלה אוהדת באופן יחסי לישראל".

שגריר ישראל לשעבר בבריטניה, דרור זייגרמן, אמר כי אינו זוכר "צעד חריף כל-כך בקרב מדיניות ידידותיות, ובטח שלא בדרג ובחשיבות של בריטניה". זייגרמן, שכיהן כשגריר בלונדון בשנים 1998-2000, ציין כי הוא מטיל ספק באפשרות שבריטניה תורה על גירוש דיפלומט ישראלי, וגם אם תנקוט בצעד קיצוני שזה, "השאלה היא באיזה רמה ובאיזה דרג יהיה הדיפלומט שיוחזר.

"אם אכן יוחזר דיפלומט רשמי של מדינת ישראל בידי הבריטים, ישראל צריכה להיות מודאגת בקשר להמשך יחסיה עם בריטניה. יש לזכור כי בריטניה נחשבת לבעלת ברית לה אנו זקוקים, ועל מדינת ישראל לבדוק עם עצמה למה ואיך זה קרה", הוסיף.

גם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אלון ליאל, סבור כי גירוש דיפלומט ישראלי מלונדון הוא דבר מדאיג ומטריד. "לפני למעלה מעשור תפסו הבריטים ישראלים על שימוש בדרכונים בריטים וגם אז העניין הזה לא שיחק לטובתנו. ככל הנראה הבריטים רואים בכך המשך, שכן אז הם נתנו לנו את כל האזהרות. הם כנראה רואים בזה רצף מדאיג".

גירוש מאוסטרליה ובעקבות "עופרת יצוקה"

לדברי ליאל, לפרשת מבחוח יכולות להיות השלכות קשות גם על שאר המדינות המעורבות בפרשת הדרכונים - אוסטרליה, אירלנד, צרפת וגרמניה. מנכ"ל משרד החוץ אמר כי אינו זוכר בשניים ואף בשלושה העשורים האחרונים גירוש של דיפלומט ישראלי ממדינה מערבית. "אמנם הרקורד של משרד החוץ כולל כמה צעדים כאלה, אך אני לא זוכר שזה קרה מצד מדינות מערביות גדולות. זה צעד מאוד יוצא דופן ובהחלט מדאיג, במיוחד שמדובר באחת המדינות הקרובות לישראל".

בריטניה לא לבד, ועדיין לא ברור כיצד ינהגו המדינות הנוספות, שלפי החשד זויפו דרכוניהן. בהקשר זה, ראוי לציין כי לפני כחמש שנים גורש הדיפלומט הישראלי אמיר לאטי מאוסטרליה, בעקבות חשד שיש לו קשר למוסד ולפרשת זיוף הדרכונים באוסטרליה ובניו-זילנד. לאטי פגש בניו-זילנד את אלי קרא ואורי קלמן - שנעצרו ונידונו לחצי שנת מאסר ולבסוף גורשו לישראל. העיתונות האוסטרלית דיווחה בשעתו כי ייתכן שלאטי גורש בעקבות הטרדות מיניות וקשר רומנטי עם בתו של השר הממונה על השירותים החשאיים לשעבר.

במדינות שיחסן לישראל פחות ידידותי, אירעו בשנים האחרונות כמה מקרים של גירוש דיפלומטים ישראלים. כך לדוגמה גורש שגריר ישראל בוונצואלה, שלמה כהן, מקראקס יחד עם כל פמלייתו בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". זאת, לאחר שנשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, כינה את פעולותיה של ישראל "רצח עם".

גם מאוריטניה, אחת משלוש המדינות המוסלמיות שמקיימות יחסים דיפלומטים מלאים עם ישראל, על הקפאת יחסים עם ישראל בעקבות עופרת יצוקה. מהלך דומה נקטה גם קטאר. כחודש חצי אחרי תום הלחימה, הורתה על גירושו המלא של שגריר ישראל בנואקשוט, מיקי ארבל.