מי אשם במשבר המים? היום (אולי) נדע

שנה וחצי לאחר שהוקמה, צפויה ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים לפרסם היום (ד') את מסקנותיה הסופיות. הוועדה צפויה להצביע על המחדלים והטעויות של מקבלי ההחלטות השונים שהובילו את ישראל למשבר המים החמור בתולדותיה - הדלדלות המאגרים כמעט באופן בלתי הפיך, והעדר פתרונות חלופיים. לפי שעה לא ברור האם תטיל הוועדה על מי מבין הגורמים השונים שחקרה אחריות אישית למשבר.

הדו"ח הסופי של הוועדה, שנכתב על ידי השופט בדימוס פרופ' דן ביין וחברי הוועדה, פרופ' יואב כסלו ופרופ' יורם אבנימלך, יימסר בבוקר לוועדה לביקורת המדינה בכנסת ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש. בשעה 15:00 ייכנסו חברי הוועדה מסיבת עיתונאים בתל אביב, במסגרתה יפורסמו הממצאים לציבור.

איך הגענו למשבר כזה?

• איך נרדמה הממשלה בשמירה על המים
• ראש רשות המים: ישראל לא חזתה את המשבר
• השר שמחון: המדינה נוהגת כחנווני בנושא המים
• מומחה: הממשלה מנעה תיכנון של משק המים
• האוצר: ניהול משק המים "בזבזני ולא אחראי"
• מדוע אין מים? בן אליעזר מאשים את כולם
• מצוקת המים - "בגלל טמטום של פוליטיקאים"
  

משבר מים מלווה את מדינת ישראל מזה שנים רבות, אולם זוהי הפעם הראשונה שוועדת חקירה ממלכתית - בעלת סמכויות נרחבות - בודקת את ניהול משק המים בישראל. בשנת 2002 בחנה את הנושא ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות חבר הכנסת דוד מגן. 

בפני הוועדה הנוכחית העידו 115 עדים - אנשי אקדמיה, פקידי ממשלה, מומחים בתחום המים ואנשי סביבה - ולעיונה הוגשו מאות ניירות עמדה. היא גם קיימה 28 דיונים וחקירות פומביים, ואספה עדויות רבות מגורמים נוספים. בין השאר שמעה הוועדה גם את שר התשתיות, עוזי לנדאו וקודמו בתפקיד, בנימין בן אליעזר, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שר החקלאות שלום שמחון וראשי רשות המים כיום ובעבר. 

מסקנות הביניים: הניהול הלקוי החריף את המשבר

הוועדה הודיעה כי במהלך עבודתה בדקה את סוגיות הליבה הקשורות לניהול משק המים, כמו מדיניות הפקת המים, איכותם, ניהול צריכת המים במשק, קידום מפעלי התפלה ואף ייבוא מים. כבר מראשית עבודתה רמזה הוועדה שכוונתה אינה בהכרח להצביע על אשמים במשבר המים, או באי קידום פתרונות לאיזון מלאי המים בישראל, אלא לגבש מדיניות רחבה ואסטרטגית, שתבטיח ניהול בר-קיימא של משק המים לטווח הארוך, כדי ששוב לא תאלץ להתמודד עם מחסור חמור במים.

במקביל לעבודתה, נוכח משבר המים החריף שפקד את ישראל ושיאו היה בשנה האחרונה, הטילה רשות המים על הציבור בישראל היטל צריכה עודפת - מס בצורת - שנועד לעודד חיסכון במים אך עורר תרעומת רבה בציבור ובקרב חברי הכנסת.

על רקע משבר המים החמור הורתה הוועדה לרשות המים, עוד במהלך עבודתה, לגבש ולהציג בפניה תוכנית חירום לניהול משבר המים בטווח הקצר.

בדצמבר 2009 פרסמה הוועדה המלצות ביניים בנושא חיסכון, תעריפי מים ובסוגיית היטל הבצורת. במסמך הביניים שפרסמה הוועדה היא האשימה את רשות המים בניהול לקוי של משק המים ובזריעת בילבול בקרב הציבור, בעיקר סביב סוגיות היטל הבצורת וחלוקת החסכמים - שהובטחו אך טרם חולקו.

"רשות המים פעלה בחוסר עקביות ובחוסר בהירות וזה גרם לבלבול ציבורי. עד היום הציבור בישראל מבולבל ולמעשה חלק ממנו - וזה נשמע גם מצד חברי כנסת - כלל לא סבור שיש משבר מים", אמר אז יו"ר הוועדה ביין.