שמנה, בלתי הולמת - ועם אטיטיוד של היידי קלום

רשמית, נמאס לי מהגוף שלי. הפעם זה לא בגלל שאני כבר שנים מתה להידחס לג'ינס של דיזל לשווא, ובטח לא בגלל שאתם מתעקשים להזכיר לי כל שבוע איזו דאבה אני – חדי הבחנה מקסימים שכמותכם. פשוט נמאס לי שכל רובד, מינורי ככל שיהיה, בחיי קשור באופן בלתי פתיר לגודל שלי. המשקל שלי הוא תמיד אישיו. במיטה הוא אישיו, במכולת הוא אישיו, בטור הוא אישיו. תדעו לכם שזה מאוד כבד להסתובב ככה כל הזמן, עם כלי קיבול שהוא כל כולו טקסט פוליטי בעל עניין ציבורי. ותחסכו ממני בדיחות שקשורות למילה כבד עכשיו, הכי הרמתי לכם להנחתה.

אז כן, כמו שאתם חוזרים וטוענים, הקיום שלי הוא בהחלט בלתי נסבל, או לפחות

בלתי נתפס. כל כך בלתי נתפס עד שחלקיכם רמזתם בתגובות לטור הקודם שאני בכלל פיקציה, דמות בדיונית פרי מוחם המגחך של עורכיי. אכן, יש מן המופרכות בקיום שלי. הנה בחורה שיש לה את כל הסיבות לשנוא את עצמה: שמנה, אנוכית, עצלה ומייבבת, ועדיין, היא עומדת מול כל עם ישראל וכמו מגה-בהמת-על מעדכנת: כפרה עליי, אני הורסת את הבריאות.

כן, אני יודעת שזה סותר לחלוטין את כל מה שלימדו אתכם לגבי תפיסת עצמי בריאה. אבל תסכימו איתי שיהיה טיפשי מצידי להיות אכולת שנאה עצמית רק כדי שלא יתפוצצו לכם החיבורים במוח בניסיון להבין לוגית מה לעזאזל עומד מולכם.

ביום חמישי האחרון יצאתי לדייט עם בחור אקראי מהז'אנר שאני מכנה אספני שמנות. במשך שעה שלמה של דייט ארור הבחור חפר לי במוח בכל הזדמנות, לא קשורה ככל שתהיה, עד כמה לדעתו רזות זה דוחה ונינט טייב הייתה הכי מהממת לפני הדיאטה. אחרי הדייט החלטתי לשאול את עמק החפר האנושי למה הוא כל כך אובססיבי לגבי שמנות ושומן. הבחור טען שגוף של רזות משעמם אותו. ניסיתי להבין איך קשורה מידת הגוף לרמת העניין שאדם מסוגל לספק, עד שלבסוף הבחור המותש התוודה כי הוא בכלל שונא רזות בגלל שהן חושבות שהן מלכות העולם. אידיוט. ניסיתי לשלוט בעצמי, אבל לא הצלחתי שלא לנבוח עליו תוך הפרחת נתזי רוק מגחכים ישר לתוך המרחב האישי העלוב שלו: "וואלה, נראה לך שבגלל שאני דאבה אני לא חושבת שאני מלכת העולם?!"

טקסט פוליטי בעל עניין ציבורי. יעל רגב (צילום: זיו שדה; סטיילינג ואיפור: גאלה רחמילביץ' ל-GALA'STYLE; שיער: ז'אן יבוק)

זו הבעיה המרכזית עם אספני שמנות, אלו שאתם ודאי חושבים שאני אמורה להיות אסירת תודה על קיומם: אני תמיד מפקפקת בכנות האג'נדה שלהם. אני משערת שהבחור, כולו מטר ובמבה, ודאי חטף כאפה אחת יותר מדי מכוסיות מיינסטרים בעבר, וחשב שללכת על ז'אנר השמנות הדחויות יספק לו קצת נחת. הוא היה סגור על זה שבחיקם של עלובי החיים הוא יימצא נחמה לקיומו התפל, ועל זה ששמנות יהיו אסירות תודה על כל מיליגרם מתשומת ליבו המייבשת. לצערו, הוא לא נפל על עלובת החיים הנכונה. שמנה ובלתי הולמת ככל שאני, למדתי עם השנים לתחזק חתיכת אטיטיוד היידי קלום מהגיהנום. אסירת תודה על תשומת הלב שלך? לא תחת המשמרת שלי, מותק.

אז כן, לצערי, וביכיתי סיטואציה זאת כבר בטור ההיכרות בינינו, אני אמנם מבינה דבר או שניים באופנה, אבל אני עדיין פה בעיקר בשביל לייצג עבורכם, הכי ארז-דה-דרזנר-סטייל, את קהילת האנדרדוגז

 של השמנים. מבחינתכם, האנדרדוגז צריכים לדעת את מקומם ולהישאר בו. כן, אתם ששים להרים עבורנו ערבי התרמה, להזיל דמעה כשאתם רואים ייצוג מרגש שלנו על מסך הקולנוע, לפרגן אותנו כטרנד אזוטריה כל כמה עונות. אבל בשורה התחתונה, הדבר היחיד שמאפשר לכם לפתח גישה אוהדת כלפי האנדרדוגז שלכם היא אשליית הביטחון שאתם יודעים בדיוק היכן נמתח הגבול בינינו לביניכם, ואבוי לאנדרדוג הפוחז שינסה לכרסם את קצותיו של גבול זה. שמנה שמרשה לעצמה להתנהג כמו מלכת העולם? הכי עברה את הגבול. מסוכן. בקטע הישרדותי. נראה לכם סביר שהחלש עשוי לנצח?

אגב, גילוי נאות: ממש לא נולדתי מפוטמת כולי בשביעות רצון מנופחת, כי אם מסלעי ומצורי ניקרתי את הזכות לעמוד מולכם ולומר: באימשלכם, סתמו ת'פה. כל גרם מההדוניזם המצחין שלי הרווחתי בעבודה קשה, בסבל ובייסורים. נשבעת לכם, הכי שילמתי את חובי לחברה בכל הנוגע לשנאה עצמית. הקאתי, הרעבתי, חייתי על ליתיומים, פרוזקים, טופמקסים (כדורי הדיאטה האלו שבריטני מרפי התפגרה מהם, ושאיזה פסיכיאטר-סלבס החליט שנורא רלוונטי לדחוף לי כדי להפוך אותי לכוסית), חתכתי לעצמי את הבטן ואת הירכיים, לעסתי וירקתי אוכל, הרחתי אוכל, הכנתי אוכל לאנשים אחרים והסתכלתי עליהם אוכלים. דה הול שאבאנג. ואתם הרי אוהבים אנשים שעובדים קשה ומרוויחים את האוויר שהם נושמים בדם, יזע ודמעות, לא? אז הנה לכם, ההוכחה שלמרות הכל, גם אני לא מאוכלי החינם השנואים עליכם כל כך. תרתי משמע.

ואקנח בברכת: זה לא נגמר עד שהגברת השמנה עושה שופינג.

נשיקות, וחג חירות שמח!

רוצים עוד? לכל הטורים של יעל

• ומה לובשת יעל בתמונה? שמלה: אוסף פרטי; תכשיטים ופפיון: קלבה: נעליים: מליסה לרשת סטורי