מנסים להרשיע את ליברמן בכל מחיר
סגנונו הבוטה וכשרונו לקרוא לילד בשמו מעוררים מחלוקת. זו לא סיבה לנסות לכופף את עקרונות שלטון החוק במטרה להרשיעו
בקול דממה דקה דווח השבוע כי המשטרה הגיעה כנראה למסקנה כי אין כל ממש בחשדות הפליליים נגד השר ליברמן בפרשת "השיבוש" כביכול שהתפוצצה רק לאחרונה. על פי החשד, שר החוץ קיבל מידע חסוי על חקירתו באוקטובר 2008 מהשגריר דאז בבלארוס, זאב בן-אריה. השגריר הודה בחשדות נגדו, והושעה מעבודתו. אך כשהשגריר מודה שהוא מסר מידע לליברמן, אין בכך מעשה עבירה מצד השר, ואין לטעון נגדו שהוא חשוד בשיבוש הליכי חקירה.
ההודעה עברה בשקט גמור בניגוד לתרועות ולצלצולים שנשמעו רק לפני מספר שבועות: כותרות ראשיות, פרשנויות, זעקות שבר בדבר "שיבוש חקירה" "הפרת אמונים", "שוחד", "שחיתות" "מסתבך והולך". משרד המשפטים מסר: "השגריר בבלארוס העביר חומר חסוי לליברמן וזכה בקידום בתמורה". עתה התברר ששוב מדובר בברווז חסר שחר.
מה קורה אם כן בפרשת ליברמן, שמאפשר אובדן כל פרופורציה וכותרות כה מוגזמות? בג"ץ כבר קבע כי החקירה בעניינו של השר נמשכת קרוב לעשר שנים. גם קודם לכן, לאחר עליית הליכוד לשלטון בשנת 1996, נעשו נסיונות מגושמים ומתוקשרים לסבכו בפלילים, שלא עלו יפה. בג"ץ גם קבע בהליך אחר כי מסמך מוכמן מתוך החקירה בעניינו הודלף לתקשורת וכי יש להוסיף ולחקור בעניין, חקירה שכמובן לא התקיימה.
כיצד ניתן להחזיק אדם בחזקת נחקר וחשוד למשך כל כך הרבה שנים? פרקליט המדינה בחר לצאת בהצהרה פומבית לפני מספר שבועות כי ההכרעה תתקבל תוך שבועות, אולי כדי לסנדל את היועץ המשפטי החדש, שהתנער חיש קל מהצהרה זו והודיע כי תידרש לפחות חצי שנה להכריע בתיק.
מה טעם מצאו אם כן המשטרה והגורמים בפרקליטות, לפוצץ עתה פרשה חדשה של "שיבוש" כביכול, שמתברר כי אין בה כלום? האם אין כאן רצון מצד אותם גורמים להמשיך וללבות את השנאה כלפי ליברמן המצדיק נקיטת אמצעים בלתי חוקיים מעין אלו?
המשטרה מעורבת בפלילים
אין זה סוד שסגנונו הבוטה של ליברמן וכשרונו לקרוא לילד בשמו מעוררים מחלוקת. ישנו גם העניין האתני, המבטא הרוסי הכבד ו"היעדר הדיפלומטיות", רחמנא ליצלן: ציון העובדה הפשוטה שטורקיה אינה יכולה לשמש בשום פנים מתווך בין ישראל לסוריה בהתחשב בהתבטאויות האנטישמיות של העומד בראשה; מתן אזהרה חמורה לבשאר אסד בעקבות איום מצד שר החוץ הסורי להשמיד את ערי ישראל, ובעיקר ציון העובדה המצערת כי אין פרטנר כרגע בצד הפלסטיני וכי לוחות הזמנים ומסגרת הדיון שכופה ממשל אובמה על ישראל אינם סבירים, ועוד ועוד.המוטיבציה של המשטרה וגורמים בפרקליטות בפרשה אומללה זו מעלה סימני שאלה חמורים ביותר. כזכור, ראשיתה בשורה של מעשים פליליים מצד החוקרים ובהאזנות בלתי חוקיות לליברמן, על פי דו"ח היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין ב"פרשת מזרחי".
למרות קביעותיו החמורות בדו"ח ולמרות שקבע כי הקצין משה מזרחי שלח את אנשיו לצלם איש ציבור בתנוחות אינטימיות, והציג את התמונות במשרדו בהגדלה וטרם ידוע עד עצם היום הזה במי מדובר, לא ננקטו למעשה כל צעדים נגד מזרחי והוא סולק מהמשטרה לאחר "נזיפה מנהלית".
יהיו החשדות כלפי ליברמן אשר יהיו. אין מדובר בעבירות סמים, פשע מאורגן או עבירות בטחוניות המצדיקות התמשכות החקירה עד אין קיץ באופן חסר תקדים. כפי הנראה, וממה שניתן ללמוד מהפרסומים ומההדלפות בעניין זה, ליברמן עשה עסקים כשהיה רשאי לעשותם והתמורה בגינם הועברה לחברה בנאמנות עיוורת, לאחר שובו לפוליטיקה. הוא עשה זאת בדומה לשורה ארוכה של אישי ציבור אחרים: נתניהו, ברק, נאמן ועוד, שעשו מעשים דומים ומוכרים לאורך שנים ולא זכו לתשומת לב כלשהי מצד המשטרה או הפרקליטות ובדין כך. אין דבר במעשים אלו המצדיק את מוטיבציית היתר של המשטרה וגורמים בפרקליטות.
את ההסבר לצורך לעגל פינות ולהשיג הרשעה בכל מחיר, תוך ניצול כלי התקשורת למסעות הסתה ושיסוי מתמידים למרבה הצער נגד ה"חשוד המיידי והתמידי" במשך כעשר שנים (!!!), יש לחפש במקום אחר. אין מדובר אפילו בצדקנות המגונה של הטהרנים למיניהם אלא בפוליטיזציה מדאיגה שפשתה בשורות המופקדים על שלטון החוק במדינת ישראל. אלה פועלים להשגת הרשעה בכל מחיר ובכל אמצעי. מדיניות כזו מצד הממונים על שלטון החוק, בין אם מדובר בחוקרים או בין אם מדובר בפרקליטות, מהווה סכנה חמורה לדמוקרטיה הישראלית לא פחות משאר הסכנות עליהן אנו מרבים לשמוע השכם וערב.
יראון פסטינגר, חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין
לפנייה לכתב/ת 
ליברמן. התמשכות מיותרת בחקירה
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
