מובטל מבוגר? היי-טקיסט מפוטר? דברו "עסקית"

המילון העסקי המקוצר - פרק ב': העולם שייך לצעירים. את זאת מגלים יותר ויותר עובדים בעשור הרביעי-חמישי לחייהם, שהם הראשונים להיות מפוטרים, והאחרונים להיות מגוייסים. לבעיה אמיתית וכואבת זו אין פתרון קסם, אך יש חמישה צעדים לשינוי הדורשים פריצה של דפוסי מחשבה, יציאה מאזורי נוחות וניתוץ של מיתוסים לגבי עולם העבודה. השאלה היא האם אתם רוצים להתלונן - או שאתם מוכנים להשתנות?

• עוד בערוץ קריירה
• המילון העסקי המקוצר - ל"אמהות עובדות" 
• 1 מכל 3 מחפשי עבודה טוען לאפליה
  

צעד ראשון:

"דעו את האוייב" - הבינו איך המעסיק רואה אתכם: מעסיקים מעטים, אם בכלל, יודו שאלו הן הסיבות שבגללן הם יעדיפו עובד צעיר על מבוגר - אבל זו המציאות. הכרת המציאות חיונית להתמודדות עמה.

עובד צעיר עדיף על עובד מבוגר כי:

• קל יותר לעצב מישהו צעיר, מלשנות מישהו מבוגר
• לצעירים יש יותר אנרגיות
• לצעירים קל יותר לקבל מרות של סמכות מקצועית
• שווה יותר להשקיע בצעירים, ששנות עבודה רבות עדיין לפניהם
  תלאותיו של מחפש עבודה מבוגר:

  מנהל צעיר לא מעסיק בני 50. חכה שתהיה במקומי

  החיפוש שלא נגמר / מאיר גירון

  כל אחד יהיה בן 50 פעם; בעוד עשור המנהלים שמסרבים להעסיק אותי היום יהיו "מיותרים" וצעירים אחרים יפטרו אותם, ולא יקראו את קורות החיים שלהם כשהם יחפשו עבודה. העולם השלישי נמצא כאן בישראל 2010 בתחום האפלייה בעבודה

  מנהל צעיר לא מעסיק בני 50. חכה שתהיה במקומי
• צעירים הם יותר "רעבים" ולכן חדורי מוטיבציה גבוהה יותר
• צעירים שולטים בטכנולוגיות הכי חדישות
• שאר העובדים הם צעירים, כך שעובד מבוגר יצור צרימות בגיבוש הצוות
•  העובד המבוגר ירצה יותר כסף, עבור אותה תמורה או אף פחות.
  

צעד שני:

בחינה עצמית כנה: עד כמה נכון כל אחד מהסעיפים שנמנו? תאלצו להודות, שלפחות חלק מן הדברים משקף אמת אישית, מקצועית ותעסוקתית. רוצים להכחיש - הכחישו. אבל זה לא יעזור לכם אלא רק ידחה את התיקון. נכון שלראייתכם הגיע הזמן "להוריד הילוך" ולקטוף את הפירות על מאמצי העבר - אבל את המעסיק הבא שלכם לא מעניינים פירות העבר שהנבתם למעסיקים אחרים, ובצדק, אותו מעניין מה תשיגו עבורו כאן ועכשיו. 

אז מה המעסיק צריך אצלכם? סקרנות, יוזמה, לימוד מהיר, אוריינות טכנולוגית, שינוי דפוסי חשיבה ועבודה, ניצוץ בעיניים. היו לכם את התכונות הללו פעם - סגלו אותן שוב, היו נכונים ללמוד ובעלי ראש פתוח - והראו התלהבות.  

צעד שלישי:

אז אומר לכם מי היא. היא כרטיס הכניסה שלכם למשרה הנחשקת וכדאי מאוד שתבינו את זה. תחושות התסכול ואף ההשפלה הן מובנות, אך לא מקדמות. אם אינכם יכולים להתגבר עליהן לבד – היעזרו באיש מקצוע. כי היו בטוחים, הסטודנטית קולטת אותן חזק וברור והיא פועלת בהתאם. 

"זה לא פייר" אתם אומרים לעצמכם. אולי. אבל זה לא משנה אם זה פייר או לא כי אין "פייר" בשפה העסקית - לא למחפשי עבודה. ככל שתמהרו לקלוט זאת, תצליחו בשינוי המצב.

צעד רביעי:

לימוד שפת המעסיק: שימו לב לאופן בו אתם מבטאים את יכולותיכם. כשאתם אומרים "אבל יש לי הרבה ניסיון", המעסיק שומע משהו אחר לגמרי. משהו כזה:

• "אני נטוע בעבר במקום בהווה ובעתיד" 
• "אני רוצה לנוח על זרי הדפנה במקום להתאמץ ולהתחיל מחדש"
• "אל תגיד לי מה לעשות - אני אגיד לך!".
  

צעד חמישי:

היעזרו במרכז טיפוח יזמות (מט"י) באזור מגוריכם וזיכרו שלוש אמיתות:

• האחת, רבים כבר הצליחו בכך לפניכם, כולל כאלה שאינם טובים מכם, אז אין כל סיבה לכך שאתם לא תצליחו.
• השניה, מה האלטרנטיבה? עוד שנה של אבטלה?
• השלישית, "זה לא הגיל, זה התרגיל".
  

מה עניין ועד למשכורות עתק?

ולבסוף, אוכלוסיה נוספת שעשויה להיתרם על-ידי המילון העסקי שלנו, היא אוכלוסיית עובדי ההיי טק שהמיתון האחרון יצר אצלה בלבול תעסוקתי, עד כדי כמיהה פתאומית לעבודה מאורגנת. שעטנז הזוי מזה לא ניתן היה לחזות, אך לפני שנה וחצי.

מבלי להביע דעה בעד או נגד מי מהשׂפות המעורבות, ההסתדרותית והעסקית, ניתן להעביר מסר תעסוקתי מאד פשוט: לא ניתן לדבר בשתי שפות כה סותרות, במקביל, לאורך זמן. צריכים לבחור:

 או חוזה אישי מפנק הכולל הרבה כסף, צ'ופרים, יוקרה תעסוקתית וביקוש גבוה בשוק, יחסית לגיל לוותק ולהשכלה, בתמורה לאובדן החיים האישיים ולסכנת פיטורין תמידית בצידו, או ההיפך - חוזה קיבוצי סטנדרטי. בשוק העסקי, הפּוּר צריך ליפול. (לעומת זאת, בחברת החשמל, במקורות, בנמלים וברשות השידור, בהחלט ניתן גם וגם).

סוף לצ'ופרים

אותה שפה ממש, אם תתורגם לשפה הסתדרותית, תמשוך כעת לכיוון ההפוך. שהרי על-מנת לשמור על אותה עלות-תועלת ממש, יאלצו המעסיקים ההיי טקיים לקזז את הכסף שיצא מכיסם עקב הסכמים קיבוציים, עם אותם צ'ופרים שהיו גורם המשיכה העיקרי לתחום.

מה שמוכיח שוב: עולם העבודה אינו בעדנו ואינו נגדנו. הוא אדיש אלינו. העקרונות המנחים אותו הם:

• יחסי עלות-תועלת
•  תשומה-תשואה
•  רווח-הפסד.
  

זהו. זו כל התורה. מי שלא מבין זאת, דינו להיות מתוסכל וממורמר ובעיקר להישאר מחוץ למשחק.  לעומתו, מי שכן מבין זאת, יכול גם לשחק את המשחק בכל גיל, בכל ענף ובכל מצב משפחתי, וגם לעשות זאת באופן המספק, המאתגר והמעשיר ביותר, מכל הבחינות: רוחנית, רגשית, מקצועית וכלכלית.

בהצלחה.

הכותבת היא יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית, וכן בעלים ומנכ"ל "BossProblem - הפורטל להצלחה בעבודה " ו"אורית-קלייר ארזי יועצים".