אישום: זייף צוואה ונאבק 4 שנים במשפחת המת

עוקץ הצוואה התגלה בזמן הודות לערנות בית המשפט: אדם שניסה להשתלט על דירת קשיש שנפטר גרר את המשפחה האבלה לארבע שנים של דיונים משפטיים בנוגע לשאלת השאלות - מי יירש את דירתו. הוא טען כי שימש מטפל לקשיש במשך שנים ארוכות והציג עצמו כיורשו באמצעות מסמכים מזויפים שגנב מדירת הקשיש בבת-ים, יחד עם אדם שסייע לו.

כשמשפחת הקשיש גילתה כי אנשים שלא הכירו תובעים את הדירה הם מיהרו להגיש התנגדות. וכך, פעם אחר פעם, מדיון לדיון, הציגו הנאשמים צוואה מזוייפת, תצהירים כוזבים ועדויות שקר לבית המשפט. בסופו של דבר, הורה בית המשפט למשטרה לפתוח נגדם בחקירה משטרתית.

משפטו של הנאשם, גל שומכר (36), החל לאחרונה בבית משפט השלום בראשון-לציון. יחד עמו נאשמים גם שני בני אדם שסייעו לו.

השניים, אברהם ואקנין (37) מחולון ויעקב ורסנו (39) מבת ים, מואשמים כי זייפו צוואה של קשיש מבת ים שהלך לעולמו לפני כעשור, באמצעות מסמכים שגנבו מדירתו הריקה.

לפי כתב האישום, שומכר פרץ בתיאום עם חברו, אברהם ואקנין לדירה הריקה של הקשיש, מספר חודשים לאחר פטירתו. הוא החליף את המנעולים, גנב את כל הרכוש שהיה בדירה, וכמובן גם את המסמכים האישיים של הקשיש. באמצעות המסמכים הוא פברק את הצוואה, שבה לכאורה חתם הקשיש כי הוא מוריש את הדירה ואת כל רכושו לשומכר.

כשנזקק לשני עדי ראייה במעמד "החתימה" על הצוואה, גייס שומכר את יעקב ורסנו ומכר נוסף שלו. "הם הצהירו כי המנוח חתם על הצוואה בנוכחותם, בדעה צלולה וברצון טוב", נכתב בכתב האישום. עוד צויין כי מעמד החתימה היה בין כותלי בית המשפט, לבקשת הקשיש.

קיבלו השראה מעוקץ בחולון

כדי לבסס את טענתו בפני בית המשפט, טען שומכר כי שימש כמטפלו של הקשיש במהלך השנים שקדמו למוות. כדי להוכיח זאת, לפי כתב האישום, הוא הגיש תצהיר משכנו של הקשיש, אדם המוכר כלוקה בנפשו, שסיפר כי אכן שומכר סעד את שכנו. וכך, מחודש ספטמבר 2001, הנאשמים פנו לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, והחלו במאבקם לקיום הצוואה. השלושה, כך מסתבר, קיבלו השראה מואקנין, הנאשם השני, המואשם גם כי בשנת 2000 השתלט על דירה של קשיש אחר מחולון שנפטר 16 שנים קודם לכן, ללא אישור ממשפחתו, והצליח לגור שם לא פחות מ-5 שנים - בניגוד לחוק.

מכתב האישום עולה כי במהלך המשפט שומכר לא בחל בעלילות כדי לתבוע את זכותו על הדירה. "בפברואר 2002 העיד שומכר בכזב בבית המשפט, בידיעת הנאשמים האחרים, עדות שקר, בה טען במרמה כי הכיר את המנוח, הוסיף פרטים נוספים על נסיבות ההיכרות עימו ופרטים אישיים על המנוח, אשר את חלקם למד מהמסמכים של המנוח שנמצאו בדירה".

הפרשה הגיעה לסיום רק לאחר שבית המשפט לענייני משפחה הורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד השלושה, שבסיומה הוגש כתב האישום. השלושה הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לקבל דבר במרמה, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שבועת שקר, עדות שקר ושימוש במסמך מזוייף. בנוסף, מואשמים ואקנין ושומכר בהתפרצות ובגניבה מדירת הקשיש.

"הקשיש הוריש את הדירה בנפש חפצה"

"הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי בתכנון, בתחכום המעשים, בסכום הגבוה שהיו מרוויחים הנאשמים לו היו מצליחים במעשה המרמה, וכן בהגשות התצהירים הכוזבים לבית המשפט ועדויות השקר לשם הוצאת המרמה אל הפועל", טענה עו"ד לילך שלום מפרקליטות מחוז תל-אביב.

באת כוחו של שומכר מטעם הסניגוריה הציבורית, עו"ד טלי גוטליב, טענה כי שומכר פעל באופן ראוי וחוקי לחלוטין. "מרשי פעל באורח אנושי ויוצא דופן בטיפול באותו קשיש במשך תקופה ארוכה. הקשיש בחר בנפש חפצה להוריש לו את הדירה.

בני משפחת הקשיש לא הצליחו להעלות בדעתם כי אביהם, בו לא טיפלו אפילו, יוריש בסופו של דבר את הדירה לאחר, ולכן פנו לביהמ"ש בטענות חסרות בסיס, ולכן הוגש כתב האישום".

דב גלעד כהן, עורך דינו של אברהם ואקנין, ציין כי  "קו ההגנה יפורט בהרחבה במקום שנועד לכך". סניגורו של ורסנו מטעם הסניגוריה הציבורית, עו"ד אלי ציטרין, טען כי הכל היה כשר ובוצע במסגרת החוק. "מרשי פעל באופן חוקי ושימש כעד במעמד החתימה על הצוואה".