הכסף מדבר: פעם דיווחנו לאלוהים, היום לבורסה

כולם מדברים על כסף, כולם חושבים על כסף. כולם מדברים וחושבים במילים, אבל לא תמיד עוצרים לחשוב או לתהות מאין באו המילים שבהן הם משתמשים. לשם כך נועד מדור הבלשנות הזה. אתם תמשיכו להשתמש באותן מילים כלכליות ומונחים פיננסיים, אבל תדעו מאין הם באו ולאן הם הולכים.

בשבוע האחרון שטף את העיתונות הכלכלית מבול של דיווחים כספיים, לקראת סיום הרבעון הראשון של השנה. הצירוף "דין וחשבון" מופיע לראשונה במשנה: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". ולמי שבמתח - באת מטיפה סרוחה, אתה הולך למקום רימה ותולעה, ואתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. (אבות ג,א).

הביטוי דין וחשבון קשור כאן לאחרית הימים האישית, בעולם הבא. אחרית הימים - הן האישית והן הכללית - נכנסה למערכת האמונות היהודית רק אחרי הגלות באיראן. לפני כן מי שמת היה רק נאסף אל אבותיו. יום הדין, השכר והעונש הם כנראה השפעה של הדת הזורואסטרית, דתו של הנביא זרתושטרה, ששלטה באיראן לפני האסלאם. בטקסטים זורואסטרים מדובר ממש על חשבון שנערך לנפטר בעולם הבא, שבו שוקלים את מעשיו הטובים כנגד חטאיו. לחשבון זה קוראים חשבון הנפשות, ומכאן, אולי, חשבון נפש בעברית.

דין וחשבון התקצר לראשי התיבות דו"ח. הניקוד התקני הוא דוּחַ, וברבים דוּחוֹת. אבל מכיוון שזוהי מילה חדשה יחסית, הדוברים העבריים קבעו להם תקן משלהם: אנחנו מבטאים את הרבים דוֹחוֹת, כי זה יותר קל לבטא מאשר דוּחוֹת, נסו ותיהנו. לתופעה קוראים הנמכת תנועה, בגלל מיקום הלשון בפה ב-O לעומת U. בטאו את התנועה O ואת התנועה U ושימו לב למיקום הלשון בפה.

צורת היחיד בשפה הבלתי תקנית של היום היא דוֹח - מילה שאינה מצייתת לחוקי הפונולוגיה של השפה העברית (פונולוגיה היא תורת ההגה, כלומר אפיון ההגאים הקיימים בשפה ומה שקורה כשהם מצטרפים זה לזה). זוהי המילה היחידה בעברית, למיטב ידיעתי, שמסתיימת ב-ח' שוואית אחרי תנועה שאינה A.

ההגייה דוֹחְ נפוצה עד כדי כך שאפילו במילון ההווה, שהוא המילון הקובע היום, כתוב דוּחַ (לא: דוֹחְ). כאשר יש צורך לכתוב במילון איך לא, זה סימן שכולם מבטאים כך.

ולשאלת השאלות, שאני בטוחה שמדידה שינה מעיניהם של רבים וטובים: האם לכתוב דו"ח כראשי תיבות (ואז איפה לעזאזל שמים את הגרשיים ברבים?), או שמא דוח-דוחות? ובכן, אמנם המילה נולדה כראשי תיבות, אבל היום כבר יש לה חיים משל עצמה ומעמד עצמאי, וגם במילון היא כתובה ללא גרשיים. את המילה דו"ח ניתן לכתוב עם גרשיים - כראשי תיבות, או  בלי - כמילה עצמאית. ברבים - המילה נכתבת ללא גרשיים כלל.

המילה דו"ח הפכה לפועל שנוטה בבניין פיעל. פיעל הוא הבניין שבו מטה העברית את רוב הפעלים שלא נוצרו משורש שמי רגיל: פעלים גזורי-שם (שגזורים משם עצם) כמו לדווח, לדווש, פעלים שאולים משפות זרות, לרוב גם הם גזורי-שם (לפקסס, לפקס, לטלפן), ושורשים תִּנְיָנִיִים, כלומר כאלה שנגזרו באופן משני, משורש שמי אחר: לשדרג, לאחסן, לשנע. לכן היום במקום "ליתן דין וחשבון", פשוט מדווחים, ובמקום למלך מלכי המלכים - לאלוהי הכסף: בעלי המניות.