בעוטף עזה חוששים: מה נגיד לאורחים בחג?

ביום שאחרי התקרית בגבול שבה נהרגו שני לוחמי צה"ל, ביישובי עוטף עזה חשים רוחות מלחמה מכיוון הרצועה. "טפטוף" הקסאמים ופצצות המרגמה נמשך הבוקר (שבת), עם רקטה שהתפוצצה ליד יישוב במועצה האזורית שער הנגב, ולקראת החג החשש גובר.

תקרית דמים ליד כיסופים - כותרות אחרונות ב-ynet:

• המשפחה תכננה לבוא, גיא נפצע ביום ההולדת
• התחקיר: היה נכון להיכנס לעזה, אך היו טעויות
• חמאס: טמנו מארב לכוח
• רב-סרן אלירז פרץ נפל בעזה, אחיו נהרג בלבנון
• אילן הספיק לעדכן הסטטוס: "שבת אחרונה בעזה"
  

"זו תחושה של ממש לפני מלחמה", אמרה ל-ynet חברת קיבוץ במועצה, אורית ארג'נטרו, "כמו בעופרת יצוקה. כבר שבוע שמטפטפים פה פצמ"רים. לפני המלחמה ישנתי עם בגדים ונעליים ואחרי המלחמה התרגלתי לישון כמו בן אדם. עכשיו אנחנו שוב מוקפצים בשעות שונות. למזלנו יש לנו ממ"ד אבל עדיין, בגיל 52 לקפוץ בבהלה מהמיטה ולדאוג שהילדים כולם הגיעו לממ"ד זה לא קל".

לדבריה, התקרית אתמול מגבירה את המתח. "אני כל הזמן דרוכה, רצה לאינטרנט כדי לראות האם יש חדשות ומתלבטת אפילו אם לסגור את החלון או להשאיר אותו פתוח, כי הוא עלול להינזק מנפילת פצמ"ר".

קצין הביטחון של המועצה האזורית,  יואב פלד, אמר ש"זו המציאות וכמעט למדנו לחיות איתה, אחרי שמונה שנים ואחרי המלחמה". לדבריו "יש החלטה גורפת - לא עוזבים את האזור. אני לא יכול להצביע על כך שמאה אחוז סבורים כמוני, אבל אני יכול לומר בוודאות שמאז עופרת יצוקה יש עוד ועוד מתיישבים חדשים בכל יישובי המועצה. אני מעריך שאין מקום להכניס אנשים חדשים בכל הקיבוצים שלנו".

למה זה מגיע לילדה בת שלוש?

לפני עופרת יצוקה נפל פצמ"ר בבית משפחת ארג'נטרו על חדרה של הבת בת ה-15, שיר. ההורים הבטיחו לה שכאשר יתווסף הממ"ד היא תגור בו. "זה המקלט שלה והביטחון שלה", אומרת האם. אבל עדיין,

 "מה קורה אם אני רוכבת על אופניים או נמצאת עם הנכדות בגן משחקים? זה לא חיים נורמליים".

אתמול בארוחת הערב, אורית שמעה מנכדתה בת ה-3 ששמעה אזעקת צבע אדום. "אולי זה חלום אדום", אמרה לה. "ילדה בת שלוש צריכה לחיות בצל מלמה ולחלום באדום? למה זה מגיע לה? למה זה מגיע לכולנו לחיות בצורה כזאת?"

אורית אומרת שהיא חוששת במיוחד מהחג. היא הזמינה 30 איש מרחבי הארץ למחרת ליל הסדר, וכולם שואלים האם בטוח לבוא. "אני לא יכולה לשכנע אותם ולומר בביטחון שהכל פה בטוח. יש מדי פעם אזעקות. במקום חיים נורמלים ואירוח, אני צריכה לחשוב על הביטחון שלהם".