קרדיט סוויס: בנק ישראל יעלה הריבית ל-1.5%
הבנק השוויצרי צופה כי בנק ישראל יאט את קצב העלאות הריבית, וכי ההתאוששות במשק הישראלי תימשך גם בשנה הקרובה. להערכתו, יחס חוב־תוצר יירד בסוף 2010 ל־75.8% והגירעון יהיה נמוך מ־43 מיליארד שקל, היעד הממשלתי
כלכלני בנק ההשקעות קרדיט סוויס אופטימיים לגבי הפעילות הריאלית במשק הישראלי בשנה הקרובה. בסקירה עדכנית על המשק הישראלי שפרסמו בסוף השבוע העריכו כי בנק ישראל יאט את קצב העלאות הריבית. על פי הערכתם, בסוף השנה הריבית תעמוד על 2.5%, ובסוף 2011 תגיע לשיעור של 3.75%.
למרות ההאטה בקצב העלאות הריבית, כלכלני קרדיט סוויס מעריכים כי הנגיד סטנלי פישר צפוי להעלות מחר את הריבית ב־0.25% לרמה של 1.5%. גם מרבית הפעילים בשוק ההון הישראלי מעריכים כי הבנק המרכזי יעלה את הריבית היום. בין הנתונים התומכים, לדעתם, בהעלאת הריבית, מונים הפעילים בשוק ההון את העדכון כלפי מעלה שביצעה לאחרונה הלמ"ס בנתוני הצמיחה למחצית השנייה של 2009, הגידול המהיר בייצור התעשייתי והעלייה הקלה באינפלציה הצפויה לשנה הקרובה.
הבנק המרכזי ימשיך ברכישת מט"ח מזדמנות
בנושא מדיניות מטבע החוץ מעריך בנק קרדיט סוויס כי בנק ישראל ימשיך במדיניות רכישות המט"ח המזדמנות שהוא מבצע מאז חודש אוגוסט האחרון. לדעת מחברי הסקירה, אין כל סימן המעיד כי מחיר ההתערבות במסחר במט"ח גורם לבנק ישראל לשקול מחדש את מדיניותו. להערכתם, למרות רכישות אלה ימשיך הדולר להיחלש, ובסוף השנה יגיע שערו ל־3.5 שקלים לדולר. גם בשנת 2011 ימשיך המטבע האמריקאי להיחלש, לפי הסקירה, ובסוף השנה הבאה צפוי שערו לרדת ל־3.4 שקלים.
בנושא חוק בנק ישראל החדש מעריך קרדיט סוויס כי הוועדה המוניטרית שתוקם בחודש יוני הקרוב תגביר את השקיפות ואת האמינות של מדיניות הריבית של בנק ישראל. הוועדה, שתמנה שישה חברים, מהם שלושה שאינם מעובדי הבנק, תקבע בעתיד את גובה הריבית במשק - החלטה הנתונה כיום לאחריותו הבלעדית של הנגיד פישר.
בפרק המוקדש למדיניות התקציב מתעלמים מחברי הסקירה לחלוטין מ"ספינת הדגל" במדיניותו של שר האוצר יובל שטייניץ - התקציב הדו־שנתי. לעומת זאת, הם מברכים על הכלל החדש שאימצה לאחרונה הממשלה לחישוב תקרת הוצאותיה השנתית.
להערכתם, הצמיחה בישראל תסתכם השנה ב־3.2%, הערכה הדומה לתחזית המעודכנת של בנק ישראל (3.5%). כתוצאה מהאצת הצמיחה, מעריך קרדיט סוויס, יהיה הגירעון בתקציב נמוך השנה מהיעד הממשלתי של 5.5% מהתוצר (כ־43 מיליארד שקל). הירידה בגירעון תשפיע לחיוב גם על יחס חוב־תוצר, שיירד מרמה של 78.1% מסוף 2009 ל־75.8% בסוף 2010.