כשהשגרה שוחקת: איך מחזירים חשק מיני?

האישה שנכנסה למרפאתי הייתה מרשימה: היא נראתה כבת ‭,40‬נמרצת, גבוהה ונאה, לבושה בבגדים אופנתיים שנבחרו בטעם טוב. נוכחותה מילאה את החדר. היא לחצה את ידי באסרטיביות, הציגה את עצמה והתיישבה מולי.

אחרי משפטי הפתיחה המקובלים היא אמרה שהגיעה אליי כי אין לה חשק מיני. בדרך כלל כשבאים אליי מדברים על חוסר חשק מיני, אבל מאחוריו עומדים לרוב חוסרים אחרים. רציתי להבין מה זה אומר במקרה שלה.

התברר שכבר כמה שנים היא מצויה במלחמת גירושים ארוכה ומייגעת ובמקביל, מנהלת קריירה תובענית ומגדלת את ילדיה. במסגרת פירוק חיי הנישואים היא נאלצה לעזוב את ביתה ואת אזור המגורים הקודם שלה. היא שכרה דירה, מצאה בתי ספר לילדים ועברה לסביבה החדשה בלי מערכת תמיכה ממשית.

היא דיווחה על התהפוכות בחייה בשוויון נפש, כאילו הקריאה רשימת קניות למכולת. ביקשתי שתספר קצת על חייה לפני הגירושים. היא רצתה ילדים ומשפחה, יציבות ושקט. נפשה קצה באהבות דרמטיות, שהתרסקו, כל אחת מסיבותיה, ושברו את ליבה. היא האמינה שאת הידידות האמיצה שחשבה שקיימת בינה לבין הגבר שנישאה לו אפשר יהיה להפוך לחיי משפחה מופלאים. היא ידעה איך היא רוצה לראות את המשפחה שלה, היא ידעה איך היא רוצה לגדל את ילדיה והאמינה שהוא יהיה שותף מתאים.

מחשבותיי נדדו לאוכלוסייה החרדית שאני מטפלת בה. כל יום אני רואה זוגות שנישאו בשידוך, בלי אהבה גדולה, וחייהם טובים ומספקים. באופן תיאורטי אני מאמינה שכמעט כל שני אנשים שרוצים לחיות ביחד ואינם מתעבים זה את זה, יכולים לעשות זאת. תקשורת וכבוד הדדי הן מילות המפתח. התאווה והפרפרים הרי נעלמים אחרי כמה חודשים. ובכל זאת, לא לגמרי הבנתי מה מביא אישה חילונית ומודרנית לבחור בברירת מחדל.

בחירה ומחירה 

התברר שידידות אמיתית לא באמת הייתה שם. זמן מה הכל התנהל על מי מנוחות, אבל בשלב מסוים, אחרי שנולדו הילדים, היא רצתה

יותר. היא רצתה תקשורת, חיבה, אינטימיות, קרבה. היא אפילו העזה לרצות יותר סקס. כאשר יזמה מגע פיזי, הוא דחה אותה. בקיץ כי היה חם, בחורף בגלל הקור. יחסי מין היו מבחינתו חובה שיש להמעיט בה.

גם שיחות על חינוך הילדים לא היו ביניהם. היא החליטה הכל בעצמה. הניסיונות שלה להיוועץ בו נכשלו. הוא לא הביע את דעתו, אבל טרח לבקר אותה כשהחלטותיה לא צלחו. אף ששניהם ניהלו קריירות תובעניות, הוא לא שיתף פעולה כאשר מי מהילדים היה חולה. העבודה שלה הייתה פחות חשובה מעבודתו, הוא הדגיש שוב ושוב. כשהיא ניסתה להסביר לו את מצוקתה, הוא לא הבין על מה היא מדברת. מבחינתו, הנישואים שלהם היו מושלמים.

"את שינית את כללי המשחק‭,"‬ אמרתי. "הוא חי במערכת שעבדה היטב לפי החוזה הלא כתוב שהיה ביניכם, אבל את רצית שינוי בכללים, רצית דברים שלא היו שם קודם. הוא קיבל מערכת משפחתית מסוימת, שהתאימה לו והוא חי איתה טוב. הוא באמת לא הבין על מה את מדברת. החלומות שלך לא היו החלומות שלו. החלומות שלו מומשו במלואם‭."‬

אחרי כמה שנים שבהן חשה אומללה מאוד, היא עזבה אותו. במקביל להתמודדות עם העבודה החדשה, עם הסביבה החדשה, עם קשיי ההסתגלות של הילדים ועם הטירוף של קרבות הגירושים, היא רצתה גם לשקם את נשיותה. היא יצאה לדייטים, רצתה זוגיות ואולי בעיקר סקס, כדי להשלים את החוסרים ו"לתקן" את הדחייה שחוותה במהלך נישואיה. היא פינטזה אפילו על זוגיות חדשה וילד נוסף, שתגדל אותו בשיתוף עם בן זוגה, כמו בחלומות שלה. היא הכירה גברים וקיימה איתם יחסי מין, אבל הרגישה שהיא לא נהנית. פשוט אין לה חשק.

ביקשתי שתספר קצת על הגברים שלא מצליחים לגרום לחשק שלה לפרוץ. היא הייתה רהוטה ולא חסכה מעצמה הומור עצמי. היא סיפרה על גברים עלובי נפש וכיס, שחשקו בה בגלל יופייה ומעמדה. היא אמנם זכתה בנחמה זמנית, אך אחריה חשה ריקנות וחוסר חשק לפגישה נוספת.

הבטתי בה בתשומת לב. מאחורי הדיבור הקולח והבטוח ראיתי את חוסר האונים שלה. היא הייתה עסוקה בעשייה ושכחה להרגיש. ואולי עסקה בעשייה כדי לא להרגיש. היה בה משהו תמים ואמיתי מאוד, אפילו ילדותי. החלטתי לשקף לה את הקושי, וממנו להתחיל לשקם אותה.

"אין ספק שאת אישה חזקה, ואפילו אמיצה‭,"‬ אמרתי לה. "בדרך שבחרת יש הרבה קשיים ומעט מאוד הקלות. את מתמודדת בהרבה חזיתות, ואף אחת מהן אינה פשוטה. את בעומס רב, ואין לך את הפריבילגיה לעצור. את נמצאת בעבדות: עבדות לילדים, עבדות לעבודה, עבדות לשכר הדירה, עבדות לסיום הגירושים. אנחנו צריכות לשחרר אותך. רק אז תוכלי ליצור זוגיות מתוך חופש, עם אהבה וחשק‭."‬

להתיר את הפלונטר  

הצעתי לה להגדיר את הבעיות לפי סדר חשיבות ולנסות לראות אילו בעיות שייפתרו יקלו את מצבה הרגשי. היה ברור שאי אפשר לפתור את כולן, אבל צריך היה לקבוע סדרי עדיפויות.

הילדים היו בראש הסולם, אבל היה צריך לפתור את סוגיית הגירושים המתמשכים כדי

לתת להם שקט רגשי. כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן מאבק הגירושים התמקד בכסף. אבל הכסף, אמרתי לה, הוא אף פעם לא העניין האמיתי, הוא תירוץ למאבקי אגו ושליטה או נקמה. לעיתים המאבק על הכסף הוא דרך לדחות את קיצו של הקשר, כיוון שאחד הצדדים מתקשה להתנתק.

היא החליטה לוותר על סכומי כסף נכבדים כדי להיפטר מהחטוטרת של נישואיה הכושלים. היא קיבלה את הגט, ועומס מסוים ירד ממנה. דווקא עם סיום תהליך הגירושים צצו ועלו בעיות אצל ילדיה. המלצתי לה לפנות לבדה לייעוץ הורי. היה ברור שהיא והגרוש שלה לא ישתפו פעולה אחרי הגירושים, כמו שלא שיתפו פעולה בנישואים. היא הלכה להתייעץ, והחזית ההורית שלה התחזקה.

השלב הבא היה לטפל בחזית העבודה. היא הייתה צריכה להביא את עצמה בעבודה למקום הראוי לה. היא הגיעה למקום חדש, שהיה אילוץ, ולא הרגישה טוב בו. בדקנו מה האפשרויות, וההחלטה הייתה להישאר שם בינתיים בגלל הנוחות.

הצעד הבא שהיא בחרה לטפל בו היה נושא המגורים. כל משימה הייתה קשה, והיא נזקקה

למרב הכוחות והתמיכה כדי ללכת צעד-צעד קדימה. נושא הזוגיות נדחק בינתיים לקרן זווית. היא אמנם עדיין יצאה פה ושם, אבל לא התעסקה בזוגיות.

היא רכשה דירה, שברה ובנתה קירות. מעבר הדירה ומציאת דרכי המימון גזלו ממנה כוחות רבים. היא נכנסה לדירה ולא יכלה לפעול. היא הייתה בדיכאון קשה אחרי לידת הבית. היא סיפרה שהבית מבולגן ואין לה כוחות לטפל בו. שידכתי לה חברה מעצבת, וזו הלכה איתה יד ביד על מנת לרהט ולסדר את הבית. לשמחתי, הן התחברו, ואחרי זמן קצר הדירה הייתה מעוצבת בטוב טעם.

היא התחילה להרגיש "בבית" בדירה החדשה. האווירה הייתה טובה יותר, והיא החליטה שזה הזמן לשדרג את עבודתה. היא התחילה לחפש, ואחרי זמן לא רב מצאה מקום עבודה חדש, שבו ביטאה את יכולותיה המקצועיות והייתה מאושרת.

רק אז, אחרי שניקתה את חייה מרעשי הרקע המכבידים, היא הייתה פנויה לקשר

אמיתי. היא חיפשה ונפגשה. לעיתים נהנתה ולעיתים התאכזבה. אבל בעיקר היא הרגישה שהיא סוף-סוף חופשייה למצוא קשר ממקום של בחירה ועוצמה. היא חיפשה קשר שיענה על הדרישות החדשות שלה. החשק חזר לה, ואנו נפרדנו. מפעם לפעם היא מתקשרת לספר לי את החדשות. היא עדיין מחפשת את האהבה האמיתית שהיא כל כך רוצה בה וראויה לה. אני מאמינה שהיא תמצא.

עומס רגשי או יומיומי מפחית את יכולתנו לעסוק באיכות החיים שלנו. כאשר אנו עסוקים בהישרדות, קשה לעסוק ביחסי מין ולפתח רגשות ואינטימיות. אצל גברים מצבי לחץ משפיעים על החשק ועל הזקפה. אצל נשים הם מפחיתים את החשק ואת היכולת להגיע לאורגזמה. כשאין אורגזמה בחיים, היא נעלמת גם במיטה.

הכותבת היא מומחית לרפואת נשים ומיילדות, סקסולוגית ופסיכותרפיסטית, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בי"ח בילינסון