כביש 6 - לא סלחן, לא בטוח

כביש מסוכן. את תאונת הדרכים הקטלנית שאירעה בכביש 6 ביום חמישי האחרון, ובה נהרגה הדר יעקבי בת ה-13, אפשר היה כנראה למנוע. לדעת מומחים, גדר בטיחות בצדו השמאלי של כביש האגרה היחיד בישראל - הנחשב לאחר הבטוחים בארץ - יכולה הייתה למנוע את סטיית המכונית של משפחת יעקבי לתעלה, ולכן גם את התהפכותה הקטלנית בעת ניסיון החזרה לנתיב הנסיעה. למעשה, היעדר גדר בטיחות בקטע כביש זה, כמו גם בקטעי כביש נוספים, מעלה לא מעט שאלות: מבדיקת ynet עולה כי התהפכות היא הנפוצה מבין התאונות הקטלניות בכביש 6 בשנים 2004 עד 2009.

בחברת חוצה ישראל, הרשות הממונה על הזכיינית המפעילה את הכביש, אומרים היום (א') ל-ynet כי אין צורך להציב גדר בכל מקום בכביש. "הפרמטרים ההנדסיים אינם מחייבים מעקה בטיחות. מעקות מוצבים במקומות מועדים לתאונות, ולפי כללים ברורים". יש לציין כי באותו קטע כביש בדיוק, במסלול לכיוון צפון, הוחלט כי גדר בטיחות דווקא נחוצה וחשובה.

התאונה בכביש 6 (צילום: יחיאל שמעוני, hnn.co.il) 

גם בזכיינית, חברת דרך ארץ, הסבירו ל-ynet כי אין כל הכרח להציב גדר בטיחות לכל אורך הכביש. "הצורך בהתקנת מעקות בטיחות לאורך כביש 6, נקבע בהתאם להנחיות משרד התחבורה. במקטע המדובר, במסלול לדרום, לאור תנאי הדרך והמפרדה, לא נמצאה הצדקה להתקנת מעקה בטיחות".

התעלה העמוקה בין המסלולים

על-פי הערכות אנשי חילוץ והצלה שהגיעו למקום התאונה, המכונית בה נסעה משפחת יעקבי סטתה מנתיב הנסיעה לכיוון התעלה העמוקה שמפרידה בין שני מסלולי הנסיעה בכביש 6. אותם גורמים מעריכים כי לאחר הסטיה ניסה הנהג לחזור לכביש, וכתוצאה מכך התהפכה המכונית. להערכות אלה אפשר למצוא חיזוק בדברים שאמר לאחר התאונה ראש לשכת התנועה במרחב השפלה, רפ"ק שי מזרחי: "הנהג סטה שמאלה לכיוון התעלה שבין המסלולים, וכשניסה לחזור לכביש הוא התהפך‭."‬

יש לציין כי לפני חודשים ספורים בלבד אירעה בכביש תאונה בעלת מאפיינים דומים: רכב שנסע לכיוון דרום סטה מנתיב הנסיעה סמוך למחלף עירון. בקטע הכביש שבו אירעה התאונה אין מעקה בטיחות בצד שמאל, והרכב התהפך לתעלה העמוקה המפרידה בין המסלולים. גם קטע הכביש ליד מחלף נחשונים כבר גבה קורבנות בעבר: ביוני 2008 התהפך רכב מסחרי במקום, ונהגו נהרג.

תאונות עצמיות בשיעור גבוה מהממוצע

בדיקת ynet מעלה כי תאונות התהפכות שכיחות למדי בכביש 6: ב-10 מ-37 (למעלה מ-25%) תאונות קטלניות שאירעו בכביש בין השנים 2004 ו-2009, התהפכה המכונית המעורבת. מהבדיקה גם עולה כי אחוז התאונות העצמיות בכביש - תאונות בהן מעורבת מכונית אחת בלבד - כפול מהממוצע בכבישים בינעירוניים.

גם ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מכירים את המספרים. נתונים המצויים בידי הרשות, מראים כי כ-25% מהתאונות הקטלניות בכבישים בינעירוניים בשנים 2005 עד 2008 היו "תאונות עצמיות". בדיקת ynet מעלה כי  שכיחות תאונות כאלה בכביש 6 גבוהה פי שניים מהממוצע. בלא פחות מ-54% מהן, מעורבת מכונית אחת בלבד.

כך מסווגות התאונות העצמיות הקטלניות בכביש 6 בין השנים 2004 ו-2009, בדו"חות הרשות הלאומית לבטיחות:

• 10 תאונות: "התהפכות".
  

• 8 תאונות: "פגיעה בעצם דומם".
• תאונה אחת: "ירידה מהכביש".
• תאונה אחת: "החלקה".
  

"לפני עיוור לא תיתן מכשול"

בגופים העוסקים בבטיחות, נוטים לראות בנתונים אלה הוכחה לאשמת הנהג. כך למשל, בישיבה של ועדת הכלכלה בשנה שעברה, הסביר ראש אגף התנועה, ניצב אבי בן-חמו, לחברי הכנסת כי "זאת דוגמה של כביש שהתשתיות בו טובות מאוד ואין בו ניגודים כתוצאה מחציית צמתים, וראה איזה פלא - כמעט ‎33 הרוגים מאז פתיחתו... רוב הסיבות לתאונות היו מהירות ופיצוצי צמיגים כתוצאה ממהירות. כשאתה לוקח צמיג שהוא לא הכי טוב ואתה עושה שגיאה ונוסע על ‎160 קמ"ש, אז התוצאה קטלנית".

אלא שגם במקרים שבהם הגורם הישיר לתאונה הוא הנהג, אין בכך כדי להפחית מאחריותה של המדינה לדאוג לתשתית סלחנית, שתקטין ותצמצם ככל האפשר את תוצאות הטעויות שמבצעים הנהגים. כך התייחסה ועדת שיינין, שקבעה את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות, לנושא הקשר בין הגורם האנושי ורמת הבטיחות של התשתיות: "הנחת היסוד היא שמאחר שהגורם האנושי מעורב ברוב התאונות, יש ליצור מראש תשתיות המותאמות למגבלות המשתמשים בדרך".

יתרה מכך, חברי הוועדה אף קבעו במפורש כי מדינת ישראל מחויבת לשפר את תשתית הכבישים שלה בהיבט הבטיחותי: "הוויכוח על הגורמים המרכזיים לתאונות וחלוקת האחריות בין הגורם האנושי לתשתיות אינו רלוונטי לנושא הבטיחות. תשתית דרכים מודרנית ובטיחותית היא תנאי הכרחי לבטיחות בדרכים, גם אם תיאורטית ניתן לנהוג בהתאם לתנאי הדרך - שהרי 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'".