מסתערים - ונופלים: האם צה"ל עדיין צבא העם?
במקביל לירידה בהיענות חילונים מהמעמד הבינוני להתגייס לצבא, חלה עלייה בהיענות הדתיים והעולים. פרופסור יגיל לוי מסביר כי המגמה הובילה לכך שכרבע מהחללים בשנים האחרונות הם דתיים ועולים. האלוף במיל' אלעזר שטרן סבור שנושא ההקרבה "אף פעם לא היה שוויוני, והיום אלו המגזרים הללו"
התקרית הקשה שבה נהרגו ביום שישי רס"ן אלירז פרץ, סמג"ד 12 בגולני וסמ"ר אילן סביאטקובסקי, העלה שאלות בנוגע לחלוקת הנטל בשרות הקרבי בצבא. השניים משתייכים לשתי קבוצות שהפכו למובילות בצה"ל, במיוחד ביחידות הקרביות - האחד, תושב מאחז גבעת היובל, הסמוך להתנחלות עלי שבשומרון, והשני יוצא חבר עמים - שהיה בעיצומו של הליך גיור כאשר נפל.
האם הנתונים המשתקפים מהתקרית האחרונה מקריים? קרוב לוודאי שלא. בני הציונות הדתית ובני העולים מרכיבים למעלה מ-50 אחוזים מלוחמי יחידות השדה בצה"ל, במקומם של החילונים, בני המעמד הבינוני, שהיוו בעבר את חוד החנית.
פרופסור יגיל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה, מחבר הספר "מצבא העם לצבא הפריפריות", הסביר בשיחה עם ynet כי עם השנים הצבא הולך ונשען על קבוצות דתיות ופריפריאליות.
"התופעה הזו, עליה הצבעתי לפני כמה שנים, מביאה לשינוי הדרגתי בהרכב יחידות השדה של הצבא. היחידות הלוחמות, ובמרכזן יחידות השדה, מכילות עם השנים פחות ופחות מבני המעמד הבינוני החילוני מהערים, ומנגד ישנה כניסה לשורות של הפריפריה התרבותית הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, הכוללות את חובשי הכיפות, בני הנוער מברית המועצות ואתיופיה וכן עיירות פיתוח, דרוזים, בדואים ואחרים".
לוי מצא במחקריו כי חובשי הכיפות הסרוגות שהיוו בשנות ה-80 רק אחוזים בודדים מן הכוח הלוחם מהווים כיום 25-30 אחוזים ממנו, ואילו יוצאי ברה"מ ואתיופיה מהווים כיום 20-25 אחוזים מיחידות השדה הלוחמות. יחד, מסביר לוי, שני המגזרים מהווים מעל 50 אחוז מלוחמי יחידות השדה, כאשר ההעדפה בקרבם הינה לגולני וגבעתי, שם האחוזים גבוהים אף יותר. זאת, לעומת אחוזים בודדים מקרב בני המעמד הבינוני בערים, המשרתים ביחידות השדה הלוחמות.
"כרבע מהנופלים עולים ומתנחלים"
פרופסור לוי מסביר כי קיים יחס ישר בין מגמת הגיוס ליחידות השדה למספרי הנופלים. עד שנות ה-80, במלחמת לבנון הראשונה, אחוז הנופלים מקרב האוכלוסייה החילונית, היה 70 אחוזים, לעומת 50 אחוזים בלבד במלחמות שנות ה-2000. "ההרכב החברתי של הנופלים הוא ברור, פועל יוצא חד משמעית, כך גם ביום שישי האחרון".
משנות ה-2000 המגמה השתנתה: כרבע מהחללים הם דתיים-לאומיים ויוצאי
ברית המועצות. פרופסור לוי ציין כי 13 אחוז מהחללים הם חובשי כיפות סרוגות, תשעה אחוזים מהחללים הם מתנחלים, שמהווים רק 3 אחוז מהאוכלוסיה. החללים מקרב יוצאי ברית המועצות מהווים 12 אחוז.
אין מדובר במגמה הנובעת מהליך דמוגרפי, מסביר לוי. "שיעור הדתיים הלאומיים באוכלוסיה לא גדל, ואולי אף להפך, ובקרב אוכלוסיית העולים זהו איננו המניע". לדבריו, מדובר בתופעה חברתית רחבה של פחות הקרבה בקרב המעמד הבינוני החילוני. "הלך הרוח של מי שהוגדר עמוד השדרה של הצבא, הינו של פחות היענות להקרבה בזירה הצבאית, ומנגד ישנה היענות מוגברת בקרב המגזרים הדתי והפריפריאלי, ובכללו העולים".
"כרטיס כניסה לחברה הישראלית"
שורה של גורמים, ובהם הרצון להשתלב כמה שיותר מהר בשוק העבודה ולרכוש השכלה, הביאו לטענת פרופ' לוי להשקפת החילונים על המסלול הצבאי. לצד זאת, מצביע פרופ' לוי על הירידה בתחושת האיום "בקרב הקבוצות המבוססות ששייכות למרכז-שמאל המפה הפוליטית. "הן נותנות פרשנות יותר ביקורתית לאיום הביטחוני, ובעיקר קיימת התחושה שהשירות הצבאי אינו עוד גורם שמעניק לי תגמול לאחר הצבא".
בקרב האוכלוסיות העולות התמונה הפוכה. "הקבוצות הפריפריאליות, בעיקר עולים או מהגרים,
נקודה מרכזית נוספת עליה מצביע פרופסור לוי הינה מגמת הכניסה ההדרגתית של חובשי הכיפות לשדרת הפיקוד בצבא. "בעבר הם מיהרו להשתחרר ולהקים משפחה, אך כיום, בדומה למקרה של אלירז פרץ, זהו גם מסלול קריירה של צעירים ישראלים". לעומת זה, "המגמה בקרב האוכלוסייה החילונית ממעמד הביניים היא ללכת ליחידות דוגמת יחידות המודיעין והנ"מ".
האלוף במיל' אלעזר שטרן, שחרת על דגלו את הלחימה בהשתמטות מצה"ל, מסביר כי הביטוי "צבא העם" עדיין הולם את צה"ל.
"תמיד היו כאלה שנשאו יותר את האלונקה ואת נטל הביטחון על כתפיהם, הנושא אף פעם לא היה שוויוני, והיום אלו המגזרים הללו.
"מה שמביא לתופעה הזו זה מצד אחד חינוך וציונות, אולי בקרב העולים זה נובע אף יותר מן המניע הציוני, והסיבה השנייה הינה ששני המגזרים הללו רואים בשירות הצבאי ביטוי של הישראליות האמיתית". שטרן מציע לתגמל את אלה שתורמים. "זו תופעה יפה של מגזר העולים והמגזר הדתי-לאומי, צריך לתת לכך הרבה קרדיט, ולתת לאלה שהולכים ליחידות האלה יותר מאשר לאחרים, גם מבחינה ערכית וגם חומרית".
לפנייה לכתב/ת 
