הרכבת עזבה את התחנה, המיצגים בעקבותיה
רגע לפני אכלוס מתחם התחנה "מנשייה", ינצלו רקפת וינר-עומר, עדי שמעוני, אורלי סבר ובלהה אהרוני את החללים הריקים בתערוכה "תחנות ביניים - 4 מיצבים"
הרכבת אולי כבר לא תגיע למתחם התחנה בשכונת "מנשייה" בתל אביב, אולם האתר המתחדש מוכן ומזומן לארח אירועים תרבותיים ותערוכות. כך יקרה ביום חמישי הקרוב, עת תגיע למתחם התערוכה "תחנות ביניים - 4 מיצבים". האמניות רקפת וינר-עומר, בלהה אהרוני ואורלי סבר והאמן עדי שמעוני ינצלו את המרחבים במתחם, רגע לפני איכלוסם, לצורך הצגת מיצגי וידאו ומיצבים לקהל הרחב.
ירדה מהפסים? מתוך עבודת הווידאו של וינר-עומר
וינר-עומר בחרה לביים סצינה קולנועית והיא מופיעה שכובה על המסילה הישנה כששקית ניילון על ראשה. היא מעשנת ומהרהרת במעין ניסיון התאבדות נואש ופתטי, כמחכה לרכבת שכבר לא תגיע. כמו כן תציג וינר-עומר מיצב פיסולי מיוחד למקום, בו תחשוף את צוואתה בפני קהל המבקרים ותאפשר לבאים "לשריין מראש" חלקים מצוואה זו.
שמעוני מציג מבט מושהה על הרגע שלפני תחילת קרב, בו ניצבים שני גברים אחד מול השני בריכוז מתוח. את ההמתנה מלווים דממת ההתרגשות וציפיית הקהל.
רגע לפני הקרב. מתוך עבודה הווידאו של שמעוני
אורלי סבר מציבה בחלל שלושה צריפי עץ ירוקים, המהווים שכונת מגורים ריקה מאדם ובלתי אפשרית לאכלוס, הנדמית גם כמקבץ חיות מרובות רגליים, המזמינות את הצופה להתקרב אליהן, אך אינן מתמסרות להצצותיו.
שכונת מגורים? מיצירתה של סבר
המיצב "שפל" של בלהה אהרוני מתאר הוויה קיומית של אובדן דרך, מחסור וגעגוע. חמישה פסלי דמויות אפרוריות מפוזרים על הקרקע החולית, ומגדלור שבור פולט מבטנו אורות מהבהבים של אזהרה ומצוקה, כממתינים לגאות.
זהו רגע אמנותי המשתלב במרחב היסטורי-נוסטלגי, הלוכד את מהות זמן ההמתנה, זמן הביניים, לקראת סיום עבודות השחזור והבנייה ב"מתחם התחנה", ולפני טעינתו בתכנים תרבותיים עכשוויים.
לפנייה לכתב/ת 
