אסטרולוגיה מצרית

עמון – רע (Amon-Ra) - רַע היה אחד האלים הנכבדים והנערצים ביותר במצרים העתיקה והוא נחשב לאל השמש במיתולוגיה המצרית. בשלב מסוים אוחדה דמותו עם זו של האל עמון, אלה של העיר תבאי, איחוד שיצר את האל הכל יכול, "עמוּן-רַע". רע הוא מודל של כוח ושל פאר, הוא האל הראשון שניתק את עצמו מהכאוס הבראשיתי ונתן את נשימת החיים הראשונה. בלעדיו למעשה לא היו חיים, הוא יצר את החומר ממנו עשויים החיים ואת בני האדם. אורו של רע מאיר את פניהם של האנשים ומחמם את ליבם. זו האנרגיה הגברית, אשר מביאה לחיי הוולד בתוך רחם. דמות נוספת שסימלה את האל היא עוף החול ("פניקס"), וזאת משום שבדומה לפניקס, היה האל עולה בלהבות מדי ערב בשקיעה וקם לתחייה מחדש עם שחר.

אלה שנולדו תחת השפעתו של עמון – רע הם נדיבים ויכולים למצוא בדרכם קדימה הזדמנויות נפלאות. יש להם יכולת להוביל, הם יכולים להרגיע את הסובבים ולעורר אותם בדרך בה אלו יפיקו מעצמם את המרב. הסימן הזה הוא גם נכס וגם אתגר, כיוון שנתיב החיים אינו ממוצע או פשטני. הנשמה היא בעלת עומק וכאשר הרגשות שהם חווים אינם ברמה רוחנית גבוהה, הם עלולים להתאכזב מעצמכם.

אנוביס (Anubis) - אנוביס הוא אל המתקשר למוות, הוא מופיע כאל עם ראש תן, שהיה מסייע בפולחנים שבהם קיבלו את המתים בעולם השאול ובמספר גרסאות הוא מופיע אף כאל המוות עצמו. במסווה של תן נודד, הוא בוחן את כל הקברים ומסייע לנשמות לעשות את דרכן בחשיכה אל העולם הבא. על פי גרסה אחרת הוא היה במקור רק מגן המתים, ולאחר זמן מה הועלה בדרגה והפך לממונה על החניטה ועל שקילת נשמות המתים שאת תוצאותיה היה מביא לאוזיריס, אל המוות.

בכל מקרה, אנוביס היה בוחר את הנשמות ובקפידה ובכישרון רב היה משמר את גופם.

אלה שנולדו תחת השפעתו של אנוביס הם חכמים, נדיבים ומלאי חמלה, יש להם צורך להיות בשליטה. יש להם הבנה בנוגע לחלק האפל של החיים ומכיוון שיש בהם אמביוולנטיות, הם לעיתים נוטים לראות שחורות. הם עלולים לשים לעצמם עכבות ומעצורים, שלעיתים בולמות את היוזמות שלהם. הם מקרינים עומק, מודעים לכוחות המנוגדים שבתוכם, מבינים את נפש האדם ויכולים למצוא את הפתרונות הטובים ביותר לכל בעיה.

בסטט (Bastet) - בסטט היא אלה עם גוף של האישה ופני חתול, אשר נעה בטווח שבין הנטייה לטוב לבין הנטייה לרע. היו לה שני צדדים באישיות, צד אגרסיבי וצד צייתני. הצד הצייתני והעדין של אישיותה בא לביטוי סביב חובותיה כמגנה על הבית ועל נשים בהיריון, בעוד אופייה האגרסיבי והאכזר נחשף בקרבות בהם שחטה את קורבנותיה. החשיבות שהעניקו המצרים הקדמונים לחתול מחוברת ישירות למבט הספקטראלי שלו, שמגלם את מאגר הידע המסתורי. בסטט היא המשיכה המתעוררת מהמקום ה"אסור", דמותה נותנת תחושה של תפיסה על-טבעית וידע המסתורי אשר מהווה פתח לתחושות עמוקות.

גֵבּ (Geb) - תיאור הבריאה המפורט ביותר שנשאר ממצרים העתיקה עוסק ב"תשעת האלים של און", כאשר האל הראשון היה רע, שהביא לחלוקה הראשונה בין זכר לנקבה כאשר פלט זרע, שממנו נולד הזוג האלוהי הראשון שו (אל האוויר) ותפנת (אלת הלחות). מאיחודם של שו ותפנת נולדו גב (אל האדמה, ארץ) ונות (אלת השמים). שני אלו היו צמודים אחד לשני בחיבוק חזק כל כך עד שלא היה מקום לשום דבר ביניהם. נות הרתה לגב אולם ילדיה לא יכלו להיוולד וכאן התערב אביהם, שו והפריד ביניהם. נות יכלה להרות לגב וילדיה היו שני זוגות אוסיריס ואיסיס, סת ונפתיס.

גב מכונה גם כ"מכיל המתים" או "כולא המתים", במחיצתו שהו כל אלו שאינם ראויים להגיע לגן העדן, אך במהלך השנים הפך ההירוגליף המציין את שמו של האל למונח המציין אדמה הניתנת לעיבוד, ובהמשך למונח המציין "צמחייה". גב אוחז בזיכרון, כך שהוא גם הקשר לבין התקופה העתיקה לתקופה הנוכחית, הוא זה שמתבונן בחיוך על הקיום ורואה בו גם תעלומה ומשחק. הוא היה שותף בטקסי שבועה וכל התחיבות אשר חייבה את הדובר לשנות את מהלך חייו נקברה בטקס בכספת של גב, לפני שהכריזו עליה באופן רשמי.

הורוס מסמל את הממלכות המאוחדות והשבת הסדר האלוהי הנכון. הוא האל אשר נתן את המלכות לפרעונים. הוא נחשב כבעל ראיה חזה, עיני בז, הוא מסמל את הראייה האינסופית וסמל "העין של הורוס" מופיע כסמל לראיה שהיא מעבר למימד הפיזי, מעבר לנראה.

אלה שנולדו תחת השפעתו של הורוס יוצרים את דרכם ונעים אחר רצונם. בזכות האינטליגנציה שלהם וכושר הלמידה, הם מסוגלים לחשוף ולהבין דברים במהירות. הם חייבים לשלוט מוקדם ככל האפשר באופיים המרדני, לפני שהלהיטות שלהם תגרום להם לוותר או לשנות את מטרותיהם. היכולת הנפשית העמוקה שלהם מאוזנת בין הצד הזכרי לנקבי, הם מוכנים לקחת סיכונים, מתמודדים באומץ מול כל מצב. אופטימיים, חברותיים ותחרותיים.

איזיס (Isis) - הוא שמה היווני של האלה המצרית אסת: אלת האמהות, הפריון והטבע, שנחשבה לבעלת כוחות ריפוי מופלאים. במיתולוגיה המצרית, איזיס הייתה אחותו ואשתו של אוזיריס, אחותו של סת ואמו של הורוס. על פי הסיפור, סת הרג את אוזיריס וביתר את גופו ואיזיס אספה את חלקי גופתו, איחדה אותם וחנטה את הגופה, ובכך יצרה את המומיה הראשונה. היא קברה אותה בסתר והגנה עליה בעזרת לחשים רבי עוצמה. כאשר פרשה את כנפי הציפור שלה מעל גופתו של אוזיריס, הוא קם לתחייה. איזיס מביאה את בשורת החיים, היא מוצאת את הכוח לקחת תחת כנפיה ולהגן על כל אלה שעלולים להיפגע. היא מקור בלתי נדלה של אהבה, תחייה ורחמים ומתוארת לעתים קרובות כבעלת יכולת הגנה כפולה וכזו שמגוננת על הילדים.

אלה שנולדו תחת השפעתה של איזיס הם בדרך כלל נעימים, קשובים לאנשים ומסבירי פנים, יש להם יכולת הזדהות והם מסוגלים ליצור יחסים טובים עם אחרים. עליהם להתקדם לכיוונים בהם יוכלו לממש את האידיאלים שלהם ולא לאפשר לאכזבות או למצבים של חוסר הצלחה לגרום לכך שהסטנדרטים שלהם ישתנו. הם פעילים, בטוחים בעצמם, יש להם יכולת להציג בעיה או עניין מזוויות שונות, אינטואיציה חזקה וחוש ההומור שהופך אותם לפופולארים.

מלבד פולחן אלים יחידים, היה במצרים גם פולחן של קבוצות אלים, שילוש קדוש. מוט היתה חלק משילוש שכזה, שהורכב משלושת האלים החשובים ביותר של תבאי, האב עמון (Amon)שמשמעות שמו במצרית עתיקה היא 'הנסתר', - אל השמש, אם השמש מוט (Mut) אשר משמעות שמה במצרית עתיקה הוא 'אם' והבן חונסו (Khonsu) – אל הירח. חלק מהסמליות שמתלווית אליה הם מי הנילוס והחול הלוהט של המדבר, חיים ומוות שהולכים יד ביד.

אוזיריס (Osiris) - אוזיריס היה בנו של גב (אל האדמה) ונוט (אלת השמים), אחיו היה סת, ושתי אחיותיו היו - איזיס ונפתיס. ע"פ המיתולוגיה המצרית אוזיריס התחתן עם אחותו איזיס, ויחד הם הביאו אל העולם את התרבות. בנוסף, אוזיריס לימד את בני האדם חקלאות ואת סדרי היקום. אוזיריס שלט על מצרים המיושבת, עד שסת רצח אותו. על פי הסיפור המיתולוגי, סת אחיו ניסה להרוג אותו בכמה הזדמנויות. באחת הפעמים ביתר סת את גופו של אוזיריס ופיזר את החתיכות בנילוס. איזיס אספה את על החתיכות ובעזרת כשפים החזירה אותו לחיי נצח. אולם, כאשר הושלמה מלאכת האיחוי התברר כי האל חסר את איבר מינו, כיוון שזה נבלע על ידי דג (מסיבה זו נחשבו הדגים ליצורים טמאים בעיני המצרים). לאחר שחזר לחיים, קיבל אוזיריס את השלטון על ארץ השאול, בזכות תחייתו הוא נחשב גם לאל הבריאות וסמל להמשכיות.

משמעות השם סח'מת היא אדיר, בעל כח. סח'מת תוארה כאלה מלאה בזעם ולכן הייתה אלת המלחמה, להבות האש שלה היו מאכלות את אויביו של רע, אך למרות כוחותיה ההרסניים היא נקשרת גם לכוחות ריפוי וכוהניה סייעו לרפא חולים.

לא ניתן לזהות חמלה או ספק באופייה של סח'מת, היא נהגה ופעלה מתוך תחושת צדק מחושבת. אופיה של סח'מט מתפרש בקיצוניות מהטהור ועד הטמא, מסדר אל חוסר סדר, מצדק אל חוסר צדק.

אלו שנולדו תחת השפעתה של סח'מט הם סמכותיים, בעלי חשיבה מבריקה, דמיון עשיר, שנונים, רהוטים מאוד ובעלי כושר ביטוי טוב. מכבדים את המסורת ונוטים לפנק את עצמם לעיתים רחוקות. מתוך מוסריות גבוהה, הם יכולים להיות ביקורתיים מאוד ולהדחיק את הרצונות הכמוסים שלהם. יש בהם יופי פנימי, ביטחון עצמי, מודעות, כח רצון ואנרגיה שעוזרים להם להתמודד עם אתגרים.

סת (Seth) - בתור אל המדבר היה סת קשור לסופות חול ושיירות גמלים. מכיוון שהסביבה המדברית אינה מאפשרת תנאים קלים, החשיבו את סת כבעל עוצמה רבה מאוד. לסת תפקיד חשוב בסיפור הדרמטי על השליטה במצרים שכלל ניסיון לרצוח את אחיו אוזיריס בכמה הזדמנויות. באחת הפעמים ביתר סת את גופו של אוזיריס ופיזר את חלקי גופו בנילוס. איזיס אספה את על החתיכות ובעזרת כשפים החזירה אותו לחיי נצח. לסת היו כוחות רבי עוצמה, כאלו הנדרשים בכדי לגרום לשינוי גדול, אך בסופו של דבר הוא נוצח על ידי איזיס ובנה, הורוס.

אלו אשר נולדו תחת השפעתו של סת מחפשים שינוי ונמצאים בחיפוש מתמיד אחר שלמות. הם חייבים לחוות הרפתקאות רבות לפני שימצאו את עצמם ולפני שיגלו את האפשרות שניצבות בפניהם ויבינו לאן עליהם לתעל את הכוחות הפנימיים החזקים שלהם. הם מוכנים ללמוד מטעויות ואתגרים מניעים אותם. מהותו של סת היא מטמורפוזה, הוא כל הזמן מרחיב ומאמץ את הידע ואת ההבנה החדשה של אישיותו, הוא זה אשר מוביל אל ממדים שטרם נחקרו.

תות (תח'ות) (Thoth) - לאל תות (תח'ות) היה משקל רב בסיפור לידתם של אוזיריס, אחיו ואחיותיו. על פי הסיפור רע התנגד לנישואיהם של גב ונוט ולכן קילל אותם שנוט לא תצליח להיכנס להריון בשום יום בשנה. נוט פנתה את תות, אל החכמה וביקשה את עזרתו. באותה התקופה לוח השנה המצרי כלל רק 360 ימים. תות הזמין את רע למשחק הדומה לשח-מט וסוכם שהמנצח מקבל מה שהוא רוצה. תות ניצח ובתמורה ביקש מרע שיוסיף עוד חמישה ימים ללוח השנה. מכיוון שאלו לא נכללו בקללה של רע, יכלה נוט להרות וללדת.

תח'ות הוא אל החוכמה, הכתיבה, המדע, השירה והקסם במיתולגיה המצרית. הוא מתואר לעתים כגבר בעל ראש של ציפור איביס (ציפור המגלן), ולעתים בעל ראש של בבון. תח'ות הוא אחד משני האלים (השני היא האלה מע'ת) שעומדים משני צידי הסירה של רע, כאשר היא עוברת בעולם השאול במהלך הלילה. תח'ות, כמו האלות חתחור וסח'מת, נוצר למעשה מאיבר מסוים בגופו של האל רע- אל השמש וראש פנתאון האלים המצרי, במקרה של תח'ות, הוא נחשב לנציג ליבו ולשונו של רע, ובשל כך גם לסוג של דובר.

תח'ות, בעל הראיה הבהירה, מסלק כל מצב של עצלנות, ערמומיות וגאווה. תחת השפעתו של תות קיימת השראה והוא גורם לאנשים להמציא ולקחת סיכונים ואולי לנפץ דרכים ידועות ולשבור את המסורת. הוא להוט לשמר את החוכמה ומהווה מדריך עבור האסטרונומים, רואי חשבון, מטפלים, מרפאים וקוסמים. תח'ות בולט מבין כל האלים המצריים הקדומים בכך שהוא מיטיב להביע משמעות המילה יצירתי, והוא משרה ממנה על כל היצורים שתורמים לפוריות על גדות הנילוס.