הבורסה עלתה - חברות הביטוח הרוויחו בגדול

התשואות הגבוהות שרשם שוק ההון ב-2009 סידרו לחברות הביטוח רווחים גדולים במיוחד. לאחר שבשנה שעברה הציגו חברות הביטוח דו"חות שליליים, עם הפסדים של מאות מיליוני שקלים, בעקבות הירידות בשווקים הפיננסיים ב-2008, שנת 2009 נראית שונה בתכלית.

מתגבש: הורדת דמי ניהול בחיסכון הפנסיוני

הרווח הנקי המצרפי של 5 חברות הביטוח הגדולות, הגיע בשנת 2009 ל-2.2 מיליארד שקלים. מגדל הרוויחה 714 מיליון שקלים, חברת כלל רשמה רווח של 350 מיליון שקלים, הראל הרוויחה 483 מיליון שקלים, מנורה-מבטחים רשמה בשורת הרווח הנקי 403 מיליון שקלים, וחברת הפניקס סיימה את השנה עם רווח של 248 מיליון שקלים. 

יש לציין כי מדובר ברווח נקי שאינו כולל את הרווחים המחושבים בגין קרנות הון. רווחים אלו שמקורם בעיקר בכספי הנוסטרו (כספי החברה עצמה ולא כספי הלקוחות) של החברות, הינם "רווחים על הנייר" שלא מומשו (כגון אג"חים ומניות אותן מחזיקה החברה ורשמו בתקופה זו עליה, אך כאמור, לא נמכרו ומומשו). אם מחשבים בשורת הרווח גם את רווחי ההון, מדובר בתוספת של כ-200-300 מיליוני שקלים לכל אחת מהחברות.

התשואות הגבוהות שרשם שוק ההון בשנה החולפת, הניבו רווחים גדולים בחסכונות הפנסיוניים המנוהלים על ידי חברות הביטוח (בניגוד לשנת 2008). הגידול בתשואות הגדיל גם את ההכנסות של החברות מדמי הניהול הנגבים מהחוסכים. "דמי הניהול, הנגבים כאחוז מסויים מהחיסכון, עלו בגלל הגידול בעתודות, בעקבות העליות בשוק ההון" אומר טרנס קלינגמן, מנכ"ל משותף ומנהל המחקר במיטב ברוקראז'.

החסכונות הפנסיוניים - חלק מכריע בהכנסות

לדברי גלינגמן החיסכון ארוך הטווח מהווה חלק מכריע בהכנסות של החברות. כשמדובר ברווח לפני מס, התרומה של חלק החיסכון ארוך הטווח מגיעה ל-53% במגדל, 42% בהראל, 41% במנורה וכ-35% בחברת כלל.

התשואות בשוק ההון הגדילו את הרווח בחברות הביטוח במספר קטגוריות. כך לדוגמה, בביטוחי החיים ששווקו לפני 1990 קיימת הבטחת תשואה של כ-3%. 80% מהכספים הללו מושקעים באגרות חוב מיועדות מסוג חץ (אג"ח ממשלתיות המבטיחות תשואה) ו-20% מושקעים באופן חופשי בשוק ההון. למעשה, כל שקל שמרוויחות חברות הביטוח מעבר לתשואה של 3% לחוסכים, לה הם מחוייבים, נכנס לכיסם. המשמעות היא הכנסות של עשרות ומאות מיליונים לחברות הביטוח.

כך לדוגמה, בחברת מגדל, תיק הבטחת תשואה ביבטוח חיים הסתכם בכ- 4 מיליארד שקלים. בהתחשב בכך שהתשואות שהושגו בשנת 2009 הגיעו לכ- 30% ויותר ולמבוטחים החברה נדרשת לשלם, כאמור, רק 3%, מדובר ברווח יפה לחברה עצמה.

שנתיים קיצוניות מטשטשות את תרומת דמי הניהול

לאחרונה הוטחה ביקורת קשה על העליה הדרמטית בדמי הניהול בחסכונות הפנסיונים. ואולם, למרות העליה בדמי הניהול בשלוש שנים האחרונות, תרומת דמי הניהול לרווחיות של חברות הביטוח, על פי הדו"חות, אינה דרמטית. הסיבה לכך היא השנתיים הקיצוניות בשוק ההון: 2008 עם ירידות חדות  ו-2009 עם עליות חדות.

"המשברים האחרונים די מטשטשים את המצב" אומר קלינגמן. "בגלל ההשפעה של שוק ההון גם ב-2008 לשלילה וגם ב-2009 לחיוב, קשה לראות את השינויים בדמי הניהול". קלינגמן מציין כי לחברות יש גם הוצאות רגולטוריות לא מבוטלות. ואולם לדבריו, לא יהיה מנוס מהתערבות רגולטורית על מנת לשפר את התחרותיות בענף.

4 חברות, 16 בכירים, והמחיר: 107 מיליון שקל

כמו בחברות אחרות, גם בקבוצות הביטוח שכר הבכירים מעורר עניין. על פי הדו"חות, עלות השכר המצרפי של ארבעת בעלי השכר הגבוה ביותר ב-4 חברות הביטוח הגדולות, מגיע ליותר מ-107 מיליון שקלים. יש לציין כי הוצאות השכר הגבוהות ביותר לא ניתנו לבכירים בתחום הביטוח אלא דווקא למנהלים בחברות הבנות העוסקות בתחום הפיננסים.

כך לדוגמה, שיאן השכר הוא רונן וייסברג, מנכ"ל בחברת בת של כלל פיננסים, שעלות שכרו הגיעה ל- 15.7 מיליון שקל. כך גם יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, שעלות שכרו הגיעה ל-8.5 מיליון שקלים.