נעבור גם את אובמה

מר פרידמן שלום,

מראיונות שקיימת אני מבין שאתה מאוד כועס עלינו, הישראלים. "יש הרבה כעס אמריקני על ישראל", אתה אומר. לא עניין של יחידות דיור, אלא של הולכת שולל של האמריקנים. בנוסף ציינת, כי "אמריקה במצב רוח רע בגלל המשבר הכלכלי". שכבשתם את עירק והורדתם מעלינו איום בזמן שעבודתך של רעייתך קוצצה בחצי. (כך מהראיון שנתת ל-7 ימים). ומה בסך הכל אתם מבקשים? שנתניהו יודיע: אובמה, אנחנו מפסיקים את הבנייה לאלתר.

ובכן מר פרידמן, יש פרט קטן שלא נתת אליו את דעתך למרות שהותך רבת הימים במזרח התיכון. ישראל היא מדינה ריבונית. נכון מוזר? גם אנחנו עדיין לא ממש התרגלנו. כאילו, יש לנו פרלמנט, המנון, דגל ועוד הרבה אקססוריז מגניבים. אפילו בולים אנחנו מצליחים להדפיס בעצמנו!

העניין הוא, שאני לא זוכר מתי נשבעה מדינת היהודים שבועת וסל לארצות הברית של אמריקה. אולי בעתיד זה יקרה (ואולי השבועה הזו תינשא בכלל בשפה הסינית). אבל כרגע אדוני, אנחנו בני חורין – לפחות בהגדרה. זה קרה מעט מדי פעמים בהיסטוריה. בתקופת דוד המלך ובנו, קצת אצל החשמונאים ועכשיו עם בן גוריון, פרס וביבי.

השוות את הליכותינו לנהיגה בשכרות. "נתניהו יוצר תרעומת בארצות הברית", הדגשת. אז אני מבין שאתה לא משתגע אחרי ביבי. אגלה לך סוד, כמוך- כמוני. אלא ש-327 צירי קונגרס (מתוך 435) הדגישו במכתב אחר, את הצורך בישראל כבעלת ברית אסטרטגית בשבוע שעבר.

אתה גם מזכיר שוב ושוב את ענייני הכסף. אתם משלמים לנו ואנחנו בחוצפתנו איננו מספקים את הסחורה. אז אינך חושב שהקיצוץ במשרת אשתך באשמת ישראל, אך בכל זאת הזכרת זאת. אתה גם אינך חושב שכבשתם את עיראק בגלל ישראל, אך גם את זה הזכרת. אתה אף לא חושב שצריך לקצץ את הסיוע לישראל, אבל אם אתם רוצים מלחמות "אל תעשו את זה עם הכסף שלנו".

ידידי היקר. אמריקה אינה תורמת לנו כי אנו נזקקים. אמריקה משקיעה בנו כי אנחנו חזקים. מה קיבלה ישראל מכם לפני הניצחון המוחץ של 1967? אז אל תהפוך אותנו לפושטי יד. תתפלא, גם אני תומך בהפסקת הסיוע האמריקני לישראל, אך לא זה נושא המאמר.

צעדי נשיאך מראים לציבור המוסלמי כי נוצר קרע בין "השטן הקטן" (אני) והשטן הגדול (אתה). התוצאות אינן מאחרות לבא בדמות "אינתיפאדת אובמה", חידוש הקסאמים ובדמות הפיגוע שגבה את חייהם של שניים מבנינו ביום שישי. האם שמת לב שכל "מאמצי השלום" שלכם תמיד בסופו של דבר גובים מאתנו חללים?

לסיכום מר פרידמן, ידועה לי, ללא ציניות, דאגתך למדינת ישראל. אך חשוב שתזכור שאנחנו כבר ילדים גדולים,

למעשה בני 60 פלוס. הפטרונות, העלבונות והמשחקים הילדותיים הם דווקא נחלת נשיאך ואחשדרפניו. כי התנהגותה של אמריקה לאחרונה, מגבירה את האיומים על מדינת ישראל ומסכנת את שרידותה.

היסטורית, תמיד היו היהודים-ישראלים פסיק קטן על חתיכת נדל"ן אסטרטגית. כבר בתקופת התנ"ך נאלצו לבחור מנהיגינו בין אשור, בבל ומצרים, "משענת הקנה הרצוץ". במידה והימרנו על הסוס הלא נכון – נטבחנו (כהושע מלך ישראל וכצדקיהו מלך יהודה).

לאור זאת, אולי כדאי שנשקול אף אנחנו את הברית אתכם? לא יהיה לנו קל בלעדיכם, זה נכון. בכל זאת אני חושב שנעדיף לנהל כמה מענייננו בעצמנו. הרי בשביל מה יצאנו ממצרים? אל תשכח ידידי שעברנו את פרעה, בלעדיכם. האם אנו מסוגלים? Yes we can!