שתף קטע נבחר
 

קריעת עם. סוף?

"מהצד האחד, אוחז חילוני בקבר אשקלוני כדי ללבות שנאה, ומהעבר השני שומר מצוות לא מבין את מחיר חילול האמונה של קדושת החיים". טלי פרקש סבורה שאת הקרע ההולך ונפער בין חלקי העם שולחן הסדר הנוכחי יתקשה לתקן

פסטיבל ברי המינן המתחולל בימים אלו לא מאפשר ליהנות כראוי מהחג הקרב ובא. מפלגת שינוי בדרך, חרדי שהופך לקורבן הפסח הלאומי, שיהיה לו לבריאות, נו, לא בדיוק ליקוק חרוסת.

 

פתאום ארון מתים רב פעמי מאבן, כמנהג אבותינו בתקופת התלמוד, הוא לא בהכשר בד"ץ. גם קבורה ב"מאספה", יענו להרקיב שנה בחול ואז לקבל כד חרס יפה עם גומחה קטנה לא מספיק טובה ליהודים באלף שלנו. וכאן, גם אלפיים שנה אחרי, אסור להזיז עצם. ומי זה בכלל רבי שמעון בר יוחאי שטיהר את טבריה ממתים רק כדי שהכהנים יוכלו לעשות שופינג בבזאר? אח, היו ימים.

 

מה שכן, ואני לא מוכנה להתחייב שחובבי תעשיית הקבורה בקיבוצים יסכימו איתי, מרכזי הפולחן של שיש איטלקי ומלאכים בוכיים הם בעיניי סמל ומופת לסגידה למוות. מוזר שזה לא מפריע להם לריב עם ליצמן על מתים שצריך לסגוד להם ומתים שלא. למה? קושיה טובה לפסח.

 

ואם מדברים על שאלות שלא יכולות לחכות לסדר, אז הנה עוד כמה קושיות איתן אני באה לשולחן החג:

 

0.3 מי יודע?  

על אגדות החרדים הסוחטים את קופת המדינה כחלק מהפלקלור המקומי אי אפשר לפסוח. לכן החלטתי לעשות מעשה ולהשוות בין קצבאות עיר מגוריי החרדית - אלעד, לבין עיר ישראלית "רגילה", נגיד באר שבע (פעם האחרונה שבדקתי לא היתה שם השתלטות חרדית על שום שכונה).

 

והנה הנתונים: הבטחת הכנסה מקבלים באלעד 0.3 אחוזים, כשהממוצע הארצי עומד על 1.5 אחוזים. בבאר שבע זוכים להתפרנס מהמדינה 3.1 אחוזים. כדי לוודא שלא מדובר בשגיאה רצתי לקצבה החרדית, הלא היא "קצבת ילדים". באלעד, עיר הילדים, מקבלים אותה 15.1 אחוזים. ובבאר שבע, הפתעה-הפתעה, 15.7. הדרומים גם מקבלים יותר אבטלה ועוד כמה קצבאות שלא ידעתי שקיימות, אבל עזבו זה רק נתונים של ביטוח לאומי, מה הם מבינים שם בכלל?

 

בחומר ובלבנים  

אחד מסודות המדינה השמורים ביותר הוא איך חרדי עם 10 ילדים קונה לילדיו דירה. אם כבר עיינתם בסעיף הקודם הבנתם שיש מצב שזה לא מהמיליארדים שהוא מקבל מהביטוח לאומי. גם התורמים עם הכיסים באמריקע'ה לא יכולים לספק לכולם את הסחורה.

 

האמת, עכשיו שאני חושבת על זה, מישהו מלמל משהו על אפס בילויים, ביגוד יד שניה וחשבון חיסכון עתיק למימוש בחומר ובלבנים. אבל איך בדיוק עוברים את זה? זאת אומרת, את האפס בילויים וחיים בפרך? לא'ידעת, קושיה.

 

אביב הגיע?  

בעונה זו אמורים מרבדי פריחה מרהיבים לכסות את רגבי ישראל, ואיכשהו כולם די עסוקים במה שקורה ארבע אמות מתחת אז כנראה התפספס להם. שדות הכלניות שעוד היו פה ושם במרכז הארץ עברו כליה בשם תאווה נדל"ניסטית מטורפת. וכבר אין אביב בגוש דן.

 

"ברכת האילנות" עשיתי בסוף על הלימון בחצרונת שלי, כי זה מה יש. גם את הים כבר קרעו לנו מהידיים לטובת קומץ שרצו לגור על החוף ונתנו להם, כי הם לא חרדים ואף מגיש טלוויזיה לא יגיד עליהם "ומנובורישים נעבור לאנשים". למה? משהו יודע?

 

כולנו מסובין?

השנה משום מה עוד לא תלו על הדלת את הפלייר של "צו פיוס". זה המתאר את עם ישראל על גווניו חוגג יחד סביב מצה אחת.

אולי כי כבר עברנו את גבול הטעם הטוב של השקרים בפרסום עם קמפיין של "טיב טעם". כי מי היה מאמין שארוחת ליל הסדר המסורתית מתחילה בביקור בקצביית הרשת?

 

בכל מקרה, את הקרע ההולך ונפער בימים אלו בין חלקי העם, שולחן הסדר הנוכחי יתקשה לתקן. אנו עומדים בפני קריעת ים סוף לאומית כשמהעבר האחד אנשי שינוי האוחזים בנו מהקבר האשקלוני כדי לעלות ולכבוש בחזרה את הכיסא ואת ליבות העם בשנאה. ומהעבר האחר, שומר מצוות שלא מבין את מחיר חילול האמונה של כולנו "בקדושת החיים". אבל מה זה משנה, כולנו בסדר. לא?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מחאת הקברים בברזילי
צילום: צפריר אביוב
מומלצים