תפוחים וטילים: דברים שרואים מקונטרה
תופי ה"שלום או מלחמה" של אסד לא קוטעים את אידיליית הכלות הדרוזיות ומשאיות התפוחים. בחטיבת הגולן לא מזהים שוברי שגרה, אבל נערכים גם לפיצוץ. לקראת פסח, סיירנו בגבול המתוח ובדקנו: מה נשתנה?
"כצבא, אסור להתבלבל - השקט הזה יכול להתברר, ברגע אחד, כמדומה", חוזר קצין בכיר בגזרה על המנטרה המדאיגה. "אין לנו עניין לשנות פה את הסטטוס, אבל חייל שעושה כאן משימת ביטחון שוטף, נמצא באותה רמת דריכות כאילו היה בעזה או באיו"ש. יש פה מתח תמידי כזה, איזו סוריה נמצאת מולנו? המדינה שנמצאת בציר הרדיקלי ומעבירה אמצעי לחימה לחיזבאללה - או סוריה שקטה שרוצה בשלום. אי אפשר לדעת מה יילד יום, מתי יקרה אירוע נקודתי שעלול להוביל למשהו נרחב יותר".
"שלושה עד חמישה ק"מ מהגבול, ואפילו קצת עמוק יותר, אין שום פעילות דרמטית של הסורים", מספר הקצין. "יש תמיד תחלופת כוחות, שיפור מוכנות, תיקונים וחיזוקים, אבל לא מעבר לזה. הם עומדים בהסכם מ-74' ואין פה עיבוי כוחות".
אבל אולי לא לעולם חוסן: בינואר אשתקד, כשהעיניים היו נשואות ל"עופרת יצוקה" בעזה, פתח קצין סורי באש לעבר הצד הישראלי. למרבה המזל, אף שרוקן מחסנית שלמה, נגמר האירוע בנזק לגדר בלבד. "אין ספק שאירוע כזה, נקודתי ולא מאפיין ככל שיהיה, עלול לחולל פה משהו גדול יותר. זה בהחלט יכול להתחיל באדם בודד, שהחליט לבצע מעשה בגלל השפעה כזאת או אחרת מעזה או איו"ש. אנחנו מתייחסים לדבר כזה בכובד ראש: מצד אחד, אם יש איום, יש לנטרל אותו מיד בדיוק כמו בכל גזרה אחרת; מצד שני, הוראות הפתיחה באש מותאמות פה לרגישות בגבול בין מדינות במצב שכזה, כדי לא להביא להסלמה אם אין בה צורך".
התפוחים בדרך לסוריה. "ערוץ שמסייע לייצר שקט" (צילום: אביהו שפירא)
בעוד הקצין מפרט את משנתו, מצטופפת בסמוך אליו קבוצת תיירים. מהמצפה בעין זיוון הם מביטים על הנוף הירוק, חלקם לא מתאפקים ורוכשים כמה תפוחים אדומים מבריקים מעגלות הרוכלים הדרוזים. "חג כמו פסח, למשל, מוביל לפה אלפי מטיילים שממלאים כל חלקה טובה", אומר הקצין. "אלפים שנמצאים עשרות מטרים מהגבול השקט הזה, והחובה שלנו היא לאפשר להם ליהנות מהטבע המרהיב, אבל לזכור ששום דבר לא מבטיח שמה שהיה עד עכשיו גם יישאר בעתיד".
שגרה של תפוחים ושייחים
מעבר קונטרה עצמו הוא מעין נקודה בה פותרים מחלוקות, מיישבים סוגיות לא ברורות, אפילו מכבים שריפות קטנות, בטרם יהפכו לכאב ראש אמיתי לצה"ל ולמדינה. על כך אמון כוח אונדו"ף של האו"ם. אלפי החיילים הפולנים והפיליפינים (בגדודים המבצעיים) וכן ההודים והיפנים (בגדוד המנהלה) פרושים במקום מכוח הסכם הפרדת הכוחות, שנחתם ב-1974. בראשם עומד נטליו סיארקמו אקרמה, מפקד ראשון ממוצא פיליפיני. דרגתו, המקבילה לאלוף, ממחישה שצריך פה מישהו בכיר, שיידע לעשות את העבודה.
שוקרון בשטח. "דילמות יומיומיות" (צילום: אביהו שפירא)
מעבר קונטרה בנוי משלושה קטעים: הישראלי (שאמור בקרוב לעבור שיפוץ כללי), החלק של אנשי אנדו"ף, ולבסוף - הסורי. את החלק הישראלי מאבטחים כמה חיילים, עם תגבור על ארבע בדמותה של אנג'י - כלבה מסוג רועה בלגי, נציגת יחידת "עוקץ", שהגיעה השבוע לרחרח ולחפש ממצאים חריגים. שוכנים שם נציגים מהמכס, משרד הפנים ואחרים.
מדי שנה עוברים בשער כ-43 אלף חיילים זרים ו-18 אלף כלי-רכב עם סמל האו"ם. הפתיחוּת לבקשות הומניטאריות, מעידים בצה"ל, הולכת וגוברת, כשבתווך ניצבים בעיקר תושבים מארבעת הכפרים הדרוזיים (מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא ועין קניא), אשר סופחו לישראל עם כיבוש הרמה במלחמת ששת הימים. "אין ספק שעבורם זו מציאות פוליטית לא פשוטה, עם דילמות יומיומיות", מספר אלוף-משנה אשכול שוקרון, מפקד חטיבת הגולן. "עם השנים אושרו על-ידי הדרג המדיני מחוות מסוגים שונים, ואנו כאן כדי לקיים זאת".
אחת המחוות הבולטות, שקשה לפספס בימים אלה במעבר, היא העברת אלפי טונות (250 ליום) של תפוחים לצד הסורי - מבצע המתקיים זו השנה החמישית ברציפות. זה קורה באמצעות האו"ם ובמשאיות של הצלב האדום. "מדובר במבצע מורכב עם תיאום הדוק", מעיד רב-סרן איאד אקטיש, קצין ההנדסה של החטיבה והאחראי על מעבר קונטרה.
שלוש פעמים בשנה עוברות בקונטרה כלות לצד הסורי. בחגים יוצאת קבוצת שייחים לשכנה הצפון-מזרחית. בנוסף עוברים כאן סטודנטים דרוזים, בעיקר במקצועות כמו רפואת שיניים ועיניים וכן הנדסה. את הלימודים הם עושים שם - את מבחני ההסמכה בישראל. השבוע גם טיפל רס"ן אטקיש ביציאה של שמונה אזרחים ישראלים לסוריה לצורך ניחום אבלים, וכן בהעברת גופה לקבורה בארץ. "כל הבקשות הללו מועברות למעלה, למשרדי הממשלה, ואנחנו הגורם המבצע. אין ספק שבסך הכל יש כאן מפגש אינטרסים, וזה רק תורם להנמכת מתיחויות".
בועת קונטרה
בעוד העולם מנסה לרתום את הצדדים בחזרה למשא-ומתן עקיף, במעבר קונטרה זו המציאות בשטח. מי שמנהל את המגעים בשגרה הוא רב-סרן עוזי מאור, מפקד שלוחת הקישור לאו"ם ברמת הגולן. "אפשר לקדם דברים דרך אינטרסים משותפים", הוא אומר. "אין פנייה שלנו לסורים, אלא לאו"ם - והם יודעים להעביר את העניין הלאה. מעלים בפני מפקד אונדו"ף ואנשיו רעיונות, בעיות ונושאים, וכך נוצר ערוץ שמסייע לייצר שקט והבנות". רס"ן מאור מציין כי הכוחות הזרים מודעים למצב הרגיש בין המדינות ועושים את עבודתם באופן הוגן. לעתים, בצינור זה מועברים גם מסרי הרגעה לסורים על תרגילים של צה"ל, או מתואמת החזרת אזרח שחצה בטעות את הגבול.
הבועה הזאת, שמתקיימת במעבר קונטרה, תמשיך להתקיים כל עוד שורר שקט בין המדינות. אבל בצה"ל נערכים גם למצב אחר. בשנים האחרונות נראה כי משהו מתרחש מתחת לפני השטח: הסורים מפגינים התקרבות לאיראן, נשמעים לא מעט קולות מלחמה מצד ההנהגה, הנשק ממשיך לזרום לחיזבאללה וגם בצד הצבאי, על פי גורמי ביטחון בכירים, ניתן לראות שדרוגים, הן באמצעים (לרבות טילי קרקע-קרקע עד לטווח של יותר מ-300 ק"מ) והן באימונים.
תקיפת הכור הסורי בדיר א-זור בספטמבר 2007, שיוחסה לישראל, רק הגבירה את המתח, ולפחות בשני אירועים באותה שנה הוזנקו מטוסי קרב לגבול בגלל מה שנראה בתחילה כאיום אווירי והתברר בסופו של דבר כאירוע תמים. הרשימה הזאת, ועוד כמה פרטים שלא מופיעים בה, מוכרת היטב לבכירי צה"ל. אבל לפחות בגבול, כאמור, אין לכך שום עדות.
וכך, קצת לפני החג, התפנו אנשי המטה בחטיבה המרחבית גולן לתחרות בסגנון חפש את המטמון, בשילוב שאלות טריוויה על אתרים ברמה. הייתה זו אתנחתא קלה מפעילות קצת מוזרה ומאוד לא פשוטה - להכין את הכל ליום בו האידיליה תתפוגג, ובעיקר: לזהות את השינוי.
לפנייה לכתב/ת 
