יום האדמה: תמונות נסראללה ומורנייה בסכנין

ליהודים זה חג, לערבים זהו יום האדמה. אלפי בני אדם התכנסו בצהריים (יום ג') בסכנין שבגליל לעצרת המרכזית במלאת 34 שנים לאירועי יום האדמה. משתתפים נשאו דגלי פלסטין ודגלים שחורים וקראו בין היתר "ברק ברק, שר הביטחון, כמה ילדים רצחת עד היום". בין התמונות שהונפו גם אלו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, ובכיר הארגון שחוסל, עימאד מורנייה.

במסגדים בסכנין קראו לכל התושבים לצאת וליטול חלק בעצרת. גם הכנסיות הפעילו את הפעמונים לאות אבל על מותם של שישה מפגינים על הפקעת קרקעות ב-30 במרס 1976. במקביל, בכמה מקומות נוספים בארץ ובשטחים נערכו עצרות - ובכפר בודרוס שמצפון למודיעין דיווחו מפגינים שנפצעו מכדורי גומי של צה"ל.

תמונות מזכ"ל חיזבאללה בעצרת בסכנין (צילום: AP)

גם הפעם עומד יום האדמה בסימן של הקצנה ומתח. בהנהגה הערבית חשים כי מדיניות הממשלה מבקשת להדיר את רגליו של האזרח הערבי מאדמתו, תוך שהיא מחוקקת חוקים מפלים וגזעניים ורודפת את מנהיגיו. "אנחנו לא מתכוונים לכבד את חוק הנכבה, חוק הנאמנות והחוק הקובע שמדינת ישראל היא מדינה יהודית", אמר בעצרת יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, מוחמד זיידאן.

זיידאן טען כי אירועי יום האדמה לא החלו ב-1976 אלא כבר ב-1948, כשנהרסו 530 כפרים. מוקדם יותר אמר ל-ynet כי "גם היום אנו מתמודדים עם הריסות הבתים והפקעת קרקעות. אנו עדים לכך בנגב, במשולש ובגליל. אם אשווה בין אזור משגב לסכנין הרי שבשני הישובים מתגוררים כ-30 אלף תושבים. ההבדל הוא שתחום השיפוט של עיריית סכנין הוא עשרת אלפים דונם, ושל מועצת משגב הוא 186 אלף. אני חושב שזה מלמד על הכל".

בעצרת נאם ראש העיר סכנין, מאזן גנאים, שקרא לאחדות הפלגים בין פתח לחמאס - וגם פרופ' גדי אלגזי מאוניברסיטת תל אביב, שבדבריו התייחס למדיניות הממשלה: "מדינה שמפלה בין חינוך לחינוך ובין אזרח לאזרח, מדינה שמעבירה אדמות מופקעות מאפוטרופוס לאפוטרופוס". 

תמונת מורנייה מככבת בסכנין (צילום: שי וקנין)

"ישראל השתמשה בדמוקרטיה לשדוד את אדמתנו"

יו"ר חד"ש, חבר הכנסת מוחמד ברכה, אמר ש"יום האדמה מזמן הפסיק להיות היום של גרגירי העפר, הוא מבטא את המלחמה על הקיום והחיים". לטענתו, "אחרי שלקחו ועדין לוקחים לנו את האדמה, מבקשת הממשלה הנוכחית לקחת לנו גם את התודעה". 

אחרי שנאם בשבת בקלקיליה, ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד הצטרף ל-200 מפגינים בכפר קראוות בני חסן. הם מעבדים את האדמות בשטח C אליהן לטענתם נמנעת כניסתם על-ידי צה"ל והמתנחלים. פיאד קרא לסיום הכיבוש ומחה על מניעת הגישה לאדמות.

הפגנה נוספת נערכה בבודרוס שמערבית לרמאללה, שם סיפרו המפגינים ש-300 בני אדם פוזרו על-ידי כוח צה"ל. שלושה מהם אמרו שנפצעו אחרי שביקשו לטענתם לשתול עצי זית על תוואי גדר ההפרדה. לפי הצבא, היו בבודרוס 70 איש שיידו אבנים, והכוחות השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות.

פיצוץ רימון הלם ליד מפגין בבודרוס (צילום: רויטרס)

אחר הצהריים מתוכננת עצרת מחאה מטעם ועדת המעקב גם בנגב. במקביל התקיימו גם עצרות במקומות שונים בעולם, כך גם ברשות הפלשתינית, יו"ר בל"ד, ח"כ ג'מאל זחאלקה, שב אתמול מאחת העצרות שהתקיימו בפריז. "אמרתי שם ואני אומר היום שישראל השתמשה בדמוקרטיה כדי לשדוד את אדמתנו", סיפר.

 "ישראל היא בית ספר להפקעת קרקעות, ומאז 76' המצב רק הולך ונעשה גרוע יותר. הזיקה בין אדם לקרקע שהופקעה ממנו לא מתבטלת לעולם, נמשיך לדרוש את החזרת הקרקע שנשדדה מאתנו".

ח"כ אחמד טיבי הדגיש ש"נושא הקרקע הוא עדיין סלע המחלוקה העיקרי בין המדינה למיעוט הערבי. האווירה הכללית, הרגשת הגזל והיחס האדונותי כלפי האזרח הערבי היו קיימים בשנת 76' והם קיימים ביתר שאת גם כיום. בעבר אפילו היה יותר שיח אזרחי ויותר אלמנטים של אימפתיה. אז היו גזענים בודדים ברחוב, היום הם סגני ראש ממשלה ושרים".

Read this article in English