צא מעצמך ואל תשוב

*** 

אם הייתי ציירטבע דומם

הייתי מצייר עגבנייה

עסיסית ואדומה

כמו איבר מין של אישה

אבל אולי עדיף

לצייר את היד הקוטפת

אולי עדיף

לצייר את הפועלים בשדה,

או את חומת הבטון שחונקת

את הפועלים

כמו ידיהם החונקות

את העגבנייה

הנפצעת

כמו איבר מין של אישה

בשדה

מול חומה

מול משורר

שהוזה שהוא צייר

וגם אז

לא יודע מה

עוד לומר.

עדיף לצייר את היד הקוטפת (צילום: ירון ברנר)

***

צֵא מֵעַצְמְךָ אָדָם

צֵא וְאַל תָּשׁוּב

וּזְכֹר לִכְתֹּב לִכְתֹּב לִכְתֹּב

אַךְ אַל תִּשְׁכַּח בְּסוֹף הַיּוֹם

לִמְחֹק הַכֹּל כְּלֹא הָיָה

וּלְמַלְמֵל לְעַצְמְךָ

עוֹלָם עָגֹל, כַּף יָד קְטַנָּה

בְּקֹשִי אֶבֶן לְהַחְזִיק הִיא יְכוֹלָה.

וְאִם בְּכָל זֹאת עוֹד תָּשׁוּב

אֶל עַצְמְךָ

שַׁנֵּן סִפּוּר עַל אִישׁ

שֶׁאֶת עַצְמוֹ עָזַב וּמַסָּעוֹ

לֹא תַּם

וּמִלּוֹתָיו אָבְדוּ

וְאֵין עַצְמוֹ

וְאֵין עוֹלָם.

***

קְחוּ אֶת הָעִבְרִית שֶׁלִּי

הִיא שֶׁלָּכֶם

קְחוּ אֶת הַשָּׂפָה הַשְּׁבוּרָה הָאֲרוּרָה

עֲשׂוּ בָּהּ כִּרְצוֹנְכֶם

קְחוּ אוֹתָהּ כִּי נִגְמָרוֹת בָּהּ הַמִּלִּים

בִּמְקוֹם שֶׁבּוֹ חָשְׂפוּ שָׁדַיִם

לֹא צוֹמְחִים יוֹתֵר עֵצִים

קְחוּ אוֹתָהּ אִינַעַל רַאבַּק

וְתַחְזִירוּ לִי אֶת הַיִּידִישׁ

אֶת הָעַרְבִית, הַגֶּרְמָנִית,

אֲפִלּוּ אֶת הַפָקִינְג אִינְגְלִישׁ

אֲנִי לוֹקֵחַ עַל פָּנֶיהָ בְּכָל יוֹם בַּשָּׁנָה

אֲבָל אֲנִי

שָׁבוּי

עֶבֶד בְּשָׂפָה שֶׁל אֲדוֹנִים

חוּט שָׁזוּר בְּחַבְלֵי לֵדָה

מִתְבַּצֵּר אוֹבְּסֶסִיבִי בַּשָּׂפָה

מְגוֹנֵן עַל הַמִּלִּים כְּמוֹ עַל נַעַל מְרוּטָה

עַד שֶׁהֵן יִתְעוֹרְרוּ

וְיַתְחִילוּ לָלֶכֶת

בעז יניב הוא משורר ואחד משלושת עורכי כתב העת "דקה". היה אחד מעורכי אסופת השירים "לצאת!". בעל הבלוג "כוסות רוח" ברשימות